פורום נסיונות פעילים (עמוד 1937)

שצריכים אותי נזכרים בי.

אבל אבוי אם אני לא יעשה את זה..

תשמעו שיש לי משפחה מתוקה!

תדמיינו סידור שנופל לאט לאט, דפיו מתנופפים ברוח, נתלשים ומתרחקים באוויר הערב השקט.
תדמיינו פתיל ציצית מונף ונהפך בצניחתו החופשית למטה, ונותר התכלת מזדנב אחרון. טלית ששיפוליה נופלים אחריה, ושבים לאוויר לרגע קט בפגיעתם בקרקע. יד כורכת רצועה אחר רצועה של תפילין של יד, אחת שתיים שבע ושלושה סיבובים. מכונית דוהרת והכל נעלם.
דמיינו שמיים כחולים הפרושים לכל האופק, וענן אפור קטן בקצה, מתרחק קמעא קמעא ולאחר מכן סוער ומתנשא על כל המרחב הנראה. דשא ירוק ורענן המכוסה טל, וגוויות של ציפורים נושרות מהשמיים. בית עם גג אדום בקצה, שמהבהב אט אט ונעלם ממראה העיניים.
עכשיו דמיינו נקודה שחורה במרכז. קטנה, חסרת משמעות. תכנסו רגע לנקודה ותבינו שהיא הכל, היא משתלטת על הכל, לא מסוגלת לנשום. תצאו החוצה, תשארו ממוקדים - הנקודה קטנה. סתם דמיון מפותח. למי בכלל אכפת מהנקודה הזאת? זאת לא נקודה אפילו, סתם חצי נקודה, כתם שהוא הפרעה ברצף הזו והחלל, שמחפש את עצמו ואת הדרך לשלמותו.
וגל של ים שמעיף הכל ומטלטל את העולם ונושמים עמוק ולא מבינים והעיניים צורבות בכאב השורט הזה של המלח שנזרה על הפצעים והריח מנקה את הנשמה ופוקחים עיניים ויוצא החוף. ופתאום מכוסים בוץ מכף רגל ועד חזה (כי לב אין). והנקודה עדיין שם ומחפשת את השלמות ולא רוצה למצוא בכלל כי מפחדת וזה מסוכן מדי. והשביל פתוח בפניה, הדשא של השביל ירוק-עז-צבע-של-חיות, אבל זה בטח מסוכן מדי ומי בכלל הרשה לנו ללכת לבד ואין פה מעקה אז מה עושים.
(גם אני נקודה).
(אממ, תגידו בבקשה אם קראתם ויש סיכוי שאני ארצה לשמוע את זה)

מה הוא שוכח את המפתח למחסן?

תגידו לו לאן הטרמפ!
ורצוי לפני שהוא נוסע

אני מחפשת להרחיב את המאגר.
רק אומרת ש I want it that way מובן מאליו, זה הבסיס.

@דוד יהודה לא מצליחה להכנס למסרים.. לא הבנתי, מה הכוונה איך שהוותיקים?

בס"ד

אני לא יודעת
מה גורם לפיסה שכוחת אל של פורום להיות הפינה הבטוחה של כל כך הרבה אנשים?
האם מראש מגיעים לכאן אנשים עם פונטיציאל רגשות קשים גבוה (הכוונה למגיעים ונשארים)
או שהאווירה בפורום מכתיבה מין הסכמה שבשתיקה שככה נכון להתנהל
או אולי כל האנשים בעולם בעלי פונטיציאל רגשי שכזה והאנשים שפה מקבלים עידוד פאבלובי (כפי שמוריה הייתה אומרת ולאו דווקא בצדק) להביע את הרגש הזה?
בכל אופן
פינה בטוחה למרות שאין פה שום דבר בטוח

כשהתחיל כל האיכסה שלי המחנכת שלי נכנסה לפה כי משום מה משהו גרם לה לחשוב שזה מה שאני רוצה
הייתי ילדה קטנה ומתלהבת וסיפרתי דברים אבל בשום אופן לא רציתי אותה כאן
היא קראה כמה דברים שלי והבינה שאני אובדנית
משם זה עבר ליועצת ומשם לרווחה.
היום אני מבינה הרבה יותר בקשר לרווחה וכל מה שהם היו עושים זה פרצוף מפחיד אבל אז ממש פחדתי שיוציאו אותי מהבית
בכל אופן
זה לא מקום בטוח
אפילו לא קצת

שהיינו כאן כבר פעם
במקום אחר

מה המדד שעל פיו אתם קובעים שדבר מה הוא אמיתי?

@עד עלות השחר.
תגידי היו הרבה עצורים בסוף בשישי?
וואי אנלא מעודכנת בכלוםם...

עתלית-בנימינה-קיסריה-חדרה מערב

סידור ובנה ירושלים. כל פעם מחדש

למה המשפחה שלי בנחת

אז אין לנו זכות לבטל.

אני חייבת לציין שזה משעשע

@חצי חצי

הסיוט של חיי