פורום נסיונות פעילים (עמוד 2662)

זאת המלצה או ציווי ?

@המקדש השלישי בדרך

שנתיים ורבע אתה לא פה, ממצב?

למה לא ידעתי את זה קודם ?

לבד מדי

אני צריך לגמור לסדר את המחסן של הישיבה, ובום! הישיבה התחילה לעשות קמפיין מכירות של מבקשי פניך חדש (דרך הישיבה באמת הכי זול.) מי שואל אותי- לכו תוציאו עכשיו את הדסקים מהמחסן....

שכולם מדברים, אין לי מה להגיד...

תעלמי כדי לנשום
גם מכאן

הכי חזק אל תוך המציאות והכי הרבה לעשות שאפשר להיות מעורבת במה שקורה
איזה מקום מוזר

מה הקטע הזה של צינון גאד
זה פשוט דבר לא יעיל

והבלבול ובלגן ואוף


בין הזמנים דרבנן. בואו נעשה ביקורת בישיבה

אני שם, כדרכי בקודש
(אל החול?)

פעם היתי יצור עמוק יותר,ניראלי

 

זה עוד לא ברור.

 

 

 

 

 

אין לי כוח אבל זה יהיה נחמד אחרי שהכל יהיה מאורגן אם יהיה

היום הזה הוא התחלה
בדף חדש אתה נוגע
ביום הזה תשא תפילה
תדע שיש מי ששומע
אל תוותר מיד
ויש לך מרחק ללכת
אל תוותר מיד
אם לא עכשיו אולי
עוד שנה

----
עולם מוזר, כולו שלך
והתקווה בלב פועמת
יש בדידות יש כאב
והתקווה, איתך נשארת
אל תאבד אותה
תשמור עליה
ומה יהיה מחר,
אין איש יודע

אל תאבד אותה אל תאבד
אל)

היה כיף של החיים

אני מחלידה במהירות, יש לציין.

בורג עייף שכמוני
מעניין מתי יהיה לי כח לעשות משו מועיל סתם ככה. או משו לא מועיל. גם אפשרות.
איך שכולם משחקים את עצמם מחייכים ושהכל טוב להם . איך שהאנשים המסוימים האלה מציגים את עצמם נחמדים לאנשים שיש להם אינטסים כלפיהם. הם שחקנים כל כך טובים. יכולים לפתוח הצגה חדשה. יבואו הרבה קהל, יש גם ככה הרבה קהל בסרטים שלהם בראש תמיד
מרוב שאני עייפה אני אפילו ממשיכה לכתוב שטויות ואתם תתיאשו מלקרוא את כל השטויות האלה.
באלי לפגוש ניקיות מפה. אולי נארגן עוד פעם התוועדות, זה נראלי נקרא משו מועיל.
מחר לימודים. אין לי כח אליהם. שבוזה יותר ממני לא תמצאו
באלי לטוס לרעבע . מאד מאד מאד. מאד. מאד. ולמה כל מי ששם מתעקשת להוציא לי את העינים? אני הייתי אמורה להיות שם עכשיו.
היה לי היום יום קצת עמוס. היה אמור להיות יותר עמוס.. הלכתי לאופטיקה, בסוף לא בחרתי מסגרת , אח"כ מהר הלכתי לסדנת קינוחים כדי לא לפספס. מנסה להרגיש קשורה. זורמים. היא באה, הרגשתי יותר בנוח איתה, היה לי עם מי להיות. יורדים למטה אוכלים . היה טעים. אני רואה אותה , היא לא אותי. לא דיברנו ולא אמרנו שלום. עולים למעלה ממשיכים בסדנא. יצא פיצוצים
מחכה איתה . הולכת לספריה עם חברה . החלפנו. חפרנו. חזרנו. אמא בבית. אמא שלי דואגת לי כי אכפת לה. הולכת ליומולדת. מרוב שאני חכמה אכלתי בשרי אז אני לא יכולה לאכול שם כלום. לא עניין אותי במיוחד להסתכל על כולם אוכלות. היא חמודה. חזרתי .
עכשיו ממש באלי רבי, וחברות כמוני.

מסקנה ממסקנותיי: טוב לשמור על קשר עם המשפחה, האנשים שהכי קרובים אליכם אם תרצו או לא.

(אל תשאלו איך זה קשור, ככה זה מסקנות |פילוסוף מתנשא|)

זו שחיתות.

 

 

 

 

 

 

מדויק.