פורום נסיונות פעילים (עמוד 2152)

אני גם מתישהו אצרף את המתכונים שלי לשם?   

 

 

 

@כבתחילה

לדעתי זה הספר הכי טוב שלה. הוא פשוט מדהים. וגם השאר מעולים ממש ממש
אני באמצע הספר הרביעי שלה... קנו לי אותו לא מזמן

אתם יודעים מה זה לא להצליח פיזית לזוז מרוב שהלב כל כך שורף.
לא להצליח לקום בבוקר, כי למי יש עוד כח לחיים.
לקום ואז לא להצליח לצאת מהמיטה.
להכריח את עצמי לעשות את הפעולה הכי פשוטה שיש, להרים כמה בגדים מהרצפה, כי פשוט אין למה.

אז אני כבר לא. לא אוכלת. לא ערה. לא ישנה.
החדר שלי מעיד עלי על כמה רע לי, הכל בלגן והמצעים מסריחים.
אין לי כח לנשום.

ואין יותר לאן
נשכחתי
וזה נהיה לא מובן


נשארתי ברחובות
בין בנים ובנות
שוכחת שהיו לי חלומות
לא מנסה למצוא יותר תקוות

שיקרתי
כי אסור לי להיות
נשברתי
בתוך כל השעות

וידעתי שאין עוד מקום
בו מותר לי לנשום
או אפשר בו לחלום
לקוות לטיפת שלום

קרסתי
לא רציתי עוד לחיות
נפלתי
כי אין לי עוד סיבות

תאהבי את עצמך, לחשתי בשקט.
את יפה וטובה ויש בך הכל.
אבל שנאתי.
וידעתי
שאין בי עוד כלום

(אם היה מותר לדבר)

היתה ילדה. ילדה טובה, יפה, חכמה, מצחיקה. כובשת.
גדלה הילדה בצורה די סבירה, שבדיעבד מסתבר שהיא ממש לא ראויה והיא ממש לא דרך לגדול בשביל ילדה.
גדלה הילדה והפכה לנערה, מבית הספר היסודי לאולפנה עלתה, התרגשה הילדה, שמחה. היא כל כך רצתה שיכירו אותה.
היא כבר הרגישה, שמשהו אצלה לא תקין אך לא ידעה להצביע על הדבר ולהגיד- "מפה מגיעים הכאבים"
ואז היא חוותה נפילה קיצונית, היא ידעה שאין לה עוד מקום לפרוק בו את כל השיט.
ונפלה הילדה והודכאה עוד יותר ממה שהיתה. החיים הכניעו אותה.
ראו אותה מבוגרים ואמרו- היא? עדיף שלא תהיה פה.
ונזרקה הילדה, ופתאום נקראה נערה.
והמשיכה נערה לנסות את מזלה ורוצה כמעט ולא נפלה. אך שוב ושוב מעוד ועוד מקומות היא נזלה ונפלה.
ותמצא את עצמה הנערה בודדה, עלובה ובלי כח להמשיך לתת חיים לעצמה.
ובעצמה שקעה ומכוחותיה שכחה.
והנערה? היא ילדה. שאין לה עוד כח להילחם על עצמה.
היא רוצה שיאהבו ויבינו אותה. ובעיקר. היא רוצה שוב לאהוב את מה שיש בתוכה.

נחמד.

אז נדבר ב12?

היום נשארתי עם חברה עד שש וחצי בבית ספר כדי לגמור אותה

וגמרנו סופסוףףף

כבר מיום ראשון אנחנו עובדות על זה וצריך להגיש בשישי

לי יש שתיי עבודות להגיש לפני פורים ומבחן בהסטוריה על כל החומר של השלוש שנים האלה

בהצלוחה!

שהחיים דפוקים גם אם נראה שלא!

למה?

 

 

ועשה לי טוב לשמוע שהלך טוב היום!

ככה



ממ אחרי זה קצת הלכה ההתלהבות... היא תמיד נמצאת אבל הדיכאון גובר אליה.

 

 

ממ.ספרי.אני פה לכמה דק עד שחברה שלי תצא מהמקלחת.

 

 

 

 

 

 

אוך.אוף זה סתם חבל!

קניתי תחפושת סופסוף

פשוט כלום!
כרגיל..

תתעדכנו אנשים

לפני כמה זמן נסעתי במיוחד לבית של חברה להביא לה אייס קפה (היא למדה למבחנים והיתה מותשת)

אני אמנם לא לומדת למבחנים אבל קיפלתי היום כביסה ואני בהחלט מותשת

מבטיחה לנסוע גם אלייך עם אייס קפה כשתצטכי

אני לא בטוחה שהוא יסכים לעשות את זה כל פעם שאני מבקשת
תחכי אחרי שאני אעשה רשיון

יום אחד ניפגש, לא הגיוני שאני בעיר הקטנה שלך כל כך הרבה פעמים ועוברת ליד הבית שלך ולא פגשתי אותך מעולם

אחרי שלוש פעמים של אכזבה השבוע הנפש שלי צועקת רק דבר אחד: אייס קפה!

 

זה היה הגיוני עד עכשיו כי הסיכויים שהייתי יוצאת הם די אפסיים (כמו שאבא שלי אומר בשם מורה לשעבר שלו: לא רק שאין סיכוי, הסיכוי הוא קלוש). אבל בשבועות האחרונים התחלתי לרצות לצאת, אז עכשיו כבר יש הרבה יותר סיכויים שזה יקרה.

הידד לריעות היוצאת!

הי, אולי זה קשור לזה שהבגדים שלך לבישים שוב?
תתאפרי שוב כמו לפני כמה ימים, תעשי קוקו חמוד עד שתראי יפה בעינייך, וצאי לכבוש את לבבות החתיכים ברחוב!

באמת יכול להיות שזה עזר לשינוי הזה

רק מהקלטות ההתרגשות של חברות שלי על זה שאני באה אני יודעת שיהיה כיף

מחר, כשאת הולכת להיות יפה ולקנות אייס קפה!
לשבת שם ולשתות ולחשוב על דברים שטותיים ולהרגיש בבנות גילמור

אני נוסעת לירושלים לדירה של חברות שלי ממחר בערב עד מוצש

אני לא אהיה יפה אבל אני סוף סוף אהיה בסדר

ואייס קפה זה בהחלט בנות גילמור

תהני לך!

ואם את לא בבית אז תעדכני כשתחזרי, אל תבזבזי זמן עם חברות על הפורום.
וגם יש לך אינטרנט מוגבל בטלפון, שמרי לדברים יותר חשובים.

יש אצלנו חוק כזה שכשאנחנו נמצאות ביחד אי אפשר לקרוא ספרים

חושבת שזה דבר מדהים. עכשיו אני רק צריכה לקום בבוקר מוקדם ולרוץ.

אז אולי במרתון הבא...