עובדיה חממה נזכר במה שאבא היה אומר לו בשיר חדש

הניבים בעיראקית וההומור של אביו חזרו להדהד בעובדיה חממה שנתיים לאחר פטירתו של האב, אז הוא הפך אותם לשיר