פורום נסיונות פעילים (עמוד 2645)

ב"ה. ושלומך?

חוזרת לשגרה?

או שזה השם של התינוק?

עושים ברית ונותנים שם לפג שמת

מזעזעעע

קוראים לו עמיעד ישראל.
השם יקום דמו.אמן.

קראתי את זה בכיכר השבת. הגיוני שזה לא נכון

 

לפעוט שנרצח בפיגוע נערך ברית ונקרא שם - כיכר השבת

כתוב את זה מעל התינוק.(מעל הטלית)
איזה מפחיד הוא כזה פיצייי ראיתי עכשיו את ההלוויה. מפחידד דמעותת

מההתחלה ועד הסוף.
כואב.עצוב רצח.מזעזע.

חדשות חמ"ל מפרסמים ראשונים הכל.

לא הייתי שם. ראיתי את ההלויה בחדשות..

אני כולי דמעות עכשיו.

על מה חג?

על זה שב-תשמ"ז נגנבו ספרי קודש וכתבי יד מהספריה ב770, ועד שמצאו את הגנב שטען שזה שלו...

והיה דיון מפורסם בבית המשפט, ואת משפט המחץ שחתם את הדיון ''הרבי והספרים שייכים לחסידים'' והמשפט שהרבנית אמרה על הרבי ''המלך אינו מעיד''. הנס שגם שופט גוי הבין שיש כאן משו אחר.

ואז הייתה ההכרזה שזה שייך לחסידים ולבית רבי. ומאז זה חג הספרים ויש עניין לקנות ספרים חדשים ולהרחיב את הספריה היהודית ואת הלימוד.

אם יש למישהו לימוד זכות, מוזמן..

אולי הפרות האלה בורכו על ידו , ולכן החסידים רוצים אותם ...

אישית... הזדעזעתי.

לא למדתי עדין למבחן המעצבן מחר ולא גמרתי בכלל לסדר את כל הדברים מאתמול

אז אני סתם עצלנית ואין לי כח לקום ולהתחיל..

עוד שניה סוגרים לכם לא?

לא ממש יש עוד איזה שעה..

תישני מוקדם..

אם מישו יסדר לי את הדברים..

סתאם נו אני עצלנית כבר אמרתי..

זאת נ*** ש***** פשוט אני מחוברת ממשו אחר עכשיו כי על זה תמיד ערוץ 7 דלוק

אם לא זיהית מי אני, אז היום דיברתי איתך בפלא'

פחח יעני פצלש? קרועהה

את עוד צריכה להגיד לי אם התקדם משו עם מה שדיברנו..

 

על השבת באולפנא?

וזה לא פצלש, פתחתי אותו לפני המקורי נראלי, אבל פשוט הוא לא בשימוש בכלל

מה שדיברנו ביום שני...

וילדה בכלל לא שמעתי כמעט כלום בצהריים לא הבנתי אם דיברת איתי או עם ההיא

אוף נוו..לוידעת איך לכתוב את זה..

קור, כזה שאוהבים ואדמה רכה,
לנוח מהיום הזה חצי דקה.
בוא, ספר לי משהו, ספר אמת סדוקה,
זה לא כל כך חשוב לי כשאני איתך.

כי מסתובבת סערה,
בתוך ביתי, בכלל מבלי ששמתי לב.
והשברים נופלים עדיין,
רק השקט בעינייך מעביר את הכאב.

קול, כזה שלוחשים בתוך אמת גדולה,
קורא לי להתחיל הכל מהתחלה.
סוד, כזה שמספרים מילה אחר מילה,
בוא ותתקרב ואספר לך.

שמסתובבת סערה,
בתוך ביתי, בכלל מבלי ששמתי לב.
והשקרים נופלים עדיין,
רק השקט בעינייך מעביר את הכאב.

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט

תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יפרד ממי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות

אבות ובנים סבתות ונכדים
הלב של אמא מתפוצץ
מי אשם לה מי אשם לי
מי יקבור את מי
אבא בוכה על בן בוכה על אבא
אבא בוכה על בן בוכה על אבא

אתה, איש של לילה
כשהשמש ישנה לך האור מאיר את העיניים.

איש של לילה,
מכוון את התנועה בחלומות שלי חושפים שיניים.

איך תמיד מחכה לך שתגיד,
לילה טוב, לילה טוב.

לילה טוב יפה שלי,אני עוד מעט מגיע
לחבק אותך, לחבק אותך, לחבק אותך.

וכשהשמש מלמעלה, זה הזמן שלי
אני אחת כזאת שבוקר בא לי טוב.

לא כמו בלילה, כשכל ההגנות שבי הולכות לישון
צריכה אותך קרוב

איך תמיד מחכה לך שתגיד
לילה טוב, לילה טוב

לילה טוב יפה שלי ,
אני עוד מעט מגיע
לחבק אותך, לחבק אותך, לחבק אותך


אתה, אתה איש של לילה שחוזר אלי
כשהשמש ישנה אתה אומר
תחכי לי קצת, תחכי לי
רגע לפני שאת עוצמת את העיניים.
אני ,אחת כזאת של חלומות ,
הטובים באים לי בימים
השאר כבר בלילות ,
אני לא רוצה לישון,
אני לא רוצה לישון
ואיך תמיד הוא בא לי.

לילה טוב יפה שלי,
אני עוד מעט מגיע
לחבק אותך, לחבק אותך, לחבק אותך

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זהו זמן שגעון
מהומה עד אין קץ
ובכל רגע חדש
פורענות לא עלינו
והכל חי ברשת הכל מתפוצץ
ובאופק אחר על אותו דף גמרא
יושבים כל הלילה אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס ברוח
שורק בלוז כנעני

מאז שעזבת החושך גובר כאן
האור שלך מאיר עדיין זוהר
זה סיבוב הופעות מקומי
אתה יודע
אותו שיר כאב הולך וחוזר
ובאופק אחר
סביב שולחן השבת
יושבים כולם יחד
גם אתה ואני
שלוות עולמים
פרדס חנה-כרכור
אקליפטוס בודד

שורק בלוז כנעני
מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר
ומילים כמו שלך
אף אחד לא אומר כבר
הנר שלך מאיר עדיין בוער
ובאופק אחר אחרי הופעה
נעביר בסיבוב זר קוצים ריחני
שלוות עולמים
פרדס חנה כרכור
אקליפטוס ענק
שורק בלוז כנעני

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן
הנר שלך מאיר עדיין בוער

חושך כבד לא רואים אופק
חושך סמיך אי אפשר לזוז
הכי מבהיל שממשיכים רגיל
שדה קוצים ילדים רצים

מחר יותר מסוכן מאתמול
כל לילה יותר מוזר מהיום
האם באמת תאהבי אותי
האם יש מה לאהוב בי

עיני בוהות דמיון פרוע
מיליון תמונות צרובות בלב
אם תאהבי אותי תצילי את חיי
אני סגור
עולם לבד

תראי, תראי בי מה שיש
תראי בי את האין
תראי בי אין סוף

נוסעים ברכבת רעש נורא
את לא שומעת שאני לוחש לך תודה
נקודה של אור בלב של אבן
אני ישן וליבי ער

תאמיני בי תראי בי את הטוב
אין בי כלום רק לאהוב
הבל עולה מהכביש הרותח
אני יחף מלא בחול

תראי, תראי בי מה שיש
תראי בי את האין
תראי בי אין סוף

תמיד לפני הגשם
יש עננים שחורים
ומה שמסתתר פה
עוד רגע נגלה

תמיד לפני הגשם
יש עננים שחורים
ומה שמסתתר פה
אנחנו נגלה

היא כותבת לי שורות קצרות
ואני עונה במגילות
המחוות שלה מאופקות
ושלי עולות על גדותיהן

היא מזמינה אותי לארוחת בוקר
אני מזמין אותה לחנוכת בית
היא אף פעם לא תהיה שלי
אולי תהיה קצת לידי
וגם זה לא בטוח

כמה מתוק ומריר הכאב,
רק בגללו אני מוכן להתאהב
בעיניים בורקות בחיוך רעב...
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב

כל היום אני הולך ונזכר
ברחובות של פאריז איך היה לנו קר
התחבקנו דקות ארוכות מתוקות
התעוררתי ושוב זה נגמר

(אבל)
היום אני יוצא
היום אני עושה מעשה
מישהו זרק לי גלגל הצלה
ואמר אהבה זה דבר מדבק

היא כותבת לי שורות קצרות
ואני עונה במגילות
המחוות שלה מאופקות
ושלי עולות על גדותיהן

היא מזמינה אותי להזהר,
אני מזמין אותה להשאר.
היא מגיעה בשעה המדויקת
ולרגע הכל מתאפשר.

כמה מתוק ומריר הכאב...

בימים שיעברו עלינו נדע לשאת יותר
עצבות רכה
והשמיים יחכו לנו עד שנבין

ובלילות נרוץ מתוך עצמנו
אל שדות ילדות, בארץ לא שבויה
אתה המים המבקשים משיבולים לגדול

אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
כשהכאב כמו אבן שם
אני כמעט כבר מת מאהבה

השנים יכשילו את רגלינו,
אך לא ניפול, כמו אבן נעמוד
מול כל סופות החול, השלג והאש
תמיד נדע לזכור שיעבור

אלוהים ודאי מקשיב תמיד ללב
כשהכאב כמו אבן שם
אני כמעט כבר מת מאהבה

בקצה שביל העפר
עולה ניגון חדש שהכנת בשבילי
אני שומע
מתוך הלב הנשבר
תבקע שמחה גדולה שמזומנת לכבודי
אני יודע

מאחורי חומות אליך שר
הופך מר למתוק, נזכר
איך אתה לא מוותר עלי הו הו הו
יותר שומר עלי הו הו הו
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
הכל סוגר עלי הו הו הו
מה שעובר עלי הו הו הו
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
שמאלך תחת לראשי
וימינך תחבקני

מתוך שינה אליך שר
הופך מר למתוק, נזכר
איך אתה לא מוותר עלי הו הו הו
יותר שומר עלי הו הו הו
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
הכל סוגר עלי הו הו הו
מה שעובר עלי הו הו הו
כשהתרחקתי ונטעיתי מאוד
שמאלך תחת לראשי
וימינך תחבקני

שמאלך תחת לראשי
וימינך תחבקני

מישהו נכנס לחנות דווקא נחמד מאוד
רגע כואב בחזה ופתאום נופל ומת
בגיל ארבעים ושש עם בית ואשה
ורגע אחד בחזה ואשה אחת
תישן לבד.

מישהי נוסעת בטרמפ דווקא יפה מאוד
לא מזמן קיבלה הצעה היא חושבת שהיא תסכים
אוי כמה שהיא בכתה כשהנהג את החולצה
קרע לה

תינוק בקומה מעל בוכה חזק מאוד
אבא את אמא דקר וירה לעצמו בראש
ודם מקומה מעל נוזל לי על החלון
על מה אני חושב בלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה

הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב
הרבה בניינים יפים והרבה אמנות ותרבות
הרבה הורים מתים והרבה קירות נסדקים
ולי זה נראה פתרון ללכת איתך לישון
הלילה

כלום לא עצוב הכל כרגיל
כלום לא קורה פה
כלום לא קורה פה
הכל שקט, הכל שקט

איזה לילה יפה לחלום חלומות יפים

כשאת עצובה
גם לי פתאום
אין חשק
להיות יותר שמח
אם בליבך יש אבן
שאת שלוותך חדרה.

אל מול עיצבך
אני מונח שרוע
כואב ולא רגוע
וליבי ניחומים לך שולח
כשאת עצובה
כשאת עצובה.

בצבא הכי חזק שבעולם
אלחם למענך
את התקווה האמיתית שבחיי
שואב אני ממך
בבקשה, לעולם היי מחייכת
כי כשאת נעצבת
אני כמו לא קיים.

אם רק תחייכי
אפילו גם כשאין לך
אני אדהר על דרך
אני אהיה למלך
אם רק תחייכי.

כל צרותי יעלמו ברגע
אושרי ישוב לפתע
ולא אראה דמעותייך
אם רק תחייכי
אם רק תחייכי.

בצבא הכי חזק שבעולם...

דברי עכשיו ילדה אני שומעת,
כל העולם מקשיב למלמולך.
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד הקשיבו לקולך.

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך.
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך.

עולם חדש וטוב אני אתן לך.
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפילה.

תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדולה גם בשבילך.

דברו שפתיים יחפות דברו עיניים...

בלילה שוב קם
מחלום עלייך
חלמתי שאת
בחיים עדיין

רציתי להגיד לך
שבכל מקום
את איתי בליבי
לא הספקתי לומר לך שלום

שירי לי
שיר עצוב
רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך

תודה שנתת לי להיות
מה שבא לי
ואיך לפעמים את ראית
איך כאב לי

רציתי להגיד לך...

האם חשבת פעם על איך זה יכול להצליח
לעולם תמשיך באותה הדרך הקלה בשבילך
והאם זו אותה הדרך איתה רצית להוכיח
לכולם אתה הרבה יותר מסתם בן אדם

האם זו שליחות או עוד אמונה טפלה
אם אתה מרגיש אבוד השיר הזה הוא בשבילך אז בבקשה

שא את עצמך תישא תפילה לאן שרואות עיניך
וההבטחה היא המפתח למסע חייך

זה חוזר אלי בלילות בטיפות הגשם המלוחות
זה נופל עלי מלמעלה בזיונים עם בחורות
זה כל מה שרציתי לדעת ולא העזתי לגלות
ביופי שלא עולה על הדעת מאבד את העשתונות

אם אתה מרגיש אבוד השיר הזה הוא בשבילך אז בבקשה

האם חשבת פעם על איך זה יכול להצליח
לעולם תמשיך באותה הדרך הקלה בשבילך
והאם זו אותה הדרך איתה רצית להוכיח לכולם
שאתה הרבה יותר מסתם בן אדם

האם זו תמימות עד אובדן הכרה
אם אתה מרגיש אבוד השיר הזה הוא בשבילך
אז בבקשה

שם בהרים שמעל הכפר שלנו
יש שם גן של שושנים
מחר אצא לי השכם בבוקר
עם ציוץ הציפורים
אביא לאהובי משם פרח
משדה האדומים
אדע, אני שלו והוא שלי לעולמים.

ירדתי מההר לכפר שלנו
בשערי שושנים
אך אהובי לא בבית
שקט בין החדרים
שם בנהר שליד הכפר שלנו
אהובי בלילה לא חזר
מצא לו אהובה אחרת וליבי נשבר.

הו, אלוהים תעשה שיבוא
מחכה ביום ובלילה
לא, אין לי כח שעוד יום יבוא
שושנים עצובות, והוא לא פה.

חופים הם לפעמים געגועים לנחל.
ראיתי פעם חוף
שנחל עזבו
עם לב שבור של חול ואבן.
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות
ממש כמו חוף.

גם הצדפים
כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו
אשר היה ורק הים
שר לבדו שם את שיריו.

כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו.

שם בין ההרים ובין כפרים אתה עובר
שדות פתוחים מלאים בתות
וריח גשם מתגבר
עוד הצעיף שלי על צווארך שומר
מפני רוחות מזרח קרות
הלוואי השמש תחמם

כח להמשיך הגעגוע כבר הרגל
הפך ירח לאדום על מה אתה שם מסתכל
הדאגה לך שורפת מבפנים
זוכר לחשת בפניי
יהיו עדיי הכוכבים

בלילות מסתובבת בין קירות
בין חלקים של חלומות עד שתחזור
יפה שלי תראה אותנו אוהבים
הלוואי נאהב כל החיים
נבחר בין טוב לטוב

כל מה שהובטח כבר לא עומד בזמן הזה
מונח על קרקעית הים
בקול רחוק ומעומעם
אומרים יש אהבה של פעם בחיים
אשא תפילה ימים שלמים
יהיו עדיי הכוכבים

לילה בא בחלון, לא הולכת לישון
בוא נצא להבעיר כוכבים
והכל משתנה, גם העצב הולך
לחפש לו חיים חדשים

לילה בא בחלום ונותן לו מקום וסיכוי להפוך אמיתי
והכל מתגלה, הירח מאיר
את הצד האפל של העיר

ואם אפשר לצעוק
אז בוא נצעק
כמה עוד אפשר לחיות, לנשום פה את הפחד
ואם אפשר לצחוק
אז בוא נצחק
תראה, גם כוכבים באים בדרך כלל ביחד
ותמיד בחצות
בשעות הקטנות
אתה מוצא אותי כמו שאני

לילה בא בחלון , לא הולכת לישון
בוא נצא להבעיר כוכבים
והכל מתגלה
הירח מאיר, את מה שלא רואים
ואם אפשר לצחוק
אז בוא נצחק
כמה עוד אפשר לחיות, לנשום פה את הפחד
ואם אפשר לצעוק
אז בוא נצעק
תראה, גם כוכבים באים בדרך כלל ביחד
ותמיד בחצות
בשעות הקטנות
אתה מוצא אותי כמו שאני

ואם אפשר לצעוק
אז בוא נצעק
כמה עוד אפשר לחיות, לנשום פה את הפחד
ואם אפשר לצחוק
אז בוא נצחק
תראה, גם כוכבים באים בדרך כלל ביחד
ותמיד בחצות
בשעות הקטנות
אתה מוצא אותי כמו שאני

לילה בא בחלון, לא הולכת לישון
בוא נצא להבעיר כוכבים
והכל משתנה, גם העצב הולך
לחפש לו חיים חדשים.


מוקדש באהבה

יש לי סיכוי להינצל אני יודע
אני אוכל להתעורר להתפכח
אני אוכל עוד לדבר באהבה
על עצמי ועל העיר ועל אשה

כבר עכשיו אני פחות כועס
וגל שקט של רגש מתפקע
אמא שרה לבן בלילה
אמא כאן לידך כל הזמן

אני מרגיש שמשהו משתנה
העייפות תחלוף האור יעלה
ואז אכיר אותך יקירתי
ומיד תכירי את אותי

תמיד פחדתי להשתגע
שהלב יקפא ויתרוקן
אבל עכשיו כמו שאני יושב
יש לי סיכוי להינצל אני חושב

בשעה טובה אני יוצאת אל הבית
בספסל מאחור
בשעה טובה אני עוצמת עיניים
מקווה לא לזכור

שוב היית חסר
מישהו שיגיד
לא זה לא נורא
את בסך הכל רק תניחי כאן ראש
והכל יעבור
נעלמו בי

כמה רגעים כמה חיוכים
כמה סינוורים של אתמול
נעלמו בי היום
נעלמת

בשעה טובה ישנה קצת בבית
עבודה לא ליפול
בשעה טובה אני נותנת קצת פייט
זה כמעט על הכל

שוב היית חסר האחד שיגיד
לא זה לא נורא
את בסך הכל רק תניחי כאן ראש
והכל יעבור
נעלמו בי

כמה רגעים כמה חיוכים
כמה סינוורים של אתמול
נעלמו ביום יום
נעלמת פתאום

שוב היית חסר
האחד שיגיד
לא זה לא נורא
את בסך הכל רק תניחי כאן ראש
והכל יעבור

בשעה טובה אני יוצאת אל הבית בספסל מאחור

המציאות השבורה לקחה אותה רחוק

הרבה ימים של בכי, מעט ימים של צחוק

תמונות ילדות של קיץ תלויות לה על הקיר

מדהים כמה חיוך יכול להסתיר

 

והיא הבטיחה לעצמה

גם אלוהים לא יעזור

כלום כבר לא ישבור אותי,

כלום כבר לא ישבור

ואישה אחת אמרה לה,

אבל היא לא הבינה

את לא אישה פלדה,

את אישה חרסינה

 

והיה לה מן מבט עם כוח לא מוסבר

היא פיזרה הרבה שקרים אבל לא את השיער

עם צרידות כזאת כהה גם בצחוק הכי בהיר

מדהים איך שכוח יכול להיות שביר

 

ושנים היא לא חשפה בפניו את הקלפים

רק בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים

והוא ראה אותה עמוק גם בלי לדבר

מדהים כמה שתיקה יכולה לספר

 

 

והיא הבטיחה לעצמה

גם אלוהים לא יעזור

כלום כבר לא ישבור אותי,

כלום כבר לא ישבור

ואישה אחת אמרה לה,

אבל היא לא הבינה

את לא אישה פלדה,

את אישה חרסינה

 

חיים גדולים נולדים בכאב

ראיתי את זה מספיק

כדי להאמין

(גם כך יהיה הפעם)

 

כנראה עומס יתר

כנראה צריך לתקן

כנראה תקופה חדשה מתקרבת

 

עכשיו הזמן שלך

למשוך למעלה

להפוך את האדמה

תנועה כל הזמן

 

זמן לחברים

עד שהלב נפתח

להיזכר בכוח

לשים שיר ולרקוד

תנועה כל הזמן

 

אני יודע

אתה טוב

אני בטוח

אתה איתי

 

כנראה

עומס יתר

כנראה

צריך לתקן

כנראה

 

תקופה חדשה מתקרבת

אדם נזרק למקומות רחוקים 
כדי להאמין לצעוק וללכת 
אדם בדרך ללא מוצא 
כדי למצוא שביל מהצד 
וזה מאבק 

ואבק עולה ומיתמר עד לב שמים 
ריקוד בין יאוש לאמונה 
לא לוותר זה לנצח 

אדם חולם על מקומות רחוקים 
הוא לא יודע שהוא יושב על אוצר 
אדם נזרק לבית האסורים 
כדי לדעת שהוא לא לבד 
מושיט יד לעזרה 

ואבק עולה ומיתמר עד לב שמים 
ריקוד בין יאוש לאמונה 
לא לוותר זה לנצח

 

 

 

הוא גאון האיש הזה. גאון.