פורום נסיונות פעילים (עמוד 2857)

אנטרים סתם!

פתאום כל המסך קופץ!

לא בקטע מתנשא...

אבל תעזבי זה עניין של טעם...

איזה שאלה מסובכת

מה זה אדם רגיל?

פגשת פעם אחד כזה?

ההצגה הכי גזורה בעולם....
 

ב"ה:

הצגה:

תפקידים:

איש א'- ______

" ב'- ____

קבצן- _____

שחקן א'-____

" ב'-_____

צייד-______

סצנה א'

כמה חברה הולכים על הבמה.

איש א: מסכן אדון שוקו אחר, הוא לא מרגיש טוב בזמן האחרון. בא לך לבקר אותו, נביא לו קצת שוקו?

איש ב: בכיף. אתה יודע איפה הוא גר?

איש א: נזרום.

הולכים הולכים הולכים. פוגשים בדרך קבצן עם שלט לבקשת תרומת שוקו (יש לי עשרה ילדים רעבים: לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשוקו)

איש ב: בוקר טוב.

קבצן: מה?

איש א: בוקר טוב!

קבצן: מה?

איש ב דופק קצת על הרמקול, אחת שתיים שלוש בדיקה, ואומר "בוקר טוב!!!"(אחראי סאונד מגביר למקסימום ווליום)

קבצן סותם אזניים. "איי! הילדים של היום… (בדיחה על החניכים)"

איש א: סליחה,  אתה יודע אולי איפה גרה משפחת "שוקו אחר"?"

קבצן קם ומתחיל להגיד בקול קרייני בזמן ששני אנשים חדשים נכנסים: "ערב טוב לכם קהל יקר, אתם איתנו בגמר תוכנית (תווווווו). כמו כל פעם, בשאלה האחרונה אנו נותנים שאלה מהקהל. איתנו היום שחקן א ושחקן ב. השאלה שלכם להיום היא: איפה גרה משפחת שוקו אחר?

א) בבקתה בחורשה מחופש לסבתא עם עיניים גדולות, אף גדול, ופה גדול.

ב) בבית עם כסא גדול, כסא בינוני וכסא קטן

ג) בבית עשוי מממתקים (שביל פירורי לחם?) ביער גדול ואפל

ד) בסניף ________

שחקן א: אפשר גלגל הצלה?

קבצן\מנחה: זו לא התשובה הנכונה, ולכן הזוכה שלנו הוא….. או היא….. שחקן ב!!!!

מחיאות כפיים(משמיעים פסקול של כפיים) בזמן שהקבצן מביא לו צק' ענק עשוי קרטון. שלושתם עוזבים את הבימה.

איש א: רגע! אבל איפה באמת אדון שוקו אחר גר?

איש ב: זה בטוח אחת מארבע התשובות, נכון?

איש א: לא נראה לי שאדון שוקו יסתכן בלגור בבית שכולו עשוי ממתקים, ילדים עלולים לבוא ולאכול אותו ביחד עם הבית. בוא ננסה את הבקתה בחורשה.
 

סצנה ב'

תפאורה של חורשה

איש א ואיש ב הולכים ומגיעים לבית שבאמצע החורשה.

הם באים לדפוק בדלת ופתאום שומעים קול של ילדה קטנה שאומרת:"סבתא למה אוזניים שלך כל כך גדולות?"

והם שומעים קול עבה שאומר:"כדי לשמוע אותך יותר טוב חמדתי"

שאל הקול הגבוה עוד שאלה:" ולמה יש לך עיניים גדולות כל כך?"

הקול העמוק עונה:"כדי לראות אותך יותר טוב מתוקתי"

"ולמה יש לך פה מפחיד כל כך?" שאל הקול הגבוה

הקול הנמוך נוהם:" כדי לטררררוף אותך!!!!!

והם שומעים צרחה.

איש א' שואל את איש ב':"מה נעשה ניכנס או לא?"

איש ב' אומר לו:"אני פוחד!"

איש א':"אבל _____(הקומונר/ית) אמר במפקד שצריך לקחת אחריות ולתת לעזרה לאנשים שצריכים עזרה כמו זקנות שסוחבות סלים כבדים, ילדים קטנים שבוכים ברחוב או סתם לשטוף את הכלים בכיור בשביל שכשאבא ואמא יחזרו עייפים מהעבודה לא ימצאו כלים בכיור!

איש ב':"אבל גם במקרים מסוכנים כאלה?-זה ממש סכנת נפשות!"

פתאום הם שמעו קול של ירייה.

איש ב':"שמעת את זה?

איש א':"זה נשמע כמו ישראל הצייד בא נלך לקרוא לו אולי הוא יוכל לעזור לנו"
איש ב':"אבל זה מסוכן אולי הוא ירה עלינו בטעות?-אבל בעצם חייבים לעזור למי שהיה שם בפנים!"

שניהם מתחילים לרוץ… הם מגיעים לצייד מתנשפים.

איש א' אומר לציד: אתה חיב לעזור להם מישהו אמר אני-אוכל-אותך-ואז-היתה-צרחה ולא ידענו-מה-לעשות-ואולי זה אדון שוקו אחר- ואז שמענו-שאתה-כאן-ורצנו-אליך-הכי-מהר-שיכולנו.

הצייד הרגיע אותם: דיי דיי תסבירו לי לאט לאט מה קרה.

סצנה ג'

רואים את הצייד בועט בדלת רץ לתוך אל מאחורי הבמה שומעים משם קולות של מאבק ונהמות, בינתיים רואים את איש א' ואת אעיש ב' עומדים, בהתחלה שמחים ומלאי תקווה ולאט לאט העידודים יותר ויותר שקטים. לבסוף הםעושים פרצופים ופנטומימה שמראים שהם רואים את הצייד חוטף. לפעמים אומרים "אאוץ'" וכו'. קולות המאבק מפסיקים.

איש א': "זה לא הלך כל כך טוב…"

איש ב בהיסוס: "אמממ… רוצה אולי.. אממ... להיכנס לעזור לו?"

שניהם נכנסים פנימה בהיסוס, שומעים קולות מאבק, אך לאחר זמן קצר מאוד הם מפסיקים. רואים את שני האנשים יוצאים ביחד עם צייד, כיפה אדומה וסבתא המומים. כיפה אדומה עם טלפון ביד ולועסת מסטיק.

צייד: "וואו, מזל שהייתי בסביבה כדי לעזור לכם, ילדים!"

איש א' בלחישת במה לאיש ב': "שנגלה לו?"

איש ב' מהסס לרגע ועונה "עזוב, אין טעם.".

איש ב' שואל את הסבתא "אתם יודעים אולי איפה אדון שוקו אחר? חשבנו שזה ההוא המחופש, אבל מסתבר שהעיניים שלו באמת גדולות, אז זה לא מתאים לתשובה."

סבתא במבטא יידישאי: "אוי, ילדים מתוקים, אדון אחר עזב לפני חודש וחצי, אבל אני לא זוכרת בדיוק לאן. רק רגע, אני אשאל את הנכדה שלי. היא תבדוק לכם בווטסאופ(לא נכון בכוונה) שלה.  אתם ידעתם שכשהייתי חולה היא הביאה לי אוכל דרך כל היער? שנייה אחת, אני חושבת שיש לי תמונה שלה איפהשהו…

כיפה אדומה: אממ… סבתא, אני ממש פה.

סבתא מסתכלת על כיפה אדומה וקופצת.: אוי, את צודקת! כיפה'לה (מלשון כיפה אדומה), את זוכרת אולי לאן אדון שוקו אחר עזב? הזיכרון שלי הוא כבר לא מה שהוא היה פעם…

כיפה אדומה: לא בטוחה… נראלי שהוא אמר משהו על "אני רעב אומר אדון שוקו" ושהוא הולך לחפש דייסה… או אולי הוא אמר משהו על דובים, או כיסאות?

איש א': זה בטח הבית עם שלושת הכיסאות! בוא נלך לשם.

יורדים מהבמה.

סצנה ד'

רואים את איש א ואת איש ב יושבים, מלטפים את כרסיהם המלאות, ולידם קערות ריקות: גדולה, קטנה ובינונית.

איש ב: "עכשיו אני מבין למה אדון שוקו רצה לבוא"

איש א: "אבל הוא כבר לא כאן. בא נחפש במקום הבא"

דלת נפתחת. בפתח זהבה.

זהבה: "מי אתם? אני זהבה. באתי לכאן בשביל הדייסה. אתם יודעים אולי איפה שלושת הדובים? אני צריכה לבקש מהם."

דלת נפתחת שוב בזמן שהאנשים מתחילים לענות, ונכנסים שלושה דובים.

דוב אבא: מי אכל את הדייסה שלי?

דובה אמא: מי אכל את הדייסה שלי?

דוב ילד: מי אכל את הדייסה שלי?

דוב אבא: מי ישב על הכסא שלי?

דובה אמא: מי ישב על הכסא שלי?

דוב ילד: מי ישב על הכסא שלי?

איש א ואיש ב צועקים ביחד: "היא!" ומצביעים על זהבה, ובורחים החוצה.

סצנה ה'

שני האנשים הולכים עם מקלות, (זקנים?) וגב כפוף ועוצרים ליד שלט "סניף ____________!"

איש א: וואו, נראה לי הורדתי את כל הקלוריות של הדייסה… הגענו לשם?

איש ב: נראלי שכן… מה זה החור הזה?

מדריך עוצר ואומר: חור? זה סניף________, הסניף הכי מטורף הכי איכותי והכי ערכי בארץ ובעולם!

איש ב' בהתפעלות: וואו, זה מדהים! בכל מקרה, אתה יודע אולי איפה אדון שוקו אחר?

מדריך: המסע שעברתם, הוא סמל למסע של כולנו בשלב זה או אחר. בעצם, בכולנו יש איזה מין אדון שוקו, אבל במקום לחפש אותו בסיפורי אגדות רחוקים, הוא נמצא בתוככם כל הזמן הזה. המסע שלכם אחרי אדון שוקו אחר היה בעצם חיפוש אחר החלק הפנימי ה"שוקואי" שבכל אחד מכם עמוק בלב. האחריות של כל אחד מאיתנו היא להבין את זה ולהוציא אותו מתוכנו אל הפועל, ולגדל את שם השוקו בעולם.

איש א': שנזכה!

יורדים מהבמה לצלילי השיר "אדון שוקו".

אולי פחות מתאים לבנות, אבל אצלינו זה היה גזור ממש וחזק ממש וכל ההורים מתו מצחוק

מי שזיהה אותי נא לא לעשות אאוטינג....

הייתי רגע מאאוטינג בטעות, סליחה.

פיציתתתת