פורום נסיונות פעילים (עמוד 1826)

מכירים את זה ששום דבר לא זז בחיים שלכם.

והם משעממים להחריד

ובכל זאת מרגיש כבד ומבולגן,

ואתם מרגישים שעוד דבר אחד ואתם מתפוצצים?

כי שעמום זה הדבר הכי גרוע

וזה גורם לך למצוא טעם בדברים ככ חסרי טעם.

ולהתעלם מדברים חשובים.

קוראים לזה ריקנות.

אפשר להשתגע בלי מוזיקה!!!

יש לי מצב רוח לרוני דלומי אבל גם דברים אחרים יתקבלו בברכה.

מאיזה מכשיר אתם נכנסים לפורום?!

- מחר יש לי תור לרופאת משפחה ואני לוקחת איתי את אחותי כי גם לה יש. היא עם שפעת ודלקת עיניים, אני עם רצון חזק לבדיקות דם. וצורך, ככל הנראה. אני יותר מדי עייפה.

- ביום שני ככל הנראה בדיקות דם. 

- יום שלישי טיפול בשעה מוקדמת יותר מהרגיל שזה נהדר ממש. 

- בעוד שבוע וחצי שיננית. (בפעם השנייה בחיים. עד כדי כך השיניים שלי מצוינות.)

- בעוד בערך חודש יהיה שבוע שבו אטפל בתינוקת במשך כמה שעות ביום. 

- אני צריכה לבדוק את האופציה של העבודה הזו. ייתכן מאוד שזה בדיוק מה שאני צריכה. השאלה היא כמה זה אפשרי, ואם בכלל דבר כזה קורה. אני שואלת את עצמי למה לא ואין לי תשובה. הלוואי שזה יעבוד כי זה יכול להיות מושלם ממש. כמעט, אין מושלם, אבל נו. בסדר. זה עדיין מצוין.

- להתחיל לבדוק מה אני צריכה בשביל חינוך ביתי. לא רק אילו טפסים אני צריכה למלא, אלא ממש מה תוכנית הלימודים ומה נדרש ממני. ברור לי שהדרישות די נמוכות בעניין הספציפי הזה, אבל אני עדיין רוצה לוודא שיש לי כל מה שאני צריכה. אולי לעשות קורס במשהו שיכול לעזור לי? ברגע שיהיה לי כסף.

- רשיון נהיגה אחרי שאתחיל לעבוד ויהיה לי כסף. (נחכה עד שיעברו שנתיים מאז שעשיתי את הטופס ירוק? כתוב שם דברים על הדיכאון ויכולים להפנות אותי לפסיכיאטר לבדיקה. אין הרבה תורים לפסיכיאטרים. טוב, נראה מתי יהיה כסף וכמה זמן יישאר לטופס ירוק הזה. לא יותר מחצי שנה)

- לבדוק איך אפשר לשפר את נקודת הספורט שלי. כלומר, איך להפוך הליכה שלוש פעמים בשבוע למשהו רציני שממש משפיע על הגוף. נמאס לי להתנשף בכל פעם שאני עולה במדרגות. ואני אוהבת לרוץ.

- לנסות להתחיל מנהג של לבקר את חברות שלי פעם בשבועיים, או סתם אנשים שבא לי לפגוש. קצת יותר למלא את הלו"ז שלי באנשים אחרים. יש לי בת דודה שבא לי לבקר, וכמה חברות. לבדוק עוד דרכים לפגוש אנשים מעניינים.

- לצפות בסרטים וסדרות זה בסדר גמור, אבל להגביל את עצמי קצת יותר. כבר עכשיו אני לא נסחפת יותר מדי (תודות להגבלת שעות), אבל אפשר לצמצם עוד קצת. לסיים את צרות טובות ואת טרה, את מועדון קרב ואת מארוול. אח"כ לסיים את העונות החדשות של שיימלס, אטיפיקל, צרות טובות ופולר האוס. זהו. אין צורך להתחיל משהו חדש עד שארגיש שהתנקיתי מזה קצת.

- לקרוא ספרים שירחיבו לי את הידע ואת טווח החשיבה. לא רק ספרי פרוזה ושירה, אלא גם מאמרים ודעות.

- לטייל. עם אחים שלי, חברות, מי שבא. 

- ללמוד לשחות! טוב, אבל לזה יש זמן. משפצים את הבריכה אצלנו אז אין איך כרגע.

- ללכת להופעה של קרן. אני חייבת את זה לעצמי.

- בסופו של דבר ואחרי הרבה זמן: להחליף את המלתחה שלי לגמרי. אין לי אפילו בגד אחד שאני באמת אוהבת. אחרי שאעבוד ויהיה כסף, להרשות לעצמי לקנות בגדים.

- אחת ולתמיד לאכול המבורגר אמיתי.

- אין דד ליין לדברים האלו. אבל אלו דברים שאני חושבת עליהם ועושה אותם. לאט לאט או מהר מהר, כל דבר לפי היכולות שלי. אבל עושה אותם.

הייתה שבת מוצלחת. קראתי המון ונרדמתי באזור שלוש ורבע בצהריים. התעוררתי ברבע לשבע. ככה הכי טוב.

מסתבר שאני כן מאוד מאוד אוהבת את בית על מים רבים. הוא שונה כי הגיבור הוא איש וכל הסיפור מתרחש בהולנד, שזה מיקום שונה לחלוטין משאר הספרים, אבל המילים הן אותן מילים שמתיישבות לך הלב ולא זזות.

היה לי קשה בפעם הראשונה שהתחלתי אותו כי זה היה יומיים אחרי שראיתי לראשונה את העדות של סבתא רבתא שלי ביד ושם, וההשוואה הייתה לי מצמררת מדי. לא יכולתי להתרכז בסיפור ובשפה, רק חשבתי כמה סבתא שלי סבלה.

עכשיו, אחרי שעברו חודשיים-שלושה, אני מסוגלת להתרכז בספר ולא במקומות שהוא עורר בי בקריאה הראשונה.

בזמנו לא סיימתי אותו. הגעתי בערך לעמוד 100. השבוע התחלתי אותו שוב ואני כבר קרובה לעמוד 200. 

הספר הזה נהדר נהדר.