פורום נסיונות פעילים (עמוד 2868)

באמת ובתמים
אבא
תעזור לי, בבקשה.


(אני לא יכולה לבד. זה לא אפשרי. אז למה אני מתעקשת לנסות?)


מתישהו נפסיק לאכזב אנשים, ונפסיק לנסות להשתלב בחברה, ונתחיל לבנות.
עד אז? מה יש לי לעשות כאן?



די ליפול לדמעות מהדברים הכי פשוטים
די להסתבך עם דברים שכבר הבנת בעבר. זה אמור להיות פשוט
די לגרום לאנשים לחשוב שאת בן אדם טוב
די כבר.


(אני מתגעגעת.)


..

כן...

וחלאס אלוהים הבדיחה הזאת כבר לא מצחיקה

משהו טוב שעשיתם היום

אין לי חברים

ערב שבת.
החניכות מגיעות רליי הביתה כדי לקרוא לי לתפילה. נוראיות שהן. מתארגנת מהר ועולה. אני נראית חרדיה ממש. גרביונים ונעלי בובה.
תפילה. נראליי בחיים לא הייתי בביצ כנסת הזה בתפילה. סעודת צוות. היה ככ מורח. היא פדחנית בטירוף
עונג שבת עם הסניף. כמה מורלים, שאלוהים יעזור.
שיחה איתו. היה ממש יפה.
פעולת חבב. שעה וחצי של צחוקים. פדיחות וסיפורים מוזרים על טלפנות ושאר מרעין בישין.
עלינו. הלכנו לשים משו בדירה, חוזרות והן לא שם. מחפשות אותן. מתייאשות והביתה.
לישוןלישוןלישון.
בוקר. היא אכלה אצלנו. היה משעשע.
נמרחות על המיטה. חיימשלי קופ.
עולות לדירה. מדברות איתן. מתארגנות.
סניף. הצגה חונקת. צחי הגבר. פעולב סניפית. הידד לזרימה. היה נחמד ביותר.
סדש. מועדון. עגב נהדר ביותר. הצגות ומורלים והמנון וחבב ורינת והרקדה משוגעת.
נכנסו למצב כפית. עברנו את השעה, ולחשוב על יישום נושא.
התייאשנו. היא משעשעת ביותר.
הביתה.

נגיד- יחמיאו לבנות על בגדים, ולבנים זה פחות מתאים, פחות מדבר אליהם.

בנים- איזה מחמאות אתם אוהבים לקבל?

קיבלתי היום המון נקודות חשיבה חדשות. אני תוהה לעצמי.
בעז"ה יהיה טוב בסוף. נכון?