פורום נסיונות פעילים (עמוד 2032)

משעמם לי בינתיים

לא משעמם, אני מספיקה מלא, ברוך ד' ממש

אבל לבד לי. ואם מקודם לבד היה לבד איתה, עכשיו תלושים לגמרי

 

 

@ריעות.

שברתי שיאאאאא

ב2048 השיא שלי הוא:

 

71800

לא אכלתי כלום נורמלי מאז שבת בצהריים

שכדי להפסיק להתגעגע אני צריכה לנתק איתם קשר
זה אכזרי
שתי האופציות קשות מידי להכלה

הכדור הזה עושה לי רע.

מה השתנה במלא שנים האחרונות?😅

אנחנו לא רוצים אחוזי הצבעה נמוכים (כמו בשנה שעברה)
לא סתם אנחנו מעניקים לכם יום חופש

הברכה 'ברוך דיין האמת' מותירה מאחוריה חלל ריק. שתיקה רועמת. אנשים שרוצים לדבר ויודעים שאין מה לנסות, כלום לא יוכל לנחם עכשיו. אנשים שרוצים לדבר ויודעים שאין מה לנסות, אין מי שישמע יותר.
היא חודרת לבבות בפשטות כזאת, שזה כמעט מצחיק. היא שורטת אנשים בקלילות כזאת שאפשר כמעט לטעות לחשוב שכלום לא קרה, שהכל כרגיל. אולם עד כמה בקול תאמר לא תוכל להשתיק את הצחוק המתגלגל בראשנו, שלעולם לא נשכח. את הקול הרך שמברר האם הכל בסדר. את הניצוץ העליז בקול הרועם ואת השמחה בלימוד. סתם דברים קטנים כאלו, אתם יודעים, שלעולם לא נשכח.
זה לעצור את החיים, ברגע אחד. ומיד להזכר שלא היה רוצה ליותר מרגע אחד. ולהאבק להמשיך הלאה, זה מה שהוא היה רוצה, אבל לתהות איך בכלל אפשר להמשיך הלאה.
זה לחיות את הסיוט ולחלום את החיים, זה להתגעגע בלילות (ולילל בגעגוע, אבל, בשקט) ולהכחיש בימים, זה לנשום את הלבד ולבודד את השקט. זה לא לתת לעצמך להרגע כי תמיד יכול לקפוץ עוד טקסט עוד רעיון עוד אזכור עוד תאריך מסומן בלוח השנה שימחק בזעם ובכאב. זה להודות לקב"ה על האמת, כי בטח יש בזה אמת, ולא לראות את האמת אבל להמשיך להאמין. לנסות לפחות. כי בסוף נגלה את האמת.
(מיתתן של צדיקים מכפרת, אך, אף קרבנות. למה נגרע?)


(זה לא שלאי מי אכפת)

מסיבה לא ברורה.

איך בדיוק?!🤔

מתחיל להרגיש קיץ

ממ

היתושים התחילו

 

מה הגובה שלכם? אתם שלמים איתו? או לפעמים מצטערים שאתם לא יותר נמוכים/גבוהים?