בתוך הים
(לאבא)
*
בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּכֶם זֶה וַדַּאי צִבְעֹנִי וְחָלָק
(כְּמוֹ תָּמִיד כְּשֶׁמִּישֶׁהוּ מַזְכִּיר אֶת הַתֹּאַר 'נֵס')
מַטֶּה מֻנָּף וּמֻנְחַת; יָם נִקְרָע; אוֹר נִדְלַק
וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, כַּמָּה קַל וּפָשׁוּט, לְהִכָּנֵס;
אֻמָּה אַחַת נָעָה, אֻמָּה אַחַת נָחָה –
בַּמְּצִיאוּת זֶה לְגַמְרֵי לֹא הָיָה כָּכָה.

צָעַדְנוּ לַיְלָה שָׁלֵם בְּתוֹך עֲרָפֶל
הִרְגַּשְׁתִּי כֹּל רֶגַע שֶׁאֲנִי כִּמְעַט וְנֹפֵל
הַקֶּצֶף הִכָּה בַּפָּנִים, מְטַשְׁטֵשׁ וּמָלוּחַ
הָרָאשִׁים הֻרְכְּנוּ כְּדֵי לָלֶכֶת נֶגֶד הָרוּחַ
שֶׁשָּׁרְקָה וְהִצְלִיפָה כִּמְעַט כְּמוֹ שׁוֹט שֶׁל נֹגֵשׂ;
הַפַּחַד יָשַׁב עַל הַלֵּב, מְכַרְסֵם וְנֹגֵס.
לִפְנוֹת בֹּקֶר כָּשַׁלְנוּ אֶל חוֹף מִבְטָחִים
וְשָׁמַעְנוּ קוֹלוֹת דְּהִירָה מִתְקָרְבִים וְהוֹלְכִים
וְאָז קוֹל שֶׁטֶף אַדִּיר שֶׁחָלַף וְעָבַר
וְאַחֲרֵי הַגַּל לֹא הִצְלַחְנוּ לִשְׁמֹעַ דָּבָר.

וְאַחַר – עָלָה הַשַּׁחַר
וְאַחַר – הֵבַנּוּ מַה בְּעֶצֶם קָרָה
וְאָמַרְנוּ
וְצָחַקְנוּ
וּבָכִינוּ
וְשַׁרְנוּ
שִׁירָה

עם קומץ שמים ביד/אברהם חלפייחידי

עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם
בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

בשלח/ נעמי רםמשתדלת יותר

(איך אפשר שלא להניח אותה פה, וזהו

כי כל מילה מיותרת.)

בֶּאֱמֶת שֶׁהִגִּיעוּ מַיִם עַד הַנֶּפֶשׁ
אַךְ הַנַּחְשׁוֹן שֶׁבִּי הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת
עַד שֶׁהַיָּם נִבְקַע לִי לִשְׁנַיִם
וְעָבַרְתִּי בַּחֲרֵבָה, בְּתוֹכוֹ מַמָּשׁ
יָד בַּיָּד צָעַדְתִּי עִם הַפַּחַד
כָּל הַנַּחְשׁוֹנִיּוֹת שְׁבִי הִשְׁתַּנְּקָה
פְּלֵטָה מַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לָהּ לְרֵאוֹת
וְהִנְמִיכָה קְצָת אֶת קֶצֶב הַהֲלִיכָה
כָּךְ שֶׁעַכְשָׁיו הַחֲשָׁשׁוֹת צָעֲדוּ בָּרֹאשׁ
וְהַנַּחְשׁוֹנִיּוֹת הִשְׂתָּרְכָה מֵאָחוֹר
הָיָה עַמּוּד אֵשׁ, וְהָיָה גַּם עַמּוּד עָנָן
וְהָיָה פַּחַד מְסַמֵּא עֵינַיִם וּמְשַׁתֵּק לֵב
וְהָיִיתִי אֲנִי בְּתוֹךְ הַיָּם
מַיְשִׁירָה מַבָּט וְנוֹשֶׁמֶת עָמֹק
ה' יִלְחַם לִי וַאֲנִי אַחֲרִישׁ