פורום נסיונות פעילים (עמוד 1052)

ממש לא מתאים לאישיות האופטימית שלי לדבר ככה

לאן עוד אפשר להידרדר?!

 

לילה טוב אנשים

 

רק אני לא ראיתי מרחוק עשן

כל החיילים שלי הלכו לשם

אוו אווווואו אווו אווווואו אווו אווואו אוווו

 

 

שיר מטומטם

חסר משמעות

אבל הסאונד שלו לוקח אותי

ועכשיו צריך ללכת לישון

נו נו

לפחות אני לא קמה בחמש וחצי בבוקר כמו אחי

ומחר יש דברים חדשים שמתחילים

איזה כיף!

איזה לא

 

שזה לא זיינוק רגיל

נמנמ

כילו

 

מבינים מה אני אומרת?

הישראלים בזבזו כמעט מיליארד ש"ח בבלאק פריידי הזה.

זה כזה נורא.

שלמרות המחקרים וההוכחות המדעיות,

אני שמחה יותר כשממש חורף.

כשממש קר, ועננים, ואני יושבת על הגג והכל ערפל,

 

אני שמחה יותר.

 

 

אולי שמחה יותר יחסית לסתיו כזה,

שלא מעונן אבל השמש לא בשיאה.

והחוסר אופטימיות הזמני שלי אומר שכנראה אמות מתישהו בשנתיים הקרובות ולאו דווקא רק בגלל הלימודים

 

אוזניות חוטיות זה בכלל לא מגניב

לביטחון האישי שלי

או יותר נכון, להרגיש גרוע.

אוף, יש מצב שזה עובר כבר?
היום היה חופש, מחר יש דברים לעשות.

וזה בכלל לא נחמד לי 😣

זהו, חיפשתי למי לומר את זה.

# א.

בא לי צעיף. צעיף זה יפה ממש.

 

 

# ב.
נקודה לא ברורה דיה שעלתה לי הבוקר. יעקב אבינו מתפלל לה' ואומר לו "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.... וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ." זה מתקשר הישר לדברי חז"ל על עשיו, שצד את אביו בפיו "היאך מעשרין את המלח ואת התבן". באחת משיחותיו הרבי ביאר מה היתה ההוא אמינא של עשיו לעשר מלח ותבן, ע"פ מ"ש באברהם "ויתן לו מעשר מכל". על כרחך אנחנו רואים ששאלת המעשרות אינו עניין שטותי (שהרי יצחק היה סבור שעשיו מדקדק במצוות, ואם לא היתה הוא אמינא לעשר תבן ומלח אז שאלתו של עשיו היתה בבחינת שאלת כסיל), ושעניין המעשרות חוזר כאן שוב ושוב.
נראה אולי לומר, שיעקב בצאתו לדרך מקבל על עצמו כביכול קבלה רוחנית, שבעיקרון מי שהיה מדקדק בה עד עכשיו היה בכלל עשיו. כל זה צריך עיון. אולי בלבישת בגדי עשיו החמודות יעקב יוצא מהפוזיציה של ה"איש תם יושב אוהלים"? וכמו שמבאר הרב במדבר שור (לא בדקתי מקור. חבר אמר לי היום שזה דרוש הל"ו. אך אני אישית איני זוכר). אם כך מובנת הקבלה, "וכל אשר תתן לי" -עתה, בבואי להתעסק בענייני העולם הזה, אני מקבל על עצמי את הקבלה של "עשר אעשרנו לך", לרומם את עבודת המעשה.

 

 

# ג.

כזכור, ענייני החורף מעוררים אותי להתחזקות. אבל זה מלווה בכאב לב. בשיחה עם אשתי הגדרנו את זה יפה, שכאשר הרצונות גדלים, אז ממילא באופן כללי - גם הפער בין הרצוי למצוי גדל. לא הגענו כ"כ למסקנות קונקרטיות, אבל הכיוון הוא כפול - גם לקרב את המצוי, באמת להתחזק בפועל ממש, אבל כן, גם קצת להקטין את הרצונות. כשהשאיפות גדולות מדי אז כאב הלב מפריע להתקדמות. אז זה טוב ההתעוררות הזו, אבל מצד שני אדם צריך לדעת את מקומו. כדברי האיזבצ'ר:

"לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב וגו'. ובאמת הלא כבר כתיב לא תעשה לך פסל וכל תמונה? אכן זה מורה שלא יעבוד כמצות אנשים מלומדה כמו שראית מרבך ואבותיך יראה ואהבה, וכמו שמצינו שאברהם אבינו עבד להשי"ת במדת אהבה, ויצחק אבינו במדת יראה ולא עשה כמו אביו, וזהו: מזבח אדמה תעשה לי, מזבח רומז על קיווי, ואדמה רומז על פשיטות, היינו שתקווה לה' בפשיטות ויעזור לך השי"ת"

(מי השילוח ח"ב פרשת יתרו)