פורום חרדות בעקבות המצב הבטחוני (עמוד 8)

br />איזה שם.
שטני ככ.
יאו.

.






בואו נברח רחוק רחוק איתו,נשכח הלכה ונשכח לב פגוע.
באלי איכס.

בוכה בוכה בוכה בוכה.
אני לא מסוגלת.
אין לי דמעות אבל הלב שלי מתלקח.
אני לא מסוגלת.
לא.
באלי מוות שחור שחור ובאלי לחיות חיים ורודים טנמאס שהכל משמין ובאלי להקיא.

אכלתי כריות.מלא כריות בלעכס.
מימי תגיע וזה יהיה בסדר.
אני גאה בעצמי.

אני רוצה להיות שלד.
לא באלי את השומן הזה שלי.
אופ די כבר.

די.

גרוע לי וכואב מידי.

כל הזמן משאירים אותי עם שיעמום פסיכי בבית.

היא עכשיו הולכת לבתאל.

וזהו.שוב נשארתי לבד עם עצמי,הפורום והמחשבות.

באלי לעשן חזק חזק חזקק.ולשתות.

באלי שהעשן הזה ישרוף לי את הלב ואז יהיה לי תירוץ למה אני צריכה לב חדש ונקי.

אני רוצה שמרים תפסיק להלחיץ.

ובאלי את אותך.

אמא רוצה שאני אקח תרופה הומאופתית לרגל.

לא באלי.זה סתם חארטה של תרופה.

ובאלי לסבול ולסבול ולסבול ולהרגיש את הכאב שיחתוך לי מהר את הלב.

אני רוצה מוות.

החלטתי שאני לא אוהבת לכתוב פה חוץ מזמנים כמו עכשיו שפשוט מגיעים מים עד מעבר לנפש.

קשה לי עולם.קשה לי.אתה שומע?!!קשהההה ודי אני לא רוצה לחיות.היא והוא ובחייאת ראבק איזה עולם סוטה באמאא.

אני הולכת כי די לשבת כל היום כמו אחת שנקעה את הרגל ולא יכולה ללכת,בעיקרון.

אבל אני הולכת והרגל מתנפחת וזה מדהים וכואב יחד.

ואיכ איכ אין כוחות עוד לעצמי וצכה שמישהו יקלל אותי חזק ושזה יעבוד עלי,

שיהיו חיים גרועים.שהנפש תשרוף.שיכאב יכאב יכאב לי.

אני סתומה בראבק.ודוחה למות.

שונאת אותי עולם.

 

 

 

 

 

 

 

(@אנה דור)

אני רוצה לבכות לבכות לבכות.

באלי לחזור ללכת נורמאלי על הרגל.

די לבדידות די.

אופים.כואב לי הלב ואני רוצה קנבס.

אני רוצה גם אש ולעשות עוד חגיגות.

אפשר לעשות בשקט בלי שידעו.

פשוט,כואב לי בלב.

שורף.

משעמם עד כדי רצון פסיכי לאש.

אופ.

אני לא מסוגלת בלבד הזה כבר.

רקדתי אתמול וקרעתי משו ברגל.

למה העולם הזה שקרי.

אני רוצה אמת ורוצה את טאטע ורוצה שיהיה טוב גלוי.

אני אובת את יסכה.

איך שהיא מרגיעה.

רק לשתוק וזה עוזר.

אע טאטע תודה ממש עליה.

להדחיק.

לחייך ולהדחיק.

איכ.

אני רוצה לבכות.

באלי לפתוח את הלב שלי,לעשות בו ניתוח.

אין לי כוחות להאמין.

אני רוצה להפסיק לנשום.להפסיק לרוץ אחרי החיים.להפסיק לחיות.

קשה לי.

למה אני כל כך מוזרה בחייאת.

די להאמין שהכל טוב.

די לחשוב שהעולם הזה תמים ומתוק.

די לנסות להסתדר ולצאת להתבודד ולהחליט שזה הדבר המרגיע בעולם.

באלי חיבוק

אבל באלי להיות לבד.

באלי לאכול את הפצעים של עצמי.

אני רוצה לכתוב כאב,רוצה להרגיש כאב.

אני רוצה שקט.

באלי שמחה.

באלי עצב.

באלי לשתות,לשתות המון.ולעשן.באלי להתערפל בחיים הדוחים האלה.

באלי קדושה ובאלי טומאה

באלי להיות מוזרה.

איכ שאני מגעילה.

אני דוחה ומוזרה.

מזל שירדתי עוד קילו,ככה אני קצת פחות שמנה מימה שהייתי.

צריך להרזות.

ואופ.

טוב לי בחיים האלה,אני כבר אוכלת ולא נוגעת באש.

בעצם,אינלי מושג אם טוב לי בכלל.

באלי שקט.

אני רוצה חיבוק שיקח לי את הלב,שינקה אותו.

.

 

נעה.

די לחיות בסרט.

אין אדם אוהב בעולם הזה.)

אין לי מושג למה היה לי ככ קשה לסמוך עליה.
אולי בגלל ששברו לי את האמון אלף פעם.
אישה.סליחה.

זה היה נעים.
מגע כזה מלטף ומכניס אותך לסרט שזה הדבר המרגיע בעולם.
לא חשבתי שזה היה נוראי ככ
עד ששמתי לב שהאהבה הזו גרמה לי לא לאכול.
גרמה לי להקיא.
גרמה לי לשרוף ידיים עם גפרורים.
אש זה דבר יפה ומרגיע.
אש האהבה ככ דוחה.
לרדת מלא ועדיין לשנוא את הגוף שלך.
להרגיש את הטומאה,
את האיכ הזה
שמישהו נגע בי.
מישהו.נגע.בי.
מישהו נגע.
נגע.
איכ.
אני כבר לא אוהבת מגע.
כל חיבוק חונק כל כך
הכל כזה מגעיל ודוחה.
ביום שלישי ניסיתי לגמור את עצמי.
רציתי שהמכונית תבוא ותגמור את הגוף שלי כבר.
לא יכולתי יותר.
אבל זה לא קרה.
.
אני סולחת.
באמת שסולחת על הכל.
סולחת על היצר שהתפרץ
סולחת על הגוף שנתתי לך ופיתתי אותך
סולחת על הכל.
כולי תפילה שתמצא את האחת שלך.

 

 

אולי תחבוש לי את הלב
תסחוט במגבת
את הדם שרק יוצא
ולא מפסיק
ולא מרפה.
אולי תקרא לשמש
שתאיר עלי
שתאיר על מקומך
שאמצא אותך
ואתחבר.
אולי תביא לי חיבוק
תיגע קצת בסרעפת
תגרום לנשמה להתנתק
ניתן לה מעט ללכת.