אם אפשר תפרטו קצת:
1. סיבת הקריעה (השמדה, לעשות היכר שהדף הוא פסול, הרגעה נפשית, חיסכון מקום בפח, אהבת עצם הפעולה של הקריעה, אחר).
2. אופן הקריעה (שתי וערב, פסים, אחר).
3. תדירות הקריעה (פעם ב-...)
4. האם יש סלקציה מיוחדת לקרוע משהו מסוים, או שאתן קורעות כל דבר, אן שזה תלוי במצב רוח או משהו אחר?
5.קצב הקריעה (איטי, בינוני, מהיר).
6. האם אתן: חילוניות, מסורתיות, דתיות, חרדיות?
7. מה גיל שלכן?
8. לכמה חתיכות אתן קורעות (2, 4, 8, אחר)
נ.ב. אם אתן רוצות, אתן יכולות לדלג על סעיפים מסויומים.

לא משנהמתנצל

לפעמים אני עדיין תעניין בזה.. בכל אופן, את הסקר הנ"ל יהיה ניתן לפזר גן בפורומים אחרים.

יששש!! בחירות עוד 4 חודשיםנושם ובועט

יהיה מלא עבודה...

וזה יוצא גם על חופשת פסחנושם ובועט

איזה יופי

עבודה בלי כסףרץ לשום מקום

תלוי אצל מי עובדיםנושם ובועט

לא אצל חרדים ולא אצל מי שקשור לפריסמן.

עבדתי אצל שורש בצמאה והכסף כבר הגיע...

אנחנו גאים בךרץ לשום מקום

יש!!נושם ובועט

תמיד חלמתי שתהיה גאים בינושם ובועטאחרונה

..משיח נאו בפומ!

ליל ניטל הלילהפיצוחית

יואו איזה באסה. אסור ללמודנושם ובועטאחרונה

נשחק שחמט

אתם באמת חושבים שיש אהבה בעולם?ריעות.

שזה לא איזה שכנוע עצמי עמוק?

כןכבתחילה

את באמת חושבת שיש בעולם שכנוע עצמי עמוקיחידי

ושזה לא איזה שכנוע עצמי עמוק?

גם אם זה שכנוע עצמי עמוק, כל עוד מייחסים בני האדם משמעות, תכונות ומעמד לאימפולסים עצביים (במידה וזה רק זה) מסויימים - המשמעות והמעמד קיימים, כל זמן שהסובייקט האנושי עדיין מתקיים.

משהו קייםריעות.

השאלה היא אם אנחנו חווים את הדבר האמיתי או שאריות. אני לא מאמינה שכל אחד שקם ואומר שהוא מאוהב, מכוון בדיוק לאהבה הגדולה. מה שגורם לי להבין שמעולם לא אהבתי (באופן זוגי, אני מתכוונת). ואם העברתי כמעט שני עשורים ללא אהבה, אפילו לא אהבה נכזבת או חד צדדית, אז איך אי פעם כן תהיה לי כזו.

אני סתם מיואשת כי אני חושבת המון לאחרונה על מי אני ומה אני עושה בחיים, וכיוון שאין לי תשובות מחלחלת בי ההבנה שאף אחד לא מחכה לי. שאין אף אחד באופק.

אז זו לא שאלה עיונית/מחשבתיתיחידי

כי אם כן, כל העיסוק הזה לא כ"כ מסתדר עם הלוגיקה, כי איך נדון בדברים עצמם ובקשר שלהם לשפה (האנושית) בלי שימוש בשפה עצמה.
נראה לי שבכל פעם שאנחנו נכשלים אנחנו אומרים שזה לא היה הדבר עצמו. לא בטוח שזה נכון. כדי להשתחרר מזה, אולי כן כדאי להכיר ולהודות בכך שזה היה הדבר עצמו ולהודות גם שזה היה כישלון.
יותר אמוציונלי.
הבנה שקשה לחיות איתה

נגמר לי האינטרנט בעוד דקה כך שלא כתבתי את כל מה שרציתי.

אמרת כאן כמה דברים נכוניםריעות.

אני פשוט צריכה להתפלל על עצמי קצת

יש אינטרנט בסוףיחידי

רציתי להגיד שאני לא בטוח בדברים שאני אומר (קהלת ה א: אַל-תְּבַהֵל עַל-פִּיךָ וְלִבְּךָ אַל-יְמַהֵר לְהוֹצִיא דָבָר לִפְנֵי הָאֱלֹהִים כִּי הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וְאַתָּה עַל-הָאָרֶץ עַל-כֵּן יִהְיוּ דְבָרֶיךָ מְעַטִּים).

ושזה באמת קשה. זה מדויק, זה שאף אחד לא מחכה לנו. ובאמת אין לי מושג.
תפילות הן פתרון אנושי טוב, כי הן בכל מקרה מוציאות את האנושי מהאינאונים ומאותם הרגשות שחוזרים על עצמם כחלק מהקיום עצמו. אם הן מתקבלות אז עוד יותר.
בהצלחה

(אינאונים זה לגמרי גרוסמן,ריעות.

אבל אחד ספציפי שאני לא ממליצה לך לקרוא, כי אף על פי שהוא מדהים ויפהפה, הוא עוסק בנושא אחד בעייתי מאוד)

יאפיחידי

"נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה" יש בישעיהו

אולי גרוסמן יחזור בתשובה מתישהו, זה יהיה נהדר

כן, אבל החיבור...ריעות.

אכןיחידי

פסידונית

דיו

ממממממשה

לצפיה ב-YouTube

לא אוהבת את בועז שרעבי משום מהריעות.

כןכישוף כושל

בס"ד

יש אהבה רומנטית ויש אהבה לא רומנטית
ויש ויש ויש מהכל
ובסוף כל רגש נתחם במילה שאנשים העניקו לו
דבר לא קיים יתקשה לקבל מילה משל עצמו

והי את בטוח אהבת
נסי להיזכר רגע
כדור של אש בתוך הבטן
חיוך לא מאולץ
מסירות
הכל תסמינים של אהבה

(אני חושבת שאהבה זה אחד הדברים הראשונים שתינוק לומד
מה יותר אוהב מהקדשת שעות להנקה?
וכשמעניקים ככה אי אפשר שלא לפתח אהבה למעניק)

יש אהבה כלשהיריעות.

אין לי ספק בזה שאני אוהבת את אימא שלי, את אחיות שלי.
אבל אהבה רומנטית? איך אפשר?

מה הבעיה? למה שלא יהיה אפשר?בוז

כל כך הרבה אמון.ריעות.

מחויבות מוחלטת.
אין לי בעיה עם זה. ככה אני אהיה עם הילדים שלי.
אבל עם אדם חדש לגמרי, באמצע החיים?

קשה לך להאמין שזה יכול לקרות?בוז

נניח שלך זה קשה, ואת תוהה לגבי עצמך.
לגבי אחרים, את יכולה להאמין שזה יכול לקרות, כי את רואה בשטח זוגות מאוהבים.

וזה באמת משהו שנבנה לאט לאט, עם רצון של השניים.

fake it until you make itמשה

יש כאלה שנמצאים שם, ויש כאלה שכנראה מחקים את מה שהם ראו במקומות אחרים (הוליווד).

הרבה אמון באנושות אני שומעתבוז

זה לא נכון, יש דבר כזה לאהוב, ויש דבר כזה אהבה.
זה ממש לא מה שרואים בהוליווד.
לא כולם זוכים לזה, בגלל שזה המון מזל, וגם אחרי שהתמזל מזלך לפגוש את האדם הנכון- עדיין יש עבודה לפניך, ואותה לא כולם טורחים לעשות.

אז יש, זה קיים, אבל לא לכולם, ואשריי מי שזכה.

לא טענתי שאין דבר כזהמשה

טענתי שיש הרבה כאלה שמשקפים את זה כלפי חוץ, כשבפנים זה לא ב הכרח.

זה נכוןבוז

אבל גם אתה מסכים שיש דבר כזה, שזו היתה השאלה.

יש דבר כזה. לא קל להגיע לשםמשה

לפעמים אני חושב על קיצורי הדרך וקצת מבין למה משתמשים בהם.

ברור שהרבה יעדיפו קיצורי דרך על פני עבודה קשהבוזאחרונה

אבל כמובן התוצאה האמיתית, השלמה והמשתלמת היא זו שלא באה על ידי קיצורי דרך למינהם.

זה באמת קשוחכישוף כושל

בס"ד

אבל נבראנו לאהוב
בסוף זה קל יותר משנדמה
את פוגשת את מי שאת פוגשת וניצתת אש
וזה יכול להיות בהתלקחות ויכול להיות באיטיות (אצלי זה היה באיטיות
בכלל היינו סתם חברים קודם
ואולי זה המתכון
להאמין באדם קודם כרק מקורב ורק אז להעניק לו את הלב)

ואמון
אמון זה לא פשוט בכלל
ונפגעים מאהבה כל כך הרבה שלפעמים תוהים אם זה שווה את זה
אבל בסוף את יושבת בלילה ומסתכלת לאיש שלך בעיניים ושלם לך
אז כואבים ואמון נשבר לפעמים
החיים כוללים כאב תמיד
חבל לפספס בגלל זה את החוויה המהממת הזאת

^^^בוז

כל מילה

כן. ישפלפלחריף

הזדרזו! ספר הניקים הגדול #1 יורד היום לעריכה

בוז

אנשים שלחו קטעים נהדרים, אבל מה אתכם???

עד היום בערב תוכלו גם אתם להיכנס!
מה אפשר להכניס?
סיפור, קטע, אנקדוטה, ציטוט, תמונה ואפילו תגובה!
לא חייבים לכתוב במיוחד, אפשר גם לשלוח דברים שכתבתם פעם ואהבתם.

פשוט לתייג אותי בשרשור הרלוונטי.

@כישוף כושל
@ריעות.

@כולכם!

אופ ממש התחלתי ולא הספקתיכישוף כושל

בס"ד

אפשר הערכה בתאריך הגשה?

מבטיחה להעריך את מה ששלחת לא משנה מתי תשלחי

בוזאחרונה

תנסי לגמור היום?
לא חייבים ממש מלוטש, אפשר לתת לי לערוך.
ואפשר גם סתם לתייג אותי במשהו ישן שאהבת.

"כל תלמידי הישיבה מתבקשים להגיע עכשיו לבית המדרש"רץ לשום מקום

אין לצאת משטח הישיבה.

מפחיד, לא?

אמרתי לך, פפפיומנים נשרפים

בני צבי?ברגוע

מפחיד מרתיע ובאלי לעשות הפוך בכוונהנוצת זהב

מבינה אותם.נפש חיה.