עם דיפלומה רשמית במשפטים, אך אוטודידקט במגוון תחומים. דורטל בפודקאסט עם קארה
עם דיפלומה רשמית במשפטים, אך אוטודידקט במגוון תחומים. דורטל בפודקאסט עם קארהצילום: באדיבות המרואיין

עורך הדין תמיר דורטל (35), מורה בתיכון הרטמן ובתיכון פסגת זאב, התגלגל לעשייה תקשורתית ממש במקרה. כיום הוא עורך ומפיק את הפודקאסט 'על המשמעות' שיש בו יותר מ־300 פרקים עם יותר ממיליון האזנות, אך בתחילה הוא רק רצה לחפש תוכן טוב להאזין לו.

"חיפשתי משהו להאזין לו ולא מצאתי משהו בתקשורת הממוסדת, שקודם מתחילה בדעות ואחר כך מספרת לך מה קרה. בנוסף לכך הרגשתי שלאנשים יש קשב נמוך לספרים, אפילו רבים מאלו שלומדים תורה עוסקים בה דרך זווית מאוד צרה של הלכות שבת וכשרות ופחות מתעסקים בשאלות כמו מה זה מדינה יהודית ומדינת הלכה", מספר דורטל. "הרגשתי שיש חוסר גדול בהבנה כלכלית מלאה, ראיתי כתבות כלכליות רבות שהן למעשה כתבות יח"צ שלא מספרים לך בכתבה מי בעלי האינטרסים מאחוריה ומי שמנסה להתעניין יוצא בור".

דורטל החליט לעשות מעשה ולהקים פודקאסט בעשר אצבעותיו. "התחלתי להיפגש עם אנשים שיש להם מה לתרום בשיח של חשיבה פוליטית בציבוריות הישראלית, ובכך להביא למרכז מקום שמכבד את המרואיין ונותן לו להשלים משפטים ולהציג את תמונת העולם הרחבה שלו. הפודקאסט מאפשר להביא את שני הצדדים, כאשר לכל צד יש זמן לומר את הטענות שלו והצדדים לא מוגבלים לחמש דקות של אייטם תקשורתי. באורך רוח אפשר להבין סוף סוף את הצד השני לצד היותי שואל שאלות ומקשה".

והכול על חשבונו וזמנו האישי. "פודקאסט הוא פלטפורמה שמאפשרת גם לתיכוניסטים עם תקציב נמוך של כמה אלפי שקלים לשדר לעולם ממש כמו תאגיד השידור, ברמת סאונד סבירה. אם התוכן שאתה עושה הוא טוב אפשר להגיע לתפוצה מאוד יפה. מה שאתה צריך בגדול זה לרצות בדבר הזה ולהיות קצת עם אגו ותסביך גדלות", הוא צוחק.

הראיונות הראשונים היו עם הרב אורי שרקי, חבר הכנסת שמחה רוטמן וחבר מועצת העיר ירושלים אלעד מלכא. "אחרי עשרה פודקאסטים ראשונים הציבור שידר לי שהוא רוצה בזה, והחלטתי שאם אני שליח ציבור אז אמשיך בכך, וכיום אנחנו מעל פרק 300, עקב בצד אגודל, כולל פרקים על המהפכה השיפוטית של אהרן ברק שחשבתי כבוגר ללימודי משפטים שאולי מאתיים משוגעים יאזינו לו, אך התברר לי שיש המון מאזינים לדבר".

רק בחודש האחרון האזינו כ־150 אלף איש לפוקדאסט והמספרים רק הולכים וגדלים. "תוך שלוש שנים יותר ממיליון האזנות, כאשר בחודשים האחרונים חל זינוק גבוה. לפי נתוני ההאזנה בפרקים הכי טובים יש בין 80 ל־85 אחוזי האזנה עד הסוף, ובפרקים האחרים זה נע בין 60 ל־70 אחוזים שמגיעים לסוף. אם אנשים היו שומעים אותי רק חמש דקות ועוזבים, לא היה פודקאסט".

"המקשיב הכי גדול"

דורטל, תושב הגבעה הצרפתית בירושלים, נשוי ואב לשלושה, נולד כחילוני בנוה מונוסון ולאחר חיפוש מתמשך ופגישה עם מי שלעתיד תהיה אשתו הוא חזר בתשובה בהדרגתיות. "אהבתי לדבר עם דתיים ולשמוע את השאלות הגדולות על משמעות החיים וההבדל בין נשמה לגוף. קיבלתי תשובות טובות אבל כדרכו של עולם נמשכים אחרי השגרה, ואז הקב"ה שלח לי אחות של חבר טוב שלי, דתייה, שהתחיל קשר בינינו".

אלא שמהר מאוד היא הציבה בפניו דילמה. "אני לא יכולה לצאת איתך, אתה מדבר יפה אבל מה עם מעשים, מחשבותיך טובות אבל מה עם מעשיך", היא אמרה. דורטל מצידו לא אכזב. "את יודעת מה? אין בעיה, אני לוקח על עצמי שמירת שבת, כשרות ותפילה", ענה.

כדי להמחיש זאת מצטט דורטל את דברי ספר החינוך ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות". "עשיתי וראיתי כי טוב, וכך התקדמתי והרגשתי יותר שזה מה שנכון בשבילי. הרגשתי שיש משהו שהוא לא בר קיימא בתרבות החילונית, כי כולנו רצינו לגדול כחילונים אפיקורסים ולא כבורים ועמי ארצות. סבא שלי גדל במשפחה דתית, ההורים שלי חילונים ואני הייתי הדור שלא ידע את יוסף, לא ידעתי שום דבר בתורה ובמצוות. את הריק הזה ניסיתי למלא ברדיפה אחרי הנאות ובילויים כחילוני, וראיתי שאחרי שבועיים אני שואל את עצמי: ואז מה? לא עניין אותי יותר הנאות. הבנתי שהחילוניות בעצם מביסה את עצמה. אי אפשר לבסס תרבות שאין בה מצוות 'כבד את אביך ואת אמך' ואין בה אמת מוחלטת. בלי זה, מה אגיד לבן שלי שיגיד לי 'לא בא לי'? הרי אין סיבה להקשיב לאבא. זו תרבות שלא מאפשרת להקים שום סוג של משפחה מתפקדת, כי אולי עדיף להקשיב למה שבא לי או לאח הגדול, הרגשתי בחיפוש שצריך להעלות הילוך".

והפודקאסט הוא חלק מעליית ההילוך מבחינה רוחנית?

"כמובן, העלייה באה לידי ביטוי בכך שאני משוחח עם רבנים כמו הרב שמואל אליהו, הרב אורי שרקי, הרב חיים נבון, הרב אליהו זייני והרב יוסי שטמלר, לצד שיח עם המון מובילי דעה בציבור הדתי־לאומי על מה זו מדינת הלכה ושיח על זהות יהודית עם חבר הכנסת אבי מעוז. הרבה פרקים עסקו בשאלה מהי יהדות במאה ה־21, מה יש לה לתרום, מדוע היא לא מפחידה כמו שחושבים ומה יחסה לסוגיות כמו להט"בים, שבת וכלכלה. קיבלתי המון תגובות מבחורי ישיבה שאמרו לי שלמדו כמה שנים בישיבה ולא נגעו בסוגיות הללו שהכי מעסיקות אותם".

"מדובר על לפחות כעשירית מהפרקים שיצאו עד היום", מדגיש דורטל, אך מציין כי המסה העיקרית של הפודקאסטים עוסקת במגוון עניינים כלליים. "90 האחוזים הנותרים עוסקים בשאר התחומים שמאפשרים לנו מקום תחת השמש: צבא יעיל, חינוך ראוי שנותן לאנשים יכולות של אוריינות, אמונה בצדקת הדרך וכלכלה מתפקדת. הפודקאסט עוסק גם ביחסי ישראל עם איראן, טורקיה, אירופה, ומה האינטרסים שלנו ושל הצד השני".

איך אדם אחד יכול לעסוק ברצינות במגוון כל כך רחב של נושאים?

"אני לא המומחה הכי גדול, אני המקשיב הכי גדול", מגדיר דורטל. "יש בי את היכולת לשקף ולהסביר מושגים שאין להם זמן מסך. ככלל, אני מרשה לעצמי להקליט מונולוג רק בנושא שאני שולט בו ישר והפוך. אני עושה ראיונות גם אם אני לא המומחה הכי גדול בנושא, אבל התנאי הוא שאני מספיק מכיר ומבין כדי לשאול שאלות טובות וכדי להעריך שהתשובה מרצה אותי ודורשת עוד שאלות".

דורטל משקיע עשרות שעות שבועיות בהפקת שני פרקים מדי שבוע ובעיקר בהכנה לקראת הראיונות. "לקראת כל פרק אני לומד את הספר של המחבר שאני מראיין כדי להקשות עליו ולאתגר אותו. בניגוד לעיתונאים שעובדים עם דד־ליינים של כמה כתבות ביום, אני הבוס של עצמי. לפעמים לוקח לי עשר שעות הכנה אינטנסיביות לריאיון, והציבור אומר לי בסופו של דבר את דברו, איפה אני צריך להשתפר ואיפה אני עושה טוב".

"למשל", ממשיך דורטל, "ראיינתי את עורכת הדין בתיה כהנא דרור מישראל ביתנו. קיבלתי על הריאיון איתה הרבה שבחים ששאלתי את השאלות הנכונות, אבל אמרו לי שאני לא יכול לדבר 50 אחוז מהזמן, צריך לתת לה יותר להתבטא. יש לי עוד מקום לתיקון".

כמה שפחות פוליטיקאים

דורטל הוא אומנם עורך דין ומורה, אך הוא בעיקר אוטודידקט בתחומים רבים. "למדתי באופן עצמאי לגמרי, אני אוטודידקט בפילוסופיה פוליטית, כלכלה ועוד. אני חייב לומר שלאורך השנים ציפיתי לתגובות של פרופסורים ומומחים לתחומים מסוימים שיגיבו לאמירות כאלו ואחרות, או שייפול עליי איזה דוקטור שיגיד לי 'לא דייקת פה ולא דייקת שם', יש כאלה, אבל הם בערך אחד למאה פרקים, ואילו לעומתם יש עשרות תגובות מפרגנות על כל פרק. אנשים שרוצים את האסמכתאות והמקורות שהבאתי, כולל תגובות מעבר לים בארצות הברית ובאנגליה".

דורטל לפעמים הופך את הלימון ללימונדה. בפרק שבו ראיין את עורך הדין זיו מאור הייתה טעות נדירה מבחינה היסטורית, אך דורטל ראה בכך מנוף וראיין את פרופ' עופר רבן, מומחה למשפט חוקתי, שעזר להשלים את התמונה ההיסטורית ולסתור את התזה מהפרק הקודם, וכך המאזינים קיבלו את שתי התזות.

כיום דורטל לא עובד לבד והוא מפעיל צוות של מתנדבים. "אחת העזרות שלהם היא בקרת איכות. הם מאזינים לכל פרק ומוודאים שהוא מוכן לשידור ואין תקלות עריכה. הם גם עוזרים להכין אותי לפרקים, מביאים לי חומרי רקע ומציעים שאלות טובות. וכמובן אחראים על תפעול כל הרשתות החברתיות: טיקטוק, פייסבוק, טלגרם וטוויטר. מדובר במתנדבים מסורים שמחוברים לרעיון.

"ברוך ה' יש הרבה מאוד אנשים שמתנדבים להיות מנויים ותורמים לי כסף, ויש קבוצה שנפגשת לשיעור שבועי בזום שבו אנחנו עוסקים בספרות המופת של הפילוסופיה הפוליטית. איבדנו במדינת ישראל את היכולת למשול וחייבים ללמוד מההיסטוריה ומהעמים שסביבנו אילו דברים עובדים ואילו לא. חשוב לציין: המפגשים הם לא רק בזום. רק לאחרונה היה מפגש פנים אל פנים של מתנדבים ומאזינים שתורמים והיה מאוד מוצלח, 120 איש שמילאו את האולם בפורום קפה שפירא".

מה עם כותרות לתקשורת?

"אנחנו לא עוסקים בסוגיות שעל סדר היום, וככלל, אני משתדל לא להוציא כותרות. הנושאים שלנו שעל סדר היום הם הכנה למה שאני רוצה שיהיה עוד חודשיים־שלושה בתקשורת", עונה דורטל אך מפנה לכמה וכמה אייטמים שכן יצאו.

למרות שהתראיינו אצלו לא מעט פוליטיקאים, החל מבצלאל סמוטריץ', שמחה רוטמן ואבי מעוז והמשך ביובל שטייניץ, אמיר אוחנה, עמיחי שיקלי וגלית דיסטל אטבריאן, באופן כללי הוא סולד מפוליטיקאים. "לרוב לפוליטיקאים אין מה לתרום לשיח שאני מקדם. יותר לחוקרים, הוגים ורבנים. כמה שזה עצוב לשמוע, לרוב פוליטיקאים מקדמים את מה שיגרום להם להיות פופולריים ויש להם פחות זמן להגות דברים חשובים ולחשוב על תורה חדשה. הם בעיקר מקדמים דברים שלוביסטים או קרנות כאלו ואחרות מציעות להם".

יחד עם זאת, מדגיש דורטל, הפוליטיקאים שראיין לדבריו הם יוצאים מהכלל ובעלי משנה סדורה, וזו הסיבה שהוא ראיין אותם. "לשמחה רוטמן למשל יש תפיסת עולם מגובשת ומכל הבחינות הוא עילוי במובן הזה". פעמים רבות דורטל, שלדבריו שולט בשיח הפילוסופיה הפוליטית, גורם לפוליטיקאים לגמגם. "אצל פוליטיקאים הרבה פעמים האידאולוגיה לא קוהרנטית כי ההסכמים הקואליציוניים מחייבים אותם להיות משרתם של כמה אדונים: ראש המפלגה שלהם, להתנחמד לראש המפלגה המקבילה ולראש הממשלה. הם בסך הכול שחקן נחמד שמוציא לפועל, לא מוקד הזדהותי, לכן הם חייבים לשקר ולעשות דילים מלוכלכים".

למרות שפוליטיקה עכשווית אינה בראש מעייניו, עדיין, מכל שלוש מאות הפרקים, הפרק שהכי אהב נגע לפוליטיקה יחסית עכשווית. "עם אברום בורג", ממהר דורטל לשלוף. "הוא מגיע מגישה קיצונית שמאלנית עד כדי כך שהוא מעדיף שהבת שלו תחתן עם ערבי מאשר איתי כי תפיסת העולם שלי גזענית בעיניו. ועדיין, הוא היה מוכן לשוחח שיחה של שעתיים. בזכות הפרק הזה הרבה אנשים הבינו מה הבעיה בשמאל הרדיקלי שמנופף בזכויות אדם ולהכיל אדם באשר הוא אדם, עד שלוקחים אותם לפינות. באותן פינות אין לאומיות, ולכן אין הצדקה לקיומה של מדינת ישראל. מבחינתם, אם המחיר של לאומיות הוא גבולות סגורים ולא להתחתן בין יהודים לערבים - עדיף שלא תהיה מדינת ישראל".

מה החלומות שלך לעתיד?

"להפוך את הפודקאסט למסחרי, כזה שמחזיק את עצמו מבחינה כלכלית. להתרחב לווידאו, לתוכנית יומית, לרדיו, ובעצם להפיץ את התכנים כמה שיותר רחוק".

***