אי אפשר לאהוב משהו בלי להכיר עוד צדדים שלו
ואוי ויי,
איך אפשר לאהוב את הסדרה הזו רק דרך הסרטים הפויים האלה בעע
אני דווקא אהבתי את ה2 סרטים הראשונים
אח"כ זה היה כמו סתם דרמת מתבגרים כזה ממש משעמם
משם זה מתדרדר במהירות
ליידי מאדם מיס
ליידי מאדם מיס
צהובה
צהובה
צהובה
Solomon
א"י השלמהאחרונהאיזה מציאות זו היתה
ב4 בבוקר
קוראת ספר של הרמחל
והעיר שקטה
ציפורים של בוקר
מה שחסר לא באמת חסר
וחבל אפילו למצמץ
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אני אומר את זה בתור אדם עם נטייה לחקלאות..
אבל כמה הקדושה הזאת מתוקה!
כמו שמגיעה שבת, ומפסיקים ללטוש עיניים לימי המעשה, אלא רק מענגים אותה, ומתפעלים מקדושתה..
לא רוצה לעלות משפט על בעיות משמעת
אין לי כוח לזה
'אשכרה' מזל"ט
ואני הייתי בטוחה שהדבר הזה הוא כמו וודקה או בירה
העיקר שהן לא עבודות הגשה בלימודים
פויה
מרגישה שאני מרמה את עצמי ואת הסובבים כשאני קוראת לעצמי דתייה
פשוט מביך כמה הלכות וניואנסים איבדתי בדרך
בדוק בגלל זה אני אעלה למשפט על בעיות משמעת
לזה קוראים הידרדרות רבותיי