פורום נסיונות פעילים (עמוד 2239)

לא מרגישים. נפגענו ממישהו היום. סתם בזבזנו זמן. ישלנו מלא תורים לקבוע. עבודות למחר ומחרתיים ואנסינים. לגייס אנשים למטה. ללכת לחתונה. לפקח על הערב בחמישי. לדבר עם הרכזת. לארגן מתנות לחתונות. לחפור לאנשים שיביאו כסף. להכין פתיחת בוקר לרביעי. להכין מערך. אוף אוף אוף ה' באלי רק לברוח מכל זההההההה. באלי לבכות רצח. אני יודעת שזה לטובתי אבל.. עדיין למה. אינלי כוח. ולמה הדיכי הזה חזר. ולמה אנחנו מתגעגעים ככ למשהו שעוד לא היה (@כבתחילה...)

כל יום, בשעות האלה בערך, מתקשר אלי מחסוי.

הבנו שאתה מגניב והבנו שנסרטת. שחרר.

קילופים נמסים אט אט

אל מול פני שקיעה שעברה,

משאירים אותך יתומה

מחומת הסתרה,

חשכת ליל פורשת את מועקתה-

עלייך,

היית ונישארת עזובה.

הסודות נחשפים,

יומני לב פתוח שמתגלים.

נישרפים,

ניכנעים בנחת עמום

אל מול ההיא.

עתה,

יודעת היא הכל.

חשבת להסתיר.

לדפוק את עצמך

בלי שיפגעו.

החלטת לסתום.

לשקר אולי.

מתכנסת את אל תוך גופך,

אולי עוד יכול הוא להכיל

את רסיסי הלב השבור שבך.

אמא.

דיי.

אז כותבים חחחחחחחחח.

[לא תמיד אבל.]