מסתכלת על אנשים כאלה גדולים,כאלה צדיקים וענקים,שפשוט לקחו את החיים שלהם בידיים,והלב שלי מתכווץ מקנאה. כי אני כל כך רוצה גם להיות ככה.
ויותר מזה- כשאני רואה אנשים רגילים. לא רבנים. סתם אנשים ששמו לב שיש להם פה חיים ושהם צריכים לנצל אותם,וזה מה שהם עושים. ובגדול.
אני רוצה גם להיות ככה, וזה כל כך קשה..







