פורום נסיונות פעילים (עמוד 2755)

אל תפני לי מקום לצידך

תתמודדי, אני הולך

תחייכי, את יודעת.

מעניין, מי כאן מכיר את השיר הזה?

וזה גם דברים לא קטנים, אז בכלל מספק.

פאףףף

וכבר כמה ימים שהיא לא פירסמה כלום באינסט וזה די מוזר

אה כן, עובד לי האינסטגרם סוף סוף. אני נכנסת פעם בשלושה ימים רק כדי לבדוק חשבונות של אנשים ספציפיים (איך אומרים את זה? חשבונות?), אבל כן. יש לי אינסט.

אני בא עם טילים ופצצות

לתוך עינייך

גם עשיתי קניות עם חברה (בלאק פריידי וכו אחלה מחירים)

וגם יצאתי ממש מרוצה.

פן יבוא והיכני

קטונתי מכל החסדים ומכל האמת..

שיואו זה אחד הניגונים היפים.

זה כאילו יש עליי חרם שוב

יצא שבימים האחרונים ראיתי קטעים מהלידות של רייצ'ל, פיבי ואריקה. אחח זה מרגש נורא וכואב קצת וממלא בתקווה.

עוד לפני שהצטרפתי לערוץ הייתי מפרסמת שם סיפורים בהמשכים, והילדים שם היו החברים האינטרנטיים הראשונים שלי. לא מצאתי כלום באינטרנט אף על פי שאני זוכרת בבירור את השם של הסיפור (והשם ישמור, זה סיפור מזעזע מבחינת עלילה. משהו על מישהי חילונית שמגיעה לפנימיה אחרי שמוציאים אותה מהבית כי כולם שם סוחרי סמים וגם היא בעצמה סחרה בכמה אבקות, ועומר- האחראי על הסמים שהיא הייתה איתו בקשר, שהוא גם בן דוד שלה, מנסה ליצור איתה קשר אבל אין לה פלאפון אז חברה שלו מתחזה לתלמידה בפנימיה ושותלת לה פלאפון מתחת למזרן במיטה, והיא בינתיים פוגשת איזה קשיש שגר ליד הפנימיה ומתחברת איתו וחוזרת בתשובה. קוראים לסיפור מאפלה לאורה. הייתי בכיתה ה'. מההה).

קיצור, חצי שנה בערך אחרי שעזבתי את אופק קייטנה פגשתי בילדודס מישהי משם זה היה מאוד מצחיק. וואו, הימים היפים של אופק קייטנה. אני עוד זוכרת את העיצוב של האתר מצאתי את האתר, אופק עדיין קיים, אבל צריך סיסמה כדי להיכנס ואלו סיסמאות שמחלקים לתלמידים, כי לא רוצים שכל מיני פדופילים ייכנסו לאתר ויתחילו להתכתב עם ילדים.

מה שכן קרה שם.

אויש, אבל אלו היו ימים יפים עם פוליטיקות נהדרות, וגם שם הייתי וותיקה  

היו שם מלא בנות ולא זכורים לי בכלל בנים. 

ואומייגד! מתישהו התחלתי לכתוב סיפור, על חבורת ילדים שיש להם בית עץ והם יוצאים להרפתקה

יואווו תגידו לי שיש כאן מישהו שמכיר אופק קייטנה!

אל תבקשו כי אני לא אראה לכם. 

אתמול באמת עשיתי קניות, אגב. לקח לי שעה וחצי והמחיר אסטרונומי בשביל קניה רגילה שאין בה דברים מיוחדים. אפילו מטרנה לא קניתי. וכנפיים ושניצלים. קיצור. כאבו לי הרגליים אחכ ממש כי לכו תסחבו אתם עגלה עמוסה במשך שעה וחצי. כן, נו, חצי קניה לקח לי רק כדי למצוא חמאה וקרקרים. ולמה עוד לא הוציאו את הקמח? זה כבר היה ארבע ביום רביעי. מה, אני צריכה להתכופף באיזה מעבר צר? מבאסים.

היום לא עשיתי הרבה. קצת כביסה, קצת סדר, מעט מאוד כלים. לא יצאתי להוציא את הבנות כי אימא הייתה בבית אז היא הלכה.

בואו נכתוב משהו כיפי