משבצת
~
'מה אתה רוצה ממני' זה סגושל הגרסה הצעירה והבנארית ל - 'מה התכלית'
ו'היברומן' זה סוגשל גרסה מיושנת ובנאית של 'העברית החדשה'.
והייתי שמחה מאוד אם מרים פרץ הייתה נבחרת לנשיאות רק בשביל ש'הכי מגזרי' היה מקביל בדיוק ל'הכי ישראלי'.
אבל אנחנו עדיין אוהבים אותה, למרות שהיא לא נשיאה.
5 רמות מעל(:
~
עמדנו שנינו, ליד הים הזה. הוא הביט בי בעיינים השחורות, הגדולות, הכבויות. וצעק.
...
זה לא קרה ברגע. לקח לי זמן הרבה זמן להיוודע לקיומו. הוא הופיע בעיקר ברגעים של חולשה או של עוצמה גדולה. בדיעבד הסתבר שהוא תמיד הי'ה שם. מתחבא, מחכה, מתגעגע.
...
הוא צעק: "אתה לא נותן לי מקום"! אבל המשכתי לברוח. "אתה לא מבין שאתה צריך אותי?".
...
אבל זה, זה הי'ה יום אחר, מיוחד. כאילו הכל עצר מלכת. והכרה ברורה שלא. שוב, לא הצלחתי.
...
כשהסתכלתי, העיניים שלו נעלמו.
...
ופתאום, הכל התערבל והתערבב והתרסק. הכל נהי'ה שחור, והוא עמד שם באמצע. גדול, מאיים, מפוחד.
...
אני? אני הכאב שלך.
הוא הי'ה נראה חלש. חלש ומדוכא.
...
שלי? אין לי כאב.
...
הוא התרחק לפתע ושאל בשקט: "אתה באמת חושב ככה"?
לא הסכמתי.
הסתובבתי, עצמתי עיניים, וברחתי.
הוא לא רדף אחרי, הוא פשוט הי'ה שם. לכל מקום שזזתי, הוא זז איתי. וסבל, סבל נוראי. בדידות, בדידות עמוקה. אין-סוף.
...
"אתה לא מבין שאתה לא יכול בלעדי"?
...
"אני לא רוצה אותך! תעזוב אותי!" בכיתי. הדמעות שלי התערבבו עם הדם שלו. הוא הי'ה נשמע חלש כשאמר: "תקשיב. רק תקשיב. אתה הורג אותי".
לא הסכמתי לשמוע. ברחתי. עד ש
...
"יש לי אותו"
...
את מה?
...
"את ההמשך של השיר".
...
נעצרתי.
...
אני יודע כי אני חלק ממך. חלק ממך שאתה מנתק. ומנתק. ולא י'היו חיים. תסתכל.
...
עצרתי. הסתובבתי אליו, הוא הי'ה מלא פצעים, אני הייתי מלא דמעות, ובאמצע הכלי.
....
"הגיע הזמן, לא?"
...
ניגשתי אל הכלי, וניגנתי את הצליל הראשון.
אבל לא שמעתי כלום.
וכך גם בשני, ובשלישי, ובכולם.
כעסתי. הכיתי בכלי בכל כוחי, אבל שום צליל לא יצא. הכיתי והכיתי ולפתע... כאב לי.
כאב לי וידעתי, ידעתי שתמיד, זה הי'ה הוא.
וזה הי'ה השיר היפה ביותר ששמעתי אי-פעם.
...
הוא התקרב, ונתן לי חיבוק גדול. החיבוק הכי גדול שכאב יכול לתת.
"אני חלק ממך. אני עצמך. ואני שלך. אני פה. אם תתעלם, שום דבר אחר לא יוכל להיות שלך. בבקשה, תפתח לי מקום בלב שלנו".
ההבטתי עליו. שנינו בכינו. הדמעות נקוו לים. ים גדול, ים אינסוף, ים של אמת. אמת. אמיתית. מזמן לא ראיתי אחת כזאת.
...
ועמדנו שנינו, מחובקים, אני והכאב, ליד הים הזה. הוא הביט בי, בעיניים השחורות, הגדולות, הנוצצות, ואמר:
"עכשיו,
עכשיו אפשר להיות".
ולא שמעתי כלום.
אין על הקב"ה...
עלי יש לא מעט...
כן,
מעדיף לא בשמי
נשמע שהייתה לך שעת רצון...
נראה לי ששעת רצון זה משהו שיוצרים לעצמנו... (וודאי שיש כאלו מהקב"ה, אבל זו הרבה עבודה עצמית)
אמממ... יכול להיות. אבל לפעמים יש רגעים שזה משתחרר הכי אמיתי...
(אולי זה פשוט כמה שאני מרשה לעצמי לפרוק לפורומים)
אשתדל
תורם דם
רודף אהבה בימיםחסרת טאקטההה יש לו קול מצמרר
אלול. המלך בשדה.
מלכות - לית לה מגרמה כלום, אבל היא נקראת 'אני'. מלכות מבטאת את הכלי והיכולת שלנו לקבל את האור, היא מקיפה ומכילה את כל הספירות, היא כוללת בתוכה את זעיר אנפין. (מלכות היא גם הרצון של הקב"ה שנקבל את האור הגנוז).
באלול, המלכות יורדת לשדה. המלכות שכוללת את כל ההארות יורדת אלינו, לשטח שלנו. לעש"ן שלנו.
אבל, זה לא בא בקלות.
העבודה של המלכות היא קבלת עול מלכות שמים. קבלת הקושי, העול.
שדה מבטא מקום של עבודה, של מילוי רצון ד' גם במציאות של 'כחום היום' (בחינת אברהם).
בשדה צריך לנטוע ולהשקות, ובד"כ לא רואים תוצאות מהר (לפעמים כן) וקשה, ומזיעים, (האור נגנז בעקבות חטא אדם הראשון וכן נאמר שם "בזעת אפיך תאכל לחם").
אבל אם נוטעים וזורעים ומשקים ומשקיעים בחודש הזה, ובונים את עצמנו, מרחיבים את הכלים לקבל את האור, אזי בהתגלות המלכות ובהמלכת ד', כל האור והטוב, הפירות והעצים שטעמם כטעם הפרי מתגלים בכל העוצמה. ויש שמחה עצומה ודבקות עצומה והתגלויות שהן 'עדותיך'.
חודש טוב!
אלוללללללללללללללללללללללללללללללללללללללל
(בע"מ, לא כ"כ ע"פ מקורות ברובו)
אין לי מטרה לדון עם מישהו שמואס בדיון, ואין טעם להחזיק אותך בכוח פה...
אם אתה מתחרט ורוצה שאכתוב את דעתי בעניין, אתה מוזמן בשמחה...
{נו, אז אתה הבאת בעצמך הוכחה מרב שאתה מחזיק ממנו שהטעם שהרב עובדיה פסק כך מכיוון שהוא חלק על העיקרון הנ"ל (שזו השקפת עולם...).
תודה על חיזוק טענתי.
אתה סותר את עצמך כי הודית לי שיש לו פסיקה שהוא פסק בגלל השקפה, ופעם אחרת כתבת שהרב עובדיה לא מערב השקפה בפסקים שלו ולכן אתה מסיק שאפילו בארץ ישראל הוא לא עירב. אבל אם הוא עירב במקום אחר, מה הסיבה שהוא לא יערב בארץ ישראל...? מדוע ראית לחלק...?
והנה, פה הודית:
"חבל על הדיון.
זה אפילו נושא שאין צורך לדון עליו.
הרב לא מערב השקפה בפסיקה שלו. החרגתי את ההלל ביום העצמאות, וגם זה כולי האי ואולי כמה שכתבתי כבר למעלה."
אם הרב עובדיה היה כ"כ הלכתי ומנותק מהשקפה, מדוע הוא כותב דברי טעם...?
חשבתי שזה לא מעניין אותו...
דהיינו, אולי בעולמו האישי הוא כן חושב, אבל הוא לא מפרסם אף טעם ואף דברים שהם לא הלכות גרידא, לא...?
ככה אתה טענת....
אז כן, מוכח מפה שזו השקפה, וככה אנשים טענו שהיו תלמידים של הרב עובדיה, על אפך ועל חמתך. אז לפחות אל תגיד כאילו אין צד שני ואין צד לומר כמוהם, ומי יודע, אולי בתחיית המתים הרב עובדיה יגיד שהם צדקו.}
סבבה, אני שותק, אני חולק עליך, אתה מוזמן לנפנף ולהבין כרצונך, אני הבנתי אחרת ומה לעשות שלא הצלחתי להבין את דעתך, מצטער...
ולא כל תלמידי הרב יודעים את זה, אבל בסדר....
(טוב, כנראה שאתה צודק כי אתה בטח עברת אצל כל תלמידי הרב אחד אחד ושאלת אותם בנושא וככה הם אמרו לך, וזו הוכחה מוחצת לדעתך....אבל מה לעשות שיש תלמידים שלו שלא הבינו כמוך...)
כזה משחרר לצעוק באמצע המדבר.. היה אחלה עד שקלטתי ג'יפ לידי🤦♂️
פעם אחת פרות, פעם שניה במבה..
מעניין מה יהיה הדבר הבא..
קודם ראמוס עוזב, אחרי 16 שנים,
אחרי זה וראן
ועכשיו מסי??? איך?? מסי וברצלונה זה היה נראה משהו בלתי נפרד...
יש לי הרגשה שהמון קבוצות יראו שונה מאוד בעונה הבאה...
גיימס פוטראחרונהדאיייי זה יקבור אותי.
כ"ח אב
וואו
כבר
אני לא מוכנה לזה
ז"א, התקדמתי ממש בשנה האחרונה
אבל... יותר פנימית
עבודה על עצמי במובן הבודד יותר, לא של כלל ישראל אלא של שלנו
תכף מסיימים את 3/7 וזה מפחיד
זה כן משהו שכנראה אצליח להשיג השנה
אבל...
לא יודעת. יש את הפער הזה בין מי שאני בפועל
לבין מה שאנשים חושבים שאני
לבין האדם הממוצע בשלב הזה בחיים
וקיוויתי לגשר עליו קצת השנה
זה לא קרה מספיק
ואנחנו לא נדע מה נעשה,
גם, תכף מתחיל אלול
אני לחוצה ברמה הזויה
אין לי מושג מה יהיה
ואיך
ו מבחינת השקפה המקום כ"כ לא מתאים לי,
(גם האולפנה, ועדיין הלכת לשם כי מוסד יחודי ויחיד בארץ, נכון? נכון. תתמודדי, את רגילה)
ו
טוב
וואו
איזה שינוי הולך להיות
מעניין אותי לפעמים מה יצא ממני
איפה אני אהיה עוד עשור
עוד עשרים שנה
עוד מאה
זה כ"כ מסקרן אותי
לאנשים יש ניחושים, לי אין
יש לי עולם שלם עלום ומסודר בפנים, זה מצחיק
אני צריכה חיבוק,
איך כבר שבוע הבא מתחיל הזמן.
