אומרים מסע, אומרים קדימה תעבור תתגבש תאכל אדמה תנשום אבק נעליים צבאיות על משטח עפר
פול זחל צפה טווח אש
אש אמרו לך, אש!
פזצטא צועקים לך פזצטא, ואתה חוזר לרגע להיות ילד מול מדריך בחולצה כחולה ושרוך בלילה אחד של קומזיץ ישן
קדימה להסתער, עוד צעקה ואתה רץ מדלג על אבנים על סלעים על קוצים בקלילות ובשקט כמו האילה שפגשת יום אחד במעין הנסתר, שהילכה ליד המים ברוגע מלכותי וטהור שכמותו לא פגשת קודם
אש! אש אש אש, אתה נזכר בנירות חנוכה ובל"ג בעומר ובמרשמלו על שיפוד ובילד מגלגל ילדה צורחת בעפר, וגם בטונה מעושנת מהטיול האחרון ועל עינב, עינב שהאור של האש ריצד על הפנים שלה וגרם לה להיראות יפהפייה בעיניך, כמו נסיכה עם כתר אש לראשה ונירות בעיניה. וכמה רצית לומר לה את זה, וכמה פחדת, וכמה חשבת על החיוך הזה שלה כשנשכבתם שניכם על האדמה מול הכוכבים והאש
לסגת, לסגת לסגת צועקים לך ואתה לא רוצה לסגת, את מהלך הנסיגה ביצעת כבר פעם אחת יותר מידי בחיים שלך
אתה מתמהמה לרגע, לסגת לסגת לסגת! ואתה מחליט לסגת כי לפעמים צריך לדעת לציית, לוחם צדק אתה, מי כמוך יודע
לוחמים לכאן לוחמים לכאן ואתה תוהה אם לך קוראים, האם אתה לוחם בכלל
כמה וויתרת לעצמך כמה החלשת כמה תירצת, קול בראש שלך מציק ואומר שלהילחם על צדק בחוץ זה קל ולהילחם ביצר פנימי זה קשה, ומה שווה הראשון כשהשני בך לא קיים
עבודה טובה עשיתם, עבודה טובה אבל צריך להשתפר, ואתה חושב שזה המעגל האינסופי של החיים כי הרי אין דבר מושלם ומכל נקודה יש לנו טוב יותר ועד כמה זה מייאש ועד כמה זה מנחם, אין שלמות אין דרך להגיע אליה אבל תמיד יש לאן לעלות, תמיד יש תכלית
שתי דקות הפסקה והמשכנו, זוז ואתה קם וחושב על שתי דקות רק שתי דקות בשתי דקות יכול לקרות דום לב בשתי דקות אפשר לקדש אישה בשתי דקות אפשר לגרום לחיוך בשתי דקות אפשר ללחוץ על ההדק ולהשליך פצצה ולהרוג גדוד שלם בשתי דקות אפשר להציל חיים
ובאותן הרגע אתה בוחר בחירה צלולה אולי הכי צלולה שתעשה, אתה מחליט לבחור לקחת חלק בחיים
פול זחל צפה טווח אש
אש אמרו לך, אש!
פזצטא צועקים לך פזצטא, ואתה חוזר לרגע להיות ילד מול מדריך בחולצה כחולה ושרוך בלילה אחד של קומזיץ ישן
קדימה להסתער, עוד צעקה ואתה רץ מדלג על אבנים על סלעים על קוצים בקלילות ובשקט כמו האילה שפגשת יום אחד במעין הנסתר, שהילכה ליד המים ברוגע מלכותי וטהור שכמותו לא פגשת קודם
אש! אש אש אש, אתה נזכר בנירות חנוכה ובל"ג בעומר ובמרשמלו על שיפוד ובילד מגלגל ילדה צורחת בעפר, וגם בטונה מעושנת מהטיול האחרון ועל עינב, עינב שהאור של האש ריצד על הפנים שלה וגרם לה להיראות יפהפייה בעיניך, כמו נסיכה עם כתר אש לראשה ונירות בעיניה. וכמה רצית לומר לה את זה, וכמה פחדת, וכמה חשבת על החיוך הזה שלה כשנשכבתם שניכם על האדמה מול הכוכבים והאש
לסגת, לסגת לסגת צועקים לך ואתה לא רוצה לסגת, את מהלך הנסיגה ביצעת כבר פעם אחת יותר מידי בחיים שלך
אתה מתמהמה לרגע, לסגת לסגת לסגת! ואתה מחליט לסגת כי לפעמים צריך לדעת לציית, לוחם צדק אתה, מי כמוך יודע
לוחמים לכאן לוחמים לכאן ואתה תוהה אם לך קוראים, האם אתה לוחם בכלל
כמה וויתרת לעצמך כמה החלשת כמה תירצת, קול בראש שלך מציק ואומר שלהילחם על צדק בחוץ זה קל ולהילחם ביצר פנימי זה קשה, ומה שווה הראשון כשהשני בך לא קיים
עבודה טובה עשיתם, עבודה טובה אבל צריך להשתפר, ואתה חושב שזה המעגל האינסופי של החיים כי הרי אין דבר מושלם ומכל נקודה יש לנו טוב יותר ועד כמה זה מייאש ועד כמה זה מנחם, אין שלמות אין דרך להגיע אליה אבל תמיד יש לאן לעלות, תמיד יש תכלית
שתי דקות הפסקה והמשכנו, זוז ואתה קם וחושב על שתי דקות רק שתי דקות בשתי דקות יכול לקרות דום לב בשתי דקות אפשר לקדש אישה בשתי דקות אפשר לגרום לחיוך בשתי דקות אפשר ללחוץ על ההדק ולהשליך פצצה ולהרוג גדוד שלם בשתי דקות אפשר להציל חיים
ובאותן הרגע אתה בוחר בחירה צלולה אולי הכי צלולה שתעשה, אתה מחליט לבחור לקחת חלק בחיים






