פורום נסיונות פעילים (עמוד 1593)

אני בספק אם החיים יכולים להיות גרועים יותר
מצד שני, אם הייתי דג, החיים היו גרועים יותר
אז אני לא בספק

העצוב מתוק כזה ומשתתף בצער והשמח,ישלו פרצוף של לתת לו כאפה

אני שונאת בקרים וחם לי וכואב לי כל הגוף מהטיול של אתמול ואני לא יודעת איך אני אשרוד את היום הזה.

אני חייבת?
לא חייבת?
היא בכלל לא תזכור אם היתי...
הלב שלי פשוט כ"כ כ"כ לא מרגיש רצון להיות בחתונה שלה.
טאטע אוף.

למה זה ככה?
ומה אני צריכה לחשוב?
פשוט להיות פשוטה?

לא להגיב

אני רוצה בכלל ללמוד.

צאו מהסרט

כואב לי הבטן.

זה נגמר, שמעתי אותה היום, היא שמחה אותי.

דברים נגמרים, עושה לי רע.

מה יהיה מחר?

יהיה שונה. אהההה.

והשנה הבאה אנחנו עובדים על זה, אני ואלוקים.

כשמשהו טוב יקרה אני יתקשר אליה ויגיד לה גם בזכותך.

מלוכלך, מזוהם, מטונף.


אני רוצה אמת.

וואו! איזו עלי'ה!

ננה בננה לכם.

עוד מעט כאב בטן.

@גיטרה אדומה ו@לעבדך באמת!

זה לא סתם שהאוויר מלוכלך, יש כאן ריח של משהו אחר. משהו שמזהיר אותך, לך מפה. למה הגעת?
זה החיוך שמחייכים אלי ואז כשאני עוברת נועצים לי עיניים בגב ומילים. הרבה מילים. המון מילים.
מלא נעלי עקב. ואני רק רוצה סיגריה.
מה הבעיה איתי, בחיי? אני כבר לא יודעת.

וזה הרגע לצעוק.
זולה!!!!
הגעגוע חזק מדי. מלוכולך לי יותר מדי. יותר מדי שקרים וזיופים ומסכות וחיבוקים של בכאילו
יותר מדי עיניים נעוצות בי. שחררו גייס.
די עם זה.
ולא שאכפת לי ממה שאומרים, כן, אם היה אכפת לי לא הייתי באה, זה פשוט מעצבן מדי כבר.
שחררו.

וגם אני.

נושמת עמוק
מכינה קפה גדול
הולכת לסדר את הלב אצלו