היום ידונו בכנסת בבקשתו של היועץ המשפטי להסיר את חסינותו של ח"כ יאיר פרץ, החשוד בקבלת שוחד, בהפרת אמונים ובקבלת דבר במרמה בפרשת התארים המזויפים באוניברסיטת ברלינגטון. פרץ חשוד כי ב-98', בזמן שכיהן כעוזר שר העבודה והרווחה, נרשם ללימודי תואר ראשון בחינוך באוניברסיטת ברלינגטון. לפי החשד, פרץ שילם רק את דמי הרישום אך לא שילם את שכר הלימוד.
בתמורה, כך על פי החשד, שכנע פרץ פעילים נוספים במפלגה להירשם ללימודים, ואפשר לאוניברסיטה להשתמש בשמו כסטודנט מפורסם. פרץ נחקר על כך שבמהלך לימודיו הגיש לאוניברסיטה עבודה שכולה כתובה בלשון נקבה. החוקרים חושדים, שפרץ הוריד את העמוד הראשון ואת העמוד האחרון של העבודה, והגיש לאוניברסיטה עבודה שלא שהיה שותף בכתיבתה.
בסופו של דבר קיבל פרץ זכאות לתואר ראשון בפסיכולוגיה, וזכה, על פי כתב האישום, להכרה ממשרד החינוך.
פרשת התארים המזויפים נחשפה לאחר מעצרם של מנהלי אוניברסיטת לטביה ואוניברסיטת ברלינגטון, בחשד לביצוע עבירות מרמה והונאה במתן תארים אקדמיים לצורך קבלת גמול השתלמות ותוספת שכר מהמדינה.
בחקירתו במשטרה הכחיש פרץ את החשדות המיוחסים לו, ואמר: "לא קיבלתי שום תואר אלא אישור זמני, ולא עשיתי בו כל שימוש. מעולם לא הצגתי תעודה אקדמאית בשום מקום עבודה, ולא דרשתי תמורה כספית כאקדמאי. בסוף עוד יתברר שאני צח כשלג".
עו"ד יורם שפטל אומר לערוץ 7 כי אם אכן קיבל ח"כ פרץ תואר אקדמי שלא כדין ותוך כדי עברות מרמה אז אין זה משנה אם הוא עשה בו שימוש מעשי או לא.
שפטל מוסיף כי אינו מקבל את הטענות כאילו מבקשים להעמיד את פרץ לדין רק בשל היותו ממוצא מזרחי. "זה די מגוחך לטעון טענה שכזאת במדינה שהנשיא העומד בראשה הוא מזרחי, וכמוהו גם שר הביטחון ושר החוץ", אומר שפטל.
עם זאת שפטל טוען כי ש"ס נמצאת "על הכוונת" של הפרקליטות, וכי לעתים ההחלטות המתקבלות בפרקליטות בקשר אליה הן פוליטיות. אפשר להיווכח בזאת ממה שאירע בפרשת אריה דרעי. פרשה זו התחילה מהתיק הציבורי, ובו הוא יצא זכאי מארבע מתוך חמשת האישומים, ובאישום החמישי הוא הורשע בגלל העברת כסף לעמותה של אחיו. לעומת זאת השופט העליון בדימוס טל העביר לעמותה שאשתו עומדת בראשה סכום גדול יותר, והנה נגדו לא ננקטו כל הליכים משפטיים, אומר שפטל. (ר)
בתמורה, כך על פי החשד, שכנע פרץ פעילים נוספים במפלגה להירשם ללימודים, ואפשר לאוניברסיטה להשתמש בשמו כסטודנט מפורסם. פרץ נחקר על כך שבמהלך לימודיו הגיש לאוניברסיטה עבודה שכולה כתובה בלשון נקבה. החוקרים חושדים, שפרץ הוריד את העמוד הראשון ואת העמוד האחרון של העבודה, והגיש לאוניברסיטה עבודה שלא שהיה שותף בכתיבתה.
בסופו של דבר קיבל פרץ זכאות לתואר ראשון בפסיכולוגיה, וזכה, על פי כתב האישום, להכרה ממשרד החינוך.
פרשת התארים המזויפים נחשפה לאחר מעצרם של מנהלי אוניברסיטת לטביה ואוניברסיטת ברלינגטון, בחשד לביצוע עבירות מרמה והונאה במתן תארים אקדמיים לצורך קבלת גמול השתלמות ותוספת שכר מהמדינה.
בחקירתו במשטרה הכחיש פרץ את החשדות המיוחסים לו, ואמר: "לא קיבלתי שום תואר אלא אישור זמני, ולא עשיתי בו כל שימוש. מעולם לא הצגתי תעודה אקדמאית בשום מקום עבודה, ולא דרשתי תמורה כספית כאקדמאי. בסוף עוד יתברר שאני צח כשלג".
עו"ד יורם שפטל אומר לערוץ 7 כי אם אכן קיבל ח"כ פרץ תואר אקדמי שלא כדין ותוך כדי עברות מרמה אז אין זה משנה אם הוא עשה בו שימוש מעשי או לא.
שפטל מוסיף כי אינו מקבל את הטענות כאילו מבקשים להעמיד את פרץ לדין רק בשל היותו ממוצא מזרחי. "זה די מגוחך לטעון טענה שכזאת במדינה שהנשיא העומד בראשה הוא מזרחי, וכמוהו גם שר הביטחון ושר החוץ", אומר שפטל.
עם זאת שפטל טוען כי ש"ס נמצאת "על הכוונת" של הפרקליטות, וכי לעתים ההחלטות המתקבלות בפרקליטות בקשר אליה הן פוליטיות. אפשר להיווכח בזאת ממה שאירע בפרשת אריה דרעי. פרשה זו התחילה מהתיק הציבורי, ובו הוא יצא זכאי מארבע מתוך חמשת האישומים, ובאישום החמישי הוא הורשע בגלל העברת כסף לעמותה של אחיו. לעומת זאת השופט העליון בדימוס טל העביר לעמותה שאשתו עומדת בראשה סכום גדול יותר, והנה נגדו לא ננקטו כל הליכים משפטיים, אומר שפטל. (ר)