נכתוב כמה מילים. אולי זה יעזור לפרוק ולהמשיך הלאה. אם כי אני בטח אציץ שוב לראות אם יש תגובות.
זה מזכיר לי את אשת לוט. עדי רן כתב עליה, בהקשר של חזרה בתשובה, שיר יפה מאוד. "אל תסתכלי אחורה". תגגלו.

זו בעיה גדולה מאוד. הסקרנות הזו, ההסתכלות הזו אחורה. אבל היא מאוד מובנת. לעומת ההתקדמות שדורשת זריזות, ההשתהות היא מנת חלקם של העצלנים. "אין כח. רק עוד מעט, כמה דקות. מה הלחץ הזה, בחייאת רבאק? רק להסתכל. אחר כך אני אעשה כל מה שצריך לעשות".
אני נאה דורש. הלוואי שגם נאה אקיים.

2 #

הזוגיות של יצחק אבינו זה דבר נפלא. משהו משהו. במדרש מובא "אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובלי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים- מה' אישה לאיש. מהתורה דכתיב, וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר."

כלומר, יצחק אבינו הוא המקור לכל העניין הזה.
האמת היא, שכשמתבוננים בפשוטי הפסוקים עולה תמונה מעניינת. אני הדבר שהכי רחוק ה"תנ"ך בגובה העיניים", אבל בכל זאת אני רוצה להגיד משהו, לפי ערכנו, הרי עדיין, "דיברה תורה כלשון בני האדם..." אצל שאר האבות מצינו יותר "בעיות-זוגיות" (כביכול כמובן וכו' וכו'), שרה והגר, רחל ולאה (ובלהה וזלפה). אצל יצחק לא מצינו את כל העניין הזה. גם כשיצחק ורבקה מגיעים לגרר. אבימלך לא לוקח את רבקה, כמו שהוא לקח את שרה. ליצחק יש קשר עמוק עם רבקה, שלא מופרד אפילו לא מצד עניינים חיצוניים.

אולי לכן הוא המקור לדרשת חז"ל מה' אשה לאיש. הוא האבטיפוס לזוגיות.

אולי אפשר לומר שאצל האבות אנחנו רואים שתי "מודלים" של זוגיות. זוגיות של חסד, של אברהם ושרה, וזוגיות של דין, של יצחק ורבקה (ואצל יעקב את שתי המודלים. זוגיות של חסד ושל דין. לאה ורחל. בבחינת התפארת, וצ"ע).

יש צד שיצחק זכה באשה אחת, דווקא בגלל מידת הדין שלו. כידוע, יש צד שאיסורי עריות מכונים בלשון חסד. "חסד הוא". כמובן, שמדובר בחסד נפול, להבדיל אלפי הבדלות מהחסד העליון של אברהם אבינו. אבל מכל מקום, מדובר בחסד. יצחק לעומת זאת. הוא כולו מידת הדין, עולה תמימה. לכן הוא שייך רק לאשה אחת.

מצד שני, דווקא בגלל מידת הדין, יש לו חילוקי דעות עם רבקה. הוא אוהב את עשיו, והיא אוהבת את יעקב. הדין לא מאפשר לו לוותר על הדעות שלו בחינוך. בניגוד לאברהם אבינו, שכולו חסד והכלה, ולכן "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", היא אומרת להכניס את הגר - מכניסים את הגר. להוציא את הגר - מוציאים את הגר. לעומת אברהם אבינו, שכביכול נטול דעה עצמאית, - יצחק לא שומע תמיד לקול אשתו.

כל זה סתם ברברת, אז אל תחזיקו מזה כאיזה דבר תורה. הדברים עדיין לא מבוררים אצלי (הרי יש צד שכידוע להיפך, יצחק הוא הנפעל, הנעקד, זה שלא יצא מארץ ישראל. כידוע בשיחות הרצי"ה. ומכל מקום, רק העלתי מחשבות)

3 #

אני לא עושה מה שאני רוצה (ברצון פנימי) לעשות.

זה לא חדש אצלי, אבל זה קצת מבאס אותי.

תיוגיישן.חסוי מאוד

להסרה מרשימת התפוצה, השב 'הסר'.

אני לא איעלב.

@פטל.... ו @פטל. (למה שניים?)

@רק בשמחה.

@עם ישראל וכל מי ששכחתי (כל דכפין ייתי וכו')

קראתיהשאלה.

לא אוהבת את הקטע שיצחק מגיב לרבקה כשהיא אומרת לו שהיא רוצה ילדים.

נראה לי את מתבלבלת עם יעקב אבינוחסוי מאוד

דווקא על יצחק כתוב "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהֹוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהֹוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". בפסוקים לא כתוב שהוא מגיב לה לא יפה..
אצל יעקב לעומת זאת נאמר "ויחר־אף יעקב ברחל, ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן?!".

ואכן, חז"ל ביקרו אותו (במדרש: "אמר לו הקדוש ברוך הוא, כך עונים את המעוקות?").

שמעתי על זה שיעור יפה שנה שעברה (מעניין אם הדף מקורות עוד שמור אצלי). יש על זה ר' יצחק עראמה (בע"ס עקידת יצחק) שמנסה לתרץ את דברי יעקב אבינו. הסבר מאוד פמניסטי, שיעקב לא הבין מה הבעיה שלה, שהרי הוא לומדת ויודעת תורה, ומה בכך שאין לה ילדים? יש לאשה עוד תכלית בעולם חוץ מהבאת ילדים...

אם אני זוכר נכון, הרב שלנו סיפר שהרב חנן פורת למד אצל נחמה ליבוביץ', והיא לימדה את דברי העקידת יצחק הנ"ל. בסיום הלימוד היא אמרה שעם כל הכבוד לעקידת יצחק, הוא לא מבין שום דבר מה זה אומר להיות אשה עקרה (שהרי כידוע, היא עצמה היתה חשוכת ילדים עד סוף ימיה) ...

וואו יפה ממש!גיטרה אדומה

חידשת לי~

חודש טויב!

יפההשאלה.

כתיבה יפה במדבר השומם של השיעמום. אם יעלו עוד תובנות או הגיגים אני אקרא

תודה רבה

חסוי מאודאחרונה

יש כמה מחשבות משבת, כשאתפנה בע"ה אכתוב

רוצים שאני יהיה שליח באיזה 5 סניפים של בני עקיבא..נצח נצחים

אבל אין לי כח להיות..

רוצים - ביקשו ממך אישית, או רוצים - תלו מודעה בישיבה?הר ומדבר

2 אישיתנצח נצחיםאחרונה