ומזל שיש לי שם את הכוך שלי
שכשאף אחד לא יכיל יהיה שם להכיל אותי.
חיח אני מרגישה ילד עם מחנה.
איזה חמודיק חבל שאני לא תמימה כמוהו.
ויופאי יאיי איזה כיף להתמסכן.
תקפצו
ומזל שיש לי שם את הכוך שלי
שכשאף אחד לא יכיל יהיה שם להכיל אותי.
חיח אני מרגישה ילד עם מחנה.
איזה חמודיק חבל שאני לא תמימה כמוהו.
ויופאי יאיי איזה כיף להתמסכן.
תקפצו
ובסוף אנשים "לא בוגרים" בוגרים בצדדים שאנשים "בוגרים" לא מצליחים לראות.
@מאן דאמר (אשמח שתתייגו.. הכסיל הלז עושה לי בעיות.)
אולי תתן לנו מתכון לחומוס?
סתם נזכרנו בך...
המחשב
לא קרה! קרא! אני קראתי!
בהחלט נחמד אח אנחנו רומים חומוס.
בימאית דמיונותזה טעם שרק מי שמכיר יודע להעריך
אין שקר מזה
גם בכללי,
וגם במקרים הספציפיים להלן:
1. אני עובדת אצל מישהי,
ואני יודעת שאסור לה להתאמץ מסיבות רפואיות,
והיא מתאמצת.
איך מכריחים בנאדם לשבת או לפחות להשתמש בקביים????
וגם יש משהו שראיתי ביחס שלה לאחד הבנים שלה,
שהוא פשוט כואב.
ואפשר וצריך וחובה לשנות את זה.
אבל איך מעירים למישהי על גידול הילדים באופן מותר ובלי לפגוע עוד יותר?
2.לאמא ואבא
(אני יודעת שאני לא אמורה להעיר להם, אבל איך שואלים על דבר שהם עושים ואני יודעת שהוא לא נכון בעליל)
מה לעשות שאני לא באמת עוקבת אחרי הדברים האלה 🤭
את לא רוצה, תאמיני לי 
אז רואים הכל מחדש או מדלגים על כל הקטעים המשעממים עם מהירות 2.0
אתה לא אמור לאמץ להם את הבעיות,
הן נשארות על המסך,
לא מלוות אותך בחיים
מזדהים עם אנשים מציאותיים ולא דמויות בעלות טקסט מוכן וכל האלה
הדברים האלה הם רק מסטיק למוח,
לא מערבים כאן רגשות
כן לפעמים כל הזמן מישהו טוב מת וזה גורם לתחושת מחנק בגרון ועוד אחרי שקיווינו כל כך שהוא יתחתן עם ההיא הוא פשוט משנה את כל התוכניות וצריך לחפש לה מישהו אחר כדי שהגיבורה לא תישאר לבד ואז היא נשארת לבד בדווקא סתם כדי לטייל בכל העולם ולא להישאר במקום שמזכיר לה אותו אייש מה עובר על החי"בסים האלה
אלה רק דברים למחשבות
לא מעבר
ומצד שני,
איך אפשר לזרוק מחברות כל כך חשובות
אין אני אמורה לוותר על מחברות מתמט' והיסטורי אחרי שעבדתי עליהן כל כך יפה
הן ממש בבחינת יצירת אומנות
מה אני אמורה לעשות 
ליידי מאדם מיסואז העפתי הכל
וכשעושים בגרות משאלות מאגר![]()
ומחברות מתמטיקה שלי היו פשוט קישקושיאדה חוץ מאיזה 3 דפים מעוצבים קמעא
השקעתי בהם!!
וגם בלשון
אבל את זה זרקתי בסוף שישית
לשון היה עשוי מדפים בעיקר וחלקם עדיין פה חושבים אולי להישאר
אין צדק
אצלי כל תרגיל ממוסגר בסרגל 😌
אוי, רחמים על הידיים!!
(בעצם... גם השיעורים של המורה *** היו פשוט מרתוני כתיבה.)
היו הפסקות בשביל זה בשיעור
(🤭 איזה כיף)
אנחנו קיבלנו דפים שצריך לכתוב בהם את הנ"ל
אז אנחנו פיטים
זה היה אחר כך כשהקורונה הגיעה
אולי
במיוחד את מתמטיקה
חיכיתי לרגע הזה


אין מקום לנגיף הקורונה באוטובוס זה"
נראלי המציאו את זה רק בשביל אוטובוס אחד
בכל הנסיעות שלי, בכל האוטובוסים למינהם(ויש הרבה כאלה), שמעתי את זה רק בקו אחד יחיד ומיוחד. בהלוך, ובחזור שלו
וזהו
זה מוזר🤔
עוד מישהו שמע את זה?
(אולי הכל היה חלום
)
רוצים משיח!
אייסקפהוגם בעוד ניסוח, יותר ארוך ומשעמם..
והקטע המוזר, שגם ביו"ש עושים בעברית וערבית.. כאילו, חברהל'ך, לא נוסעים פה ערבים. אתם בונים על זה שיסתננו לאוטובוס מחבלים? ("סליחה? אבטחה! אין מקום לפיגוע באוטובוס זה.").
באוטובוס?

ואני נכנעת לה.
תקופות שאתם כל הזמן עצבניים ועל כולם.
וכאילו גם אם מישהוא ינסה לעזור לך יתחשק לך לכסח אותו מכות.
והכל זה תגובת שרשרת.
אז אני לא חולת נפש..
נרגעתי.
שכבר לא מתגעגעת
יום נישואין שמח, אמא
המצב הזה
כאילו, ממתי למען ה' הם מצינים את היום הזה מעבר ל:"הי, תראו, זה י"ט אלול! זה היום נישואין שלנו, אתם יודעים"