פורום נסיונות פעילים (עמוד 3005)

יש לב ,כואב ,מכביד 

קשה כאבן

סופג הכל 

אבל לא מצליח להפתח.

 

וכמה הוא פצוע 

וקרוע לחתיכות

ואף אחד לא יכול למלא אותו.

 

אותו לב שאוהב 

אותו לב שמרגש אותך, 

 

עכשיו שבור 

מלא בכאב

באכזבה

בכעס 

בדמיונות

 

וכמה הוא מבלבל

לא נותן לך להרגיש יציב. לרגע.

זורק אותך מצד לצד 

מגעגוע 

לשמחה 

מעצב

לכאב

 

ממרר את החיים

ואפשר, נכון

אפשר לשלוט בו

 

 

 

אז למה לא בעצם??

 

רק אלוהים יודע.

 

 

 

או כל חברת אוטובוסים אחרת שיש לה קווים מירושלים לצפת

@דעתן מתחיל
לרגע חשבתי שכתוב @דעתן מבחיל

מה נותר לי,
אלוקי?

הבעיה היחידה שיש בודדים שיבינו אותי
אם בכלל

שירים טיפשיים מסתובבים לי בראש וטוב לי בלב והכבדות שמאפיינת את התקופה האחרונה נעלמת לכמה רגעים ואני מחייכת. ביחד עם הכאב שמתחבא לשניה טוב לי

למה כיבוד הורים זה כ"כ קשה. למה.

 @גיבעוננח

כן, אני קורא תהילים. כן, יש לי תמונות של צדיקים בבית. כן, אני עושה הילולא לבבא סאלי.

אני לא מקיימת את חלקי, ומשום מה מצפה מאחרים למלא את חלקם.

 

(עצוב לי.)

 

 

מוגזם.
איך למען ה' אני תוך שניה על עקבים ואיפור?!
סערת רגשות זה לא בריא. מן הסתם...

אע.
אוי נו, הקבוצה זה רק תסמינים. תתעלמו מזה.

אבל למה לעזאזל. גם אני רוצה כסות אנונימיות ולהיותלאלהיות. אדם קם בבוקר והוא הולך לישון ואף אחד לא שואל לשלומו ואף אחד לא נדרש אליו ולא מתעניין (נמאס, כן).
ואל תשאלו עכשיו כי אני לא זקוק, כי אין סיבה, כי אני זה רק אני וכי עדיין לא נפלה עליי מפולת.
סופדבר - הלב נשאר הומה והגוף תמיד חוטא. תמיד.

להתרחק זה לא אומר להיות חופשי,
יש לב אצלי,
הוא בתוכי.
שומר הכל,
ומפחד.
עד שארגיש עכשיו אפשר,
להיפרד,
להתאחד-
זה לא אומר,
להיות אני,
יש עולם אחד קיים.
יש בתוכי עולם.
להיות חופשי,
זה לא אומר,
להאבד,
למצוא אותי,
זה לא הכל,
יש בתוכי מקום,
יש בתוכי.
מוכנה עכשיו עד שאפול,
מתוך דמיון,
למציאות אחת,
טובה מחלום.
להתרוקן זה לא אומר,
להתרעד,
יש בי אדם,
ויש גם הד.

עד יום שני

תהנו לכם פה

בי

עוד כובע.
עוד כובע.