פורום נסיונות פעילים (עמוד 3092)

ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן

וחודש מהיום וניהיה כמו אנשים

אני כאן אתה שם

סתם שני אנשים

|מתכווץ|

איך לעזאזל זה קרה לי

איך אפשר לחיות ככה

איך

בואו נעשה משו עם החיים האלה

חבל

מה אפשר לעשות מחר?

ואין לי שמץ של מושג מתי אני אוכל לראות אותה.

גם כשהיא כן יצאה הביתה אז זה היה רק בשבתות ואז גם לא תמיד כי לפעמים או אני או היא לא יכולות.

גם פעם בשבוע זה קצת|מתמרמר|

סתם נו, זה עדיף ממש מכלום. למרות שאני יכולה להיות איתה שבועות בלי שזה יימאס לי. אנחנו יכולות לדבר שעות על גבי שעות.

אבל עכשיו גם זה לא.

אוי השם תרפא כבר את כל חולי עמך.

ותן לה חכמה בינה ודעת. והבנה. וטוב. ורפואה. רפואת הנפש והגוף. 

ותחזיר לנו אותה כבר.

אני באמת מתגעגעת.

למה.

למה יש דברים כאלו בעולם.

ולמה דווקא היא.

בן אדם כל כך צדיק ומתוק.

נשמה כל כך גדולה ועצומה וקדושה.

איך היא באמת עזרה לי כשהיה לי קשה.

באמת לא מתאים שדווקא היא.

אבל מה אני מבינה בחשבונות שמיים.

אז נשאר לי להתפלל.

תהלים.

ברפאנו.

(זה כל כך קשה להזכיר את השם שלה ברפאנו. אלוקים.)

אוי אבא תחזיר לנו אותה כבר בריאה ושלימה בגופה ובנפשה.

בבקשה.

חצוף כזה

שהן מבקשות ממני להגיד אם אני רוצה עוד בנות ומי.

כאילו מה אני אגיד להן.

היא הלוואי אבל אין כל כך סיכוי שהיא תוכל.

היא אולי אבל אני לא יודעת אם היא תרצה בכלל ואם היא תיהנה איתן.

והן אולי... אבל אני מה אני יודעת.

איזה מצב מביך ולא נעים. אוף.

שיהיה טוב.

יהיה טוב.

בעזרת השם יתברך.

אני אמרתי שאני אקבל ואשמח ואראה את הטוב בכל דבר שיהיה. אז יאללה מאמוש תראי את זה.

אני עדיין חוששת. אין לי ממה. סתם זה היצר הרע הזה והכאב בלב שלא מסכים להתנדף לו. בדרך כלל הוא לא מפריע, רק בדברים כאלו.

ועוד זה משהו שהכי קשור אליי|ידפרצוף|

אמרתי לה והיא עונה- טוב.

טאטע יהיה טוב. ובאמת ישמח אותי כל דבר שיהיה.

אז מה אני עכשיו פסימית.

לא, אוף. אני אופטימית.

אני סתם עייפה וצריכה לישון.

מחר קמים מוקדם.

מחר הולך להיות מצחיק ומוזר ואני לא יודעת אם יהיה לי כח לזה. אבל נראה לי אני כן אסע.

וואי ואני כבר מדמיינת על לפגוש אותה בחמישי. אין הרבה סיכוי שזה יקרה, אבל זה יהיה כל כך מצחיק והזוי וטוב אם כן.

(בחמישי יש מלא סיכויים שאני אפגוש יותר מדי אנשים לא רצויים. פףף. הלוואי שלא. אולי חוץ מ****. אותה אני אשמח לפגוש. אני רוצה לפגוש אותה לבד, בלי אנשים מהאולפנה ולא באולפנה. לבד לבד ושתראה שטוב לי ואני שמחה. אני יודעת שאני אבכה כשאני אראה אותה אז אסור שזה יהיה ליד בנות מהאולפנה. אסור.)

אני לא אוהבת מצבים מביכים

אחד הדברים ששנואים עליי. 

במיוחד אם אני המרכז בהם.

ובמיוחד אם אני לא יודעת כלום ממה שהולך להיות שם.

יהיה טוב. (!)

בעזרת הם יתברך.

לילה טוב