פורום בראש צעיר (עמוד 32)

בס"ד

 

כל אחד ששמע/למד/ראה משהו שמתאים לתשעה באב, נשמח שישרשר כאן לרווחת הכלל..

תודה ובשורות טובות!

 

 

בעזהי"ת.

 

אני רוצה לראות את הסרט התנערי...

תודה רבה וצום מועיל!

בס"ד

 

מכירים את האנשים האלה שגם אם הם הולכים לישון ב7:59 הם יקומו ב8?
אז ביומיום זה סבבה להם.. הבעיה זה בצומות..  אין סיסוי לישון..
לצערי אני בין אלה^..

אז- יש למישהו המלצות אחרות?
אסור אפ' ללמוד תורה, אסור להעביר את הזמן על ידי נקיונות.. אסור כלום..
למישהו יש המלצות מה לעשות? אולי אפילו משהו בירושלים..

תודה..

אהלן לכוווולם!

 

משו יפה מאוד. לא ארוך -

חמוד. ו...טוב לנשמה.

 

 

פרשת השבוע פרשת??

"דברים".

יפה מאוד -

אז...

 

ככה , בתחילת הפרשת משה פותחת בדברי תוכחה לעמ"י. הוא עובר איתם סקירה היסטורית על מה שעבר עליהם

ועל אבותיהם...ו - מוכיח אותם. מסביר להם מה ה"בעיות" שהם עשו.

 

וכך מופיע בפסוקים:

 

א , כב "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ" [חטא המרגלים]

ו - בהמשך כתוב: [בפרק ה' -]

יא  "וַתִּקְרְבוּן אֵלַי, כָּל-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם.  " [במעמד הרב סיני]

 

מסביר רש"י -

כאן - ב"חטא המרגלים" - הקרבה שלכם הייתה בערבוביא , כולם באים כאחד.

האא..."קופצים" עלי. בלי לכבד את המובגרים. דוחפים. במהומות. כולם. ביחד.

> אוקי. את זה אנחנו מבינים למה משה אומר להם - כי הוא מוכיח אותם - "כולכם באתם ביחד , דחפתם את הגדולים. לא באתם בסדר. ל - בקש את המרגלים" <

 

ו - ממשיך רש"י - ו - שה"ותקרבון" של "מעמד ה' סיני" - היה עם כבוד. ילדים כבדו את המבוגרים.

המבוגרים כבדו את הראשים וכדו'.

 

אז...רגע , עולה לנו השאלה - הרי אמרנו שכל מגמת משה כעת היא להוכיח את העם על הדברים הלא טובים שהוא עשה.

א"כ - מה הוא מוכיח אותם כאן?! שהם נתנו כבוד לזקנים במעמד הר סיני?!

זו תוכחה?!

מילא את ה"אי כבוד" שהם הפגינו , ואת המהומות שהם עשו בפנייה שלהם אל משה לגבי חטא המרגלים -

זה , מובן מדוע הוא אומר להם את זה עכשיו - כי הוא מזכיר להם שהם לא התנהגו יפה. זו תוכחה.

אבל - את ה"כבוד והסדר" בקריבה אל משה במעמד הר סיני - למה הוא מזכיר עכשיו?! מה לא טוב בזה?!

 

ו...עכשיו לתשובה המתוקה -

 

משה אומר לעם ישראל - "זה לעומת זה".

תראו , שהייתם צריכים לבוא על דבר רע - כולכם באתם. במהומות. כולם רוצים לדבר. חשוב לכם ה - תשוקה לשינוי.

אם כך - אומר משה לעמ"י - איפה ה"תשוקה" לשינוי במעמד הר סיני?! איפה?! מה? שזה מגיע לרוחניות כולם בורחים??

פתאום אתם "אנשי תרבות"?! מה קרה?! איפה הרצון העז של כל אחד לדבר?!?

ו - זוהי תוכחת משה לעמ"י. אם כן מובן יופי. גם ה"סדר" בקרבתם במעמד הר סיני , גם זה קשור לתוכחה.

יוצא שיש לנו כאן שני תוכחות בענין עצמו -

הראשונה - למה אתם מופרעים ולא מכבדים את הגדולים ממכם , דוחפים ועושים מהומות?! איפה הכיבוד?!

איפה ה - "והדרת פני זקן"?!

ו - השניה - אומר להם משה - יודעים מה , אם אתם כאלה "בעלי רצון" - אם כל אחד רוצה לדבר , אז...

איפה זה היה במעמד הר סיני?! מה? "נעלם" לכם הפה?! מה קרה ששם כולם שתקו ונתנו לגדולים כבוד?!? פתאום אתם כן "מתורבתים"?! שזה מגיע לרוחניות - כולם שותקים?! מה...?!

אלו הן תוכחות משה לעמ"י.

אומר משה לעם ישראל - תהיו עקביים ו - אמיתיים. לאורך כל הדרך.

לא רק שבא לכם - תצעקו , אלא - תלכו עם רצון ה'. שיכאב לכם גם על דברים "רוחניים".

 

 

תודו שזה חמוד.

קרדיאט ל - בעל "חידושי הרי"ם" על הפירוש הנפלא הזה...

 

 

נהנתם?

קפיץ קפוץ - שיהנו בעז"ה גם אחרים...

 

 

שתהיה בעז"ה שבת שלימה לכם ולכל עם ישראל.

שנזכה לשבת מבורכת עם מלא אור....

א-מ-ן.

 

אני מחפשת מקום ללמוד מחול מודרני רק לבנות (מתחילות)

אמרו לי שיש מקום ברוממה של שושי ברוידא.

אם יש למישהו פרטים על זה או מקום אחר בירושלים אני אשמח מאוד אם תשלחו לי....

                                                           תודה רבה

                                                           ויום שמח

מישהו יודע מה זה אומר כשאחד החברים שלי בטור האישי צבוע בצבע ירוק??

(לא בדיוק חבר, שלחתי לו בקשה והוא לא ענה)

 

תודה מראש!

עוד מעט נכנסת השבת ו...

עוד לא טעמנו עדיין את הממתק.

[אלא אם כן לקחתם לאמא קצת מהמטבח...רוצים לספר לי משו??...]

 

 

קיצור , אהלן יהודים מתוקים!

משו קצרצר ו...טעים. באמת! ל...שבת הקדושה.

 

אז...מה יש לנו?

פרשת "מטות-מסעי".

 

פרשת מסעי פותחת ב - 

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל.... וַיִּכְתּב משֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם"

 

אחלה , רק ש...אם נתבונן לרגע בפסוק נראה שני דברים מוזרים. ה -

1)  "וַיִּכְתּב משֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם" ---- לעומת --- "וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם".

רגע , מוזר - מה למה? מוצא למסע או מסע למוצא??

ו - עוד משו -

2) "וַיִּכְתּב משֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהוָה" ---- לעומת --- "וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" -

הא? לא נכתב ב"מסעיהם למוצאיהם" את המילים - "על פי ה'" , אממ...??

 

 

ו - לתירוץ המתוק.

 

אנחנו זוכרים...[זוכרים?] ש - אחרי שבני ישראל יוצאים ממצרים , ההאאפססס...

הם רוצים לחזור למצרים. לא רק רוצים , אלא...חוזרים - "וישובו יחנו לפני פי החירות".

הלו? אתם הולכים לארץ ישראל - יצאתם ממצרים. מה לחזור למצרים עכשיו?!?

אבל...הם? בשלהם. נגד משה. נגד ה'. אנחנו - בחזרה ליציאה - למצרים!

 

יש שני סוגי מסעות -

יש יציאה אל המסע. [לדוגמא: בית לישיבה/אולפנא]  ו... -

יש מסע אל היציאה -אל מקום שכבר יצאנו ממנו. [לדוגמא: אולפנא/ישיבה לבית]

 

 

על פי זה יוצא לנו שהפסוקים מסתדרים ממש יפה -

איפה שכתוב - "וַיִּכְתּב משֶׁה אֶת-מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל-פִּי יְהוָה" -

יציאה למסע. קדימה , הלאה - ל...ארץ ישראל. ו - לכן גם נכתב כאן "על פי ה'".

כי ה' כן רצה שעמ"י ילכו לארץ ישראל ישר. בלי לחזור אחורה. ה' רצה שיצאו למסע.

ו - איפה שכתוב - "וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" -

מסע ליציאה. עם ישראל עשה מסע אל היציאה - אל מצרים. אל המקום שהם יצאו ממנו.

ו...לכן , מובן למה לא כתוב פה "על פי ה'" - כי ה' לא רצה שהם יחזרו אחורה. הם חזרו אל מקום יציאתם על פי דעתם ו - לא על פי דעת ה'...

 

ממילא מובן. שני סוגי הליכות היו לעמ"י במדבר.

הסוג האחד - היה אל מקום יציאתם - מה שה' לא רצה שיעשו.

ו...הסוג השני - היה אל המסע. יציאה קדימה , לא"י - כמו שה' רצה...

 

 

אם נהנתם - תודו שזה מתוק.

כן , תודו בתגובה [תקפיצו בבקשה , שגם אחרים יוכלו לקבל כיף... =]] , לא לי - אלא -

לה' ו...ל"כלי יקר" [אשכרה יקר] - שזיכו אותנו בדבר תורה כ"כ יפה...

 

עכשיו אין תירוץ - "אין לי דבר תורה" - אלא , יש -

שני תירוצים - על שני קושיות...

 

 

 

אחים ואחיות שלי , שיהיה לכם ולכל עם ישראל בעזרת ה' שבת נפלאה , מתוקה ו...

עם הרבה אור. שמחה. ו - ברכה. שנזכה בעז"ה לביאת המשיח במהרה. א ---

אמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כבר 3773 שנה, מימות אברהם אע"ה שלא פסקה ישיבה מאבותינו, דורות על גבי דורות של יהודים התחנכו על טהרת הקודש, בלי לערב קודש וחול.גם ישל"צ וכפר הרא"ה "אם הישיבות התיכוניות" קמו כישיבות קטנות לכל דבר, ורק אחרי לחץ כבד מההורים, כשראו שאין בררה נפתחו שם לימודי חול (ובישל"צ אף הקפידו שזה לא יעשה באותו בניין!) .

והנה עברו פחות משלושים שנה, ונשתכח שמה של הישיבה הקטנה בציונות הדתית , וכשמדברים עליה ישר עולה תמונה של חבר'ה מינימום חרדים, מנותקים מהעולם שקוברים את עצמם בין ערמות ספרים עם ריח של נפתלין.

הציבור שלנו ברוך השם מקפיד להישמע להוראות גדולי הדור, יעידו על כך מדורי הSMSים ועשרות טרמפיאדות שכוסו  בשמות של רבנים, אם כן מדוע בענייני חינוך "בהם תלוי קיום האומה" כל אחד נהיה רב לעצמו? כאשר הרב אברהם שפירא זצ"ל מדבר על סירוב פקודה כולם עוברים לדום, אך כאשר הוא מתבטא ואומר "אני יודע בידיעה ברורה שבשמים רוצים שתלמדו עכשיו תורה ואת הבגרות תעשו אחר כך" ,( מתוך שיעור שהעביר בישיבת מעלה חבר{לספקנים ניתן להשיג את ההקלטה במקום} במקרה הטוב לא מפרסמים את דבריו ובמקרה הפחות טוב מחפשים תירוצים. למה בנושאים קריטים כאלו של עיצוב פני הדור הבא לא שואלים את גדולי הדור?

מקובל מאוד לצטט את מרן הרב קוק זצ"ל על שילוב הקודש והחול אך משום מה נוהגים להתעלם מכך שבאיגרות-קע', תקע', תרלה', תרמד, תרנד', תרנה', מדגיש הרב קוק שכל תמיכתו ב"תחכמוני" (אב טיפוס של הישיבות התיכוניות) היא בדיעבד- לכאלה שאילולי מוסד זה ילכו למוסד חילוני, וכך הוא כותב לרב חרל"פ באיגרת תרמ'ד:" איני מוצא מקום של צורך לבאר כי מוסדים כמו התחכמוני כמה שיהיו מכוונים כדי לעשות סייג לתורה מפני התפרצות המינות והכפירה לא על ידם ניבנה לקומם את פליטת ישראל. מקור החיים וההצלה הנצחית יישאר לעולם בבתים הגדולים, שמגדילים בהם אך תורה ויראת שמים... מעדרי קודש כאלה, שמקום מרעיתן הוא הישיבות האיתנות, רק מהם יקומו לנו שרי קודש ,גדולי תורה, רבי פועלים בעבודה ובמידות תרומיות,כאשר מעולם זאת על ישראל. מייסדי התחכמוני ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם... שאם אך יש כוח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ובע"פ.

רק לאלה האנוסים מאיזה טעם או סיבה , הדוחפת את גלגל חייהם, לחנך את בניהם לחינוך שיש בו לימודי חול הינם עומדים מוכנים להצילו ממקומות כאלה שיכנס בו במתכוון וגם שלא במתכוון זרם של כפירה ופריקת עול התורה בפרטיה או בכלליה"

ציבורנו ברוך ה' לפני הגרוש מגוש קטיף קרא לאלפי שוטרים וחיילים להישמע להוראת התורה אף במחיר של וויתור על פרנסתם ולא להשתתף בפשע של עקירת יהודים מחבלי מולדתם, אני לא מבין מדוע על עצם מצוות לימוד תורה כל כך קשה לנו לדחות במספר שנים את ההכנה לכך ואנחנו בטוחים שבחור שאין לו בגיל 17 תעודת בגרות נחרץ דינו לכתת רגליו בין קופות צדקה לעבודות ניקיון.

לפעמים אני שואל את עצמי מהיכן צצו מחשבות כמעט אליליות שבראש השנה כאשר הקב"ה בא לחלק את הפרנסה, הוא בודק בבגרות מה היה הממוצע של כל אחד.

כשהלכתי בכתה ח' להבחן לישיבות שאלתי את אחד מראשי הישיבות התיכוניות הנחשבות ליותר תורניות על היחס בין ישיבה תיכונית לישיבה קטנה תשובתו הייתה בערך (עבר זמן מאז אבל זה הרעיון הכללי) במילים אלו: "קודם כל שתהיה לך תעודת  בגרות ואחר כך אם תרצה להשקיע את חייך בלימוד תורה תלך לישיבה גבוהה"- כלומר, קודם כל שלכל יהודי תהיה תשתית בסיסית כדי שיוכל להוציא תואר שלישי במדעי המדינה, ואחר כך אם ירצה יוכל לעסוק בעולמו הרוחני באופן רציני (מה שיותר מתמיה זהו סדר הזמנים: בתקופה בה האדם מעצב את אישיותו הוא צריך לדאוג לפרנסה, ובגיל שבו מתחילים לחפש עבודה הוא מתחיל את דרכו בעולם הישיבה).

כמובן אין לי חלילה שום טרוניה כנגד אף רב או שיטה, הכל נובע מרצון לעורר מחשבה בנושא שמטריד אותי מזה זמן רב.

                   ישנן מספר שאלות שכל פעם שמדברים על ישיבות קטנות:עולות מחדש :

א.      תכלס מה ההבדל בין ישיבה קטנה לישיבה תיכונית? מה קרה אם 10 שעות בשבוע אני אלמד מתמטיקה ואנגלית ובשאר אני אלמד תורה?

אז דבר ראשון מבחינה כמותית - בחשבון פשוט 10 שעות שבועיות בפריסה של ארבע שנים זה יוצא למעלה מאלף שעות לימוד "גירסא דינקותא" שלא יחזרו.

ומבחינה איכותית: אני מרגיש שכאשר אדם נמצא במסגרת שלומדים בה רק לימודי קודש, אז גם הלימוד וגם האווירה שונים לגמרי, כאשר כל היום שלך סובב סביב לימוד תורה (זה לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע) אז ממילא הלימוד שלך יותר איכותי בלי טרדות חיצוניות.

מלבד זאת אני מרגיש שבישיבות קטנות יש מימד של מסירות נפש על התורה שהחבר'ה יודעים על מה הם מותרים, ושאחר כך הם יצטרכו לעבוד קשה כדי להשלים בגרות. ולמרות הלחץ החברתי (ולפעמים גם של ההורים) הם עושים את הצעד הזה, זה מוסיף נדבך של קשר ועוצמה ללימוד.

הרב עמי שטרנברג בחוברת "כעץ שתול על פלגי מים" משווה את לימוד התורה למקווה, שאפילו אם שערה אחת נשארת בחוץ הטבילה לא עולה. כך גם בלימוד תורה אינו דומה לימוד מעורב של חול וקודש ללימוד על טהרת הקודש .

שמעתי מחבר פירוש על הפסוק "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים"  שהתחברתי אליו :

חץ כדי שיעוף לכיוון שאני רוצה בו צריך להיות מאוד מדויק אם ישנה סטייה של אפילו מילימטר אחד הוא יכול לפספס את המטרה, כמה שהחץ יותר מכוון כך הפגיעה יותר מדויקת .

כך גם ימי הנעורים בהם האדם מעצב את אישיותו ומכוון את חייו לכיוון שיבחר, צריך הרבה זהירות באיזו דרך האדם הולך בתקופה זו שיש לה השלכות על כל חייו של האדם. לכן חשובה כל כך דווקא בגיל הזה השקיעה בתורה בלי טרדות חיצוניות.

ב.       מה עם אידיאל שילוב הקודש והחול ? הרי מצאנו הרבה מגדולי ישראל שהיו בקיאים בכל החוכמות והמדעים עד שאומרים בשם הגר"א שמי שתחסר לו יד אחת במדע יחסרו לו כנגדה 70 ידות בתורה.

הנצי"ב רבו של הרב קוק שסגר את ישיבת וולוז'ין,  הגדולה שבישיבות אירופה מכיוון שהרוסים רצו להכניס בה כמה שעות (יש כמה גרסאות על המספר המדויק) בשבוע של לימודי חול ובנו (ר' חיים ברלין) מעיד שנפטר ממחלה שבאה לו עקב הצער מכך! מתייחס במספר מקומות לסוגיה זו של חשיבות לימודי החול ואיך לשלב אותם כראוי על לימודי הקודש: בפירושו "הרחב דבר" לפרשת האזינו על הפסוק "כרביבים עלי עשב" כותב:"...ומזה יש להבין דכל שכן אי אפשר לקוות להשיג מעלת התלמוד וחכמת הטבע יחד אם לא שיקדים עמל התורה הרבה ואחר שכבר עמל ומצא כדי מידתו אז יוכל להפנות גם לשערי חכמות ויהיו שניהם שמורים ומתקיימים בידו..." ובספרו משיב דבר חלק א' סימן מ'ד: "... באשר זה דרכה של תורה שאין עמלה ותכליתה מתקיים אלא במי שמפנה כל ראשו בה... ואי אפשר להיות גדול בתורה בשעה שעוסק בדברים אחרים. וכל גדולי התורה שהמה גם חכמים בלימודי חול, אינו אלא שהתעסקו בלימודי חול קודם ששקעו ראשם בתורה  או אחרי שכבר נתגדלו בתורה אבל ביחד אי אפשר להגיע לתכלית הלימוד..."

ג.        תכלס מה יהיה עם הפרנסה ?

אז א. ידועים דברי המשנה בסוף מסכת קידושין:..." אמר רבי נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה ... לא עניות מן האומנות, ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו..., אם אתה חושב שזהו רצון הקב"ה שכרגע תלמד תורה אתה לא צריך לפחד מזה .

ב. קיימות כיום הרבה מסגרות להשלמת הבגרות תוך שנה(מכון לב , שעלבים נחל חרדי ועוד..) הרבה בוגרים הלכו לשם ומכל מי שאני מכיר אין אחד שנכשל, ואל תחשבו שכולם הוציאו מינמלית עם ממוצע של 75, אלא הוציאו שם גם בגרויות טובות.

אני לא חושב שאלו שלומדים בישיבות קטנות מהווים את העלית האינטלקטואלית של עם ישראל, אלא, שהם נגשו לשם עם החלטה ללמוד ועם הרגלי למידה שקנו ע"י עמל תורה וברוך ה' הם הצליחו.

ד. וישנה גם שאלה שאין יכולת לבשר ודם לענות עליה תשובה-"שמע אחי אתה צודק אבל מה נעשה לא לכולם זה מתאים"?

א. אני בטוח שהתורה מתאימה ליותר משישים חברה למחזור של 3000 בוגרי כיתות ח' מהציבור הדתי לאומי.

ב.  קמו כיום הרבה ישיבות קטנות בסגנונות שונים וזוהי צביעות להגיד לא מתאים לי אם אפילו לא ניסית .

יש מישו שגר בנוב שברמת הגולן?אני בשבת שם!!!!!!!!!!!!!

 

תפילון! סידור חינמי לפלאפון!

 

 

מהו תפילון?

תפילון הוא סידור לפלאפונים.
אז מה מיוחד בו?
מה שמיוחד בתפילון, הוא שהוא מראה את התפילה הנכונה להיום (יעלה ויבא בר"ח, על הניסים בחנוכה ופורים), ללא שימוש באינטרנט של הפלאפון.
כל חישובי הזמנים והתאריכים מתבצעים במכשיר עצמו!
יש אפשרות גם להגדיר האם להציג כל מיני תוספות (כגון ועננו בורא עולם או יה"ר לחולים), ואפשר לבחור מתי חוגגים את פורים (י"ד, ט"ו או שניהם) ועוד ועוד.

תכונות התפילון

• תצוגת זמני היום (שקיעה, נץ וכו'). הזמנים הם לפי הגר"א
• החלפת היום בשקיעה
• הגדרות (היום של פורים ועוד)
• יעלה ויבוא בר"ח ומועדים
• לשומרי שבת בלבד! (אין תפילות והתייחסות לשבת)
• על הניסים בחנוכה ופורים
• ספירת העומר כפי שאומרים אותה (היום כך וכך ימים שהם כך וכך שבועות וכך וכך ימים לעומר. לספרדים, המילה לעומר נמצאת במקומה) יחד עם הספירות של החסידים (נצח שבהוד ודברים כאלה)
• תצוגת כל ההוספות הרלוונטיות לפי התאריך (עשרת ימי תשובה, תעניות)
• נוסחים אשכנז, ספרד וע"מ

הוראות שימוש

חלון ההגדרות

• פורים - האם אתה חוגג פורים בי"ד או בט"ו או בשניהם (מי שגר בשילה או במקומות כאלה)
• ועננו בורא עולם - האם להציג "ועננו בורא עולם", תפילה לעצירת גשמים בתוך ברכת שומע תפילה. אין הסתרה אוטומטית שלו בקיץ
• יה"ר לחולים - האם להציג יהי רצוון לרפואה בברכת רפואה
• שמות ליה"ר לחולים - על מי להתפלל ביה"ר לחולים
• עיר - קבע איפה אתה נמצא בשביל זמני היום ופרשת השבוע הנכונים
• הזחת שעון קיץ לזמני היום - אם זמני היום המוצגים בתוכנה לא נכונים, שנה את ההגדרה הזו וודא שהעיר שבחרת היא העיר הנכונה.

שימו לב ללחוץ על שמור ולא על ביטול. יש פלאפונים ששמור נמצא בתוך תפריט משנה

חלון זמני היום

כאן ניתן לראות את זמני היום של היום הנוכחי. ניתן לגלול למטה ברשימה.
הזמנים הם אותם זמנים המופיעים למעלה בכל התפריטים.
הזמנים המופיעים:

• התאריך העברי
• ביום שישי: פרשת השבוע, הדלקת נרות (ע"פ מנהג העיר הנבחרת) ומוצ"ש לשתי שיטות
• ספירת העומר (כשצריך)
• הנץ החמה
• סוף זמן קריאת שמע (גר"א)
• סוף זמן תפילה (גר"א)
• חצות היום
• מנחה גדולה
• מנחה קטנה
• פלג המנחה
• שקיעה
• צאת הכוכבים (18 דקות רגילות אחרי שקיעה)

חלון בחירת הנוסח

כאן בוחרים את נוסח התפילה. מי שיש לו גרסת נוסח אחד אין לו הרבה לעשות כאן.

חלון בחירת התפילה

התפילות שנמצאות כרגע:

• שחרית
• מנחה
• ערבית
• קריאת שמע שעל המיטה
• ברכת המזון
• מעין שלוש
• בורא נפשות
• אשר יצר
• בימי ספירת העומר יש גם ספירת העומר
• תפילת הדרך
• מנורת למנצח
• ברכת/קידוש לבנה

בתצוגת התפילה

השימוש:
למעלה/למטה (בחלק מהפלאפונים גם 2 ו-8 עובדים) - גלילת שורה אחת למעלה/למטה
שמאלה (בחלק מהפלאפונים גם 4 עובד) - גלילת עמוד למטה
ימינה (בחלק מהפלאפונים גם 6 עובד) - גלילת עמוד למעלה
לבעלי מסך מגע ניתן לגרור את התפילה

איזו גרסה אני צריך?

הגרסה שנקראת "תפילון רגיל" טובה לרוב הפלאפונים. היא מכילה סידור לנוסחים אשכנז, ספרד ועדות המזרח.
מי שרוצה רק נוסח אחד, יכול לבחור מבין הגרסאות האחרות.
הגרסאות לסוני אריקסון נכתבו בשביל סוני אריקסון, אבל יש אולי עוד כמה פלאפונים שצריכים אותם. סוני אריקסון מראה בגרסה הרגילה את התפילות הפוך, ובשביל זה יש גרסה מיוחדת בשבילו. אם גם בפלאפון שלך התפילה מוצגת הפוך, הורד את הגרסה לסוני אריקסון.

על אילו פלאפונים זה עובד?

איפה שיש בסוגריים SE זה אומר שצריך את גרסת סוני אריקסון

הגרסה עם כל הנוסחים

גרסת נוסח אחד

בנוסף לפלאפונים שנזכרו לעיל

יצירת קשר

אורי הולנדר
ori.hollander@gmail.com