פורום נסיונות פעילים (עמוד 2597)

שבת
ליל שבת
סעודה
שרים
סוף שיר
פתאום מישהי צועקת: דבר תורה
כולם משתתקות
שקט
היא מסתכלת עלי, אומרת לי: נו?
אני מסתכלת עליה בחזרה
הכנת דבר תורה לשבת בטח, לא? תגידי!
בקיצור, מאלתרת משהו, ברכת המזון וכו
ניגשת אליה
אומרת לי בשיא התמימות:אה, שכחתי לבקש ממשהי להכין, הנחתי שבטח יש לך
בקיצור, ביקשתי ממנה שלא תפיל עלי ככה, אני שונאת לדבר בפני קהל, קו בהפתעה, קו על נושא שאני לא בקיאה בו
לא למדתי
למחרת
סעודה
שירים
סוף שיר
דבר תורה
שקט
שוב פעם, אומרת לי, נו
אני בוהה בה, תוהה מה עושים, כל מאגר של חידושים שהיו לי אי פעם על הפרשה נעלם ממוחי, פרשה שאני בכלל לא בקיאה בה, אחרי שתי שניות מתנערת ומאלתרת משהו
בקיצור, סוף סעודה, ניגשת אליה
אה, הנחתי שברור שהבנת שכיוונתי שתכיני גם להיום
|ידפרצוף|



(@רגע שלם. כמדומני שתמצאי את זה משעשע קלות)

אני שוקלת להתדתלש

יהיה נחמד מצדכם לענות כאן או באישי או איך שלא תרצו

מעניין אותי איזה רושם אני יוצרת דרך המסך

ואיך נפלתי בפח הזה ?

אנחנו כבר ממש מתקדמים במסילת ישרים ואפילו צלחנו את מחסום הזריזות.

 

אולי גם נוסיף נצח.

 

תשוב תחיני זה ספר ענק! וחובה.

 

 

והאמת שבא לי ממש חברה אחת (משהי ספציפית, אבל אני באמת אוהבת פה מלא בנות, אז חיבוקים יתקבלו בברכה). מוצש זה זמן נורא עצוב, לא?

 

השבת ראיתי את חברה שלי יוצאת, בעקרון זה מביך אבל גם די שמח שלמישהי הולך ככה. למרות  שהאמת- אני לא חושבת שהיא בוגרת () מצד שני- בטח גם הוא לא בוגר, וברור שמה שיולד להם יהיה דבר לא בוגר גם ככה... לויודעת. מקוה שהיא התייעצה על זה עם מישהי חכמה.

 

וואיי. איך הצלחתי לשמר את הדסקרטיות של הניק מצד אחד. ומצד שני לזכור את הסיסמא....

 

מלא בנות כבר לא פה. (אני לא אעשה מצבה, אבל באמת מלא.) או שהתארסו...

 

 

א גיט וואך.  

כאילו לא אמרת שתמיד תהיי שם בשבילי

 

 

 

 

באלי לסנן אותך בחזרה. שתרדפי אחרי, תתחנני לאמון שלי. באלי להעניש אותך

יום ראשון- יום פתוח, מבחן לשון

יום שני- ש.ב ממ, (ט.)

יום שלישי- בגרות פנימית, 

יום רביעי- ש.ב בממ.. (ט.)

יום חמישי- מבחן היסטוריה

וזהוווו

יואוווו עומס

בא לי למותתת

לימודים זה כלום

כלום.

זה לא 'לא הכל' זה כלום.

ובשביל כלום לא שווה לבזבז 12 שנים,

לא ככה?

קחו בחשבון שאני לא יכולה לפרסם כאן מטעמי דת.