![]()
ברוך דיין האמת,השם יקום דמו.
![]()
ברוך דיין האמת,השם יקום דמו.
עצוב.
שיח סודאוף אוף.
זה לא נתפס.
למה???
ה' יקום דמו
![]()

לִפְעָמִים אֲנִי עָצוּב
וְלִפְעָמִים – שָׂמַח.
לִפְעָמִים אֲנִי זוֹכֵר
וְלִפְעָמִים – שׁוֹכֵחַ.
לִפְעָמִים אֲנִי שָׂבֵעַ
לִפְעָמִים – רָעֵב,
לִפְעָמִים אֲנִי כּוֹעֵס
וְלִפְעָמִים – אוֹהֵב.
אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!
לִפְעָמִים אֲנִי גָּדוֹל
וְלִפְעָמִים – קָטָן.
לִפְעָמִים אֲנִי גִּבּוֹר
וְלִפְעָמִים – פַּחְדָן.
לִפְעָמִים אֲנִי בְּיַחַד
לִפְעָמִים – לְבַד,
לִפְעָמִים אֲנִי בְּאֶמְצַע
לִפְעָמִים – בַּצַּד.
אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!
לִפְעָמִים אֲנִי כִּנּוֹר
וְלִפְעָמִים – תֻּפִּים.
לִפְעָמִים אֲנִי קֵיצִי
וְלִפְעָמִים – חָרְפִּי.
לִפְעָמִים אֲנִי עַצְלָן
וְלִפְעָמִים חָרוּץ,
לִפְעָמִים אֲנִי מָתוֹק
וְלִפְעָמִים – חָמוּץ.
אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!
לִפְעָמִים אֲנִי חָכָם
וְלִפְעָמִים – טִפְּשִׁי.
לִפְעָמִים אֲנִי רִאשׁוֹן
וְלִפְעָמִים שְׁלִישִׁי.
לִפְעָמִים אֲנִי תּוֹפֵס
וְלִפְעָמִים – תָּפוּס,
לִפְעָמִים אֲנִי עֲנָק
וְלִפְעָמִים – פִסְפוּס.
אֲבָל
אֲנִי תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר אֲנִי
תָּמִיד נִשְׁאָר
אֲנִי!
- היכן אתה גר, אפרוח, אפרוח?
- עם אימא וסבתא בלול.
- מתי יום הולדת, אפרוח, אפרוח?
- באוגוסט וגם באלול.
- מי הם חבריך, אפרוח, אפרוח?
- חרגול, נמלים ושבלול.
- ממה אתה פוחד, אפרוח, אפרוח?
- מברוגז
וגם ממבול.
- על מה תקרקר, צפרדע, צפרדע?
- שאבא נסע ואני מתגעגע.
- לאן זה נסע, צפרדע, צפרדע?
- לבקר איזו דודה על יד כביש גהה.
- ומתי יחזור, צפרדע, צפרדע?
- בדיוק כשאגמור לספור עד מאה.
- ולמה אינך סופר, צפרדע?
-כי אנ'לא יודע.
חושך של לילה.
שקט של לילה.
כולם ישנים כי לילה.
רק בוץ לא ישן.
בוץ אוהב חושך של לילה.
בוץ אוהב שקט של לילה.
בוץ אוהב מאוד לעבוד בלילה.
"מה כדאי לי לעשות הלילה?" שואל בוץ את בוץ.
"הלילה כדאי לך לעשות סדר בבית," עונה בוץ לבוץ.
"בסדר," מסכים בוץ, "לעשות סדר זה פשוט מאוד. שמים כל דבר במקום הנכון וזה הכול."
בוץ החרוץ קופץ מן החלון ומיד מתחיל לעבוד.
על-יד המיטה של תיקי הוא רואה זוג סנדלים אדומים.
בוץ לוקח את הסנדלים האדומים של תיקי ושם אותם על מדף הצעצועים.
הוא מוריד מעל המדף את דובי דובי-דם-דם ומשכיב אותו לישון בארון הבגדים.
בוץ מוציא מהארון את המעיל הכחול של תיקי, הולך איתו למטבח ומכניס את המעיל לתוך המקרר.
בוץ מוציא מהמקרר את האבטיח, לוקח אותו לחדר האמבטיה ומניח אותו בכיור.
בוץ לוקח את מברשת השיניים של תיקי, הולך איתה לחדר האורחים ושם את המברשת בתוך האגרטל.
הוא מוציא מהאגרטל את הפרח שתיקי הביאה לאימא, הולך איתו לחדר של תיקי ומשכיב אותו לישון במיטה של בוץ.
"עכשיו כל דבר נמצא סוף-סוף במקום הנכון," אומר בוץ לבוץ, "ואני כבר יכול לשכב לישון."
בוץ משכיב את עצמו לישון על השטיח ליד המיטה של תיקי ונרדם.
ובחוץ כבר אור של בוקר
וציוץ ציפורים של בוקר
והלילה כבר הלך למקום אחר.
"בוקר טוב, תיקי," אומר הבוקר לתיקי.
"בוקר טוב, בוקר," אומרת תיקי ופוקחת עיניים. "יש לי סנדלים חדשים. רוצה לראות?"
אבל תיקי לא מוצאת את הסנדלים שלה.
במקום הסנדלים היא מוצאת על-יד המיטה שלה את בוץ.
"בוץ, מסכן שלי, נרדמת על השטיח. בשביל מה יש לך מיטה כל-כך מפנקת?"
תיקי משכיבה את בוץ במיטה שלו ובוץ אפילו לא מרגיש.
"מי שם את הפרח שלי במיטה של בוץ? פרח צריך להיות באגרטל."
תיקי לוקחת את הפרח ושמה אותו באגרטל.
"מי שם את מברשת השיניים שלי באגרטל? מברשת שיניים צריכה להיות בחדר האמבטיה."
תיקי לוקחת את מברשת השיניים ושמה אותה בחדר האמבטיה.
"מי שם את האבטיח בכיור? אבטיח צריך להיות במקרר."
תיקי לוקחת את האבטיח ומכניסה אותו למקרר.
"מי שם את המעיל הכחול שלי בתוך המקרר? מעיל שמים בארון הבגדים."
תיקי לוקחת את המעיל הכחול ותולה אותו בארון.
"מי הכניס את דובי דובי-דם-דם לארון שלי? דובי דובי-דם-דם צריך לשבת על מדף הצעצועים."
תיקי לוקחת את דובי דובי-דם-דם ומושיבה אותו על מדף הצעצועים.
"הי! הנה הסנדלים האדומים שלי!" קוראת תיקי בשמחה ומעירה את בוץ לא בכוונה.
"מי השכיב אותי במיטה שלי?" מתפלא בוץ. "ואיפה הפרח היפה ששמתי במיטה?"
אבל תיקי לא שומעת. תיקי עסוקה.
תיקי נועלת את הסנדלים החדשים שלה.
אז בואו אנחנו נספר לבוץ איפה הפרח היפה
ואיפה מברשת השיניים
ואיפה האבטיח ואיפה המעיל הכחול
ואיפה דובי דובי-דם-דם ואיפה הסנדלים האדומים של תיקי.
ועכשיו נגיד לו לילה טוב ולא נבלבל לו יותר את המוח, כי העיניים שלו כבר נעצמות מרוב עייפות.
לילה טוב, בוץ.
ואם אתה לא מבין איך זה חזרו כל הדברים למקומם, תיקי תסביר לך הכול כשתקום.
בבית שלנו אסור
לשקר,
לתופף בין שתים לארבע אחרי-הצהרים,
לשמוע מוסיקה בקול רם יותר משעתיים,
לאכול בסלון פיתה עם חומוס בלי צלחת,
לפתוח איזשהו ברז של מים חמים כשמישהו עושה מקלחת,
לעשות עוד פעם מסיבת כיתה,
לסדר כל יום את המיטה
ולהגיד לאימא
- נו.
היה השיר במסיבת סיום בגן הראשון שלייש תוכנית. אני רק צריכה אומץ.
בואו נקבע יום, פשוט.
השבוע פורים וביום ראשון יש בר מצווה. בשני אני אתארגן על החיים שלי ואסכם הכול. אז שלישי בבוקר?
שלישי בבוקר בשבוע הבא אני עושה את הטלפון הזה ומנסה. רק מנסה. מותר לי להצליח ומותר לי להיכשל. זה לא סוף העולם. זה ניסיון. אני רק צריכה לנסות.
(אני לא חושבת שהתגברתי. אני חושבת שאני עדיין שם. והשם, עבר כבר כל כך הרבה זמן. זה כבר לא יחזור. אז למה אני לא מצליחה לשחרר, גם כשאני ממש מנסה? למה עדיין יש בי תקווה שזה יקרה?)
(התקופה הזו בשנה. כל פעם מחדש. הפעם עצרתי את זה בזמן.)
על השירות המהמם שאת עושה, ועל איפה שעבדת סתם כי עברתי שם. 
נוטה להיות טוב, אבל שגרה.
איך הולך אצלך???
שיח סוד
מתנחלת גאה!הגרון שורף... רצח.
אבל לפחות הבחילות ירדו.
מלפפון עוזר..
בעוז וענווה!|נעלם בחזרה|