פורום נסיונות פעילים (עמוד 3129)

מעשית...

אבל עכשיו תשרי!!!! אמור להיות קריר!!!!!!!!!!!!

בישראל אין חורף

יש קיץ

וגם פסח בעצם

כסליו טבת ושבט.

ושתי חודשי אביב, אדר וניסן.

כל השאר קיץ.

והיום לא היה חורף.

תיהיי בפילדלפיה שנתיים, כמוני. ואז נדבר.

וזה לא ממש לבנות

מה זה קשור?

זה לא בריא להרים דברים כבדים וזה...

תוך רגע הוא קרא לי להרים את זה

 

אבל אני גם לא חזק.

בכלל לא.

ממש ממש לא.

לא קרוב ל.

 

אבל בכ"ז

כמה קטן?

לא כזה קטן



אחותי בת שש עזרה לי.

אז הוא החזיק וכמעט נפל לו..

הוא יותר גרוע ממני

הצלחתי להפיל את הסכך לעץ

ונדבר

ושהיתי קטנה עשיתי יותר מעכשיו.
עכשיו אני בטטה...

הידיים שלי בקושי הספיקו

אפשר לחשוב על זה גם הפוך

כאילו, עברה שאתה עושה בח' תשרי נסלחת אחרי יומיים

ועברה של י"א תשרי-רק אחרי שנה...

אפשר להסתכל גם בכיוון של-

אנחנו מאמינים שעכשיו אחרי יוה"כ אנחנו נקיים, לבנים

לא רוצים להתלכלך

וקל וחומר לא ישר ומייד

 

גם ניקית. אבל זה כבר אאוטינג.

והי, איך היתה שבת? או חמישי שישי שבת ראשון?

צריך לתקן את זה מתישהו.

והיה ממש נחמד.

 

וראיתי את הרב יצחק יוסף

ואת הרב נבנצל

ואת הרב אלבז

ואת הרב שמואל אליהו (ממנו גם קיבלתי ברכה לסיום ש"ס )

ואת הרב עדס (הרב יעקב, לא את אבא שלו..)

יואו נחמד



היית בסליחות. אצל הרב אלבז?



ברכה לסיום שס

ואו.
דיברתי היום עם הרב יעקב והוא אמר שאני לא אספיק ללמוד את בבא בתרא לבגרות ביב, שני פרקים ראשונים.
תהיתי האם לציין לו כמה אני קרובה לסיום הש"ס. אבל הנחתי שיחסית ל2700 40 זה מאוד קשה |מושכתפיים|

אבל עדיין לא ידוע איזה
אז הוא אמר שאצטרך ללמוד את כולם

כלומר, כעיקרון גרר עשיתי את זה. אבל בבקיאות

המרת יחדיה /שתיים. לא זוכרת.
בקיצור, הוא אמר לי לא לעשות כי אני לא אספיק.

לא יודעת.

והבהרתי לך כמה דברים. אני מקווה שהבנת..

 

חשבתי עלייך בתפילה.
לקוות שיהיה טוב.
יהיה. בעזרת ה'.
⁦❤️⁩⁦❤️⁩

ואיכשהו שוב בכיתי בלשנה הבאה



סיכמנו שלא. אז למה?


בטח בוגרת. בוגדת, אם כבר

בלי שום קשר לכח יותר גדול ממנו. אם אני לעצמי ועצמי ועצמי וזהו אז אין קטע לחיים האלו. צריך משהו יותר גדול, מטרה חשובה וגדולה שלמענה פועלים.

זה בכלליות ממש.. אין לי כח לפרט כרגע, אולי יותר מאוחר בל"נ

ב. טוב.

על רגל אחת. איפה האמת ואיפה הטוב זה לא על רגל אחת. בשביל זה לומדים תורה.

תשובה חביבה

אנשים פירטו פה הנאות שייחודיות לעולם הדתי, בעיקר ברובד הנפשי, אבל בואו, בהנאות העולם החילוני לוקח אותנו...

אבל אלה חיים לא טובים (גם אם הם כיפיים) כי הם לא לפי האמת. אנחנו בראש ובראשונה מחפשים את מה שנכון לעשות ולא מה ששווה ומועיל לנו אישית. "מצוות לאו להינות ניתנו", גם אם אפשר להינות מהן.

אלא אם כן ההגדרה שלך לאמת אחרת...

וגם אם הייתי מונה רק "אמת", אתה יכול להשליך אותה גם על המעשים שהם "מעשי אמת" ול"אמת שמתעסקת בשאלה מה נכון".

מה זה אומר אמת במובן אבסולוטי?? *מוחלט.. סופי..
עדיין לא מבין

שויין, אם הסכמת, אז מסכים, אז אחלה


*בכל זאת אשמח להסבר.

זה נותן פורקן ליצר האלוהות ושומר על איזון נפשי

משהו שטבוע בנשמה 

מהות אמת ונשמה

זה גם אם כל העולם יחשוב שזה לא קיים הוא עדין ישפיע על החוש

וצע

בהחלט צע

זה בערך כמו וויכוח על הלוגיות של הלוגיקה

כחלק מהיותי אדם מאמין אלו מושגים שמבחינתי הם קיימים ונלווים לאמונה.

 

אם זה נכון/קיים/מוסכם ע"פ דעתך או ע"פ דעות של אנשים אחרים- זה כבר משהו אחר

הרצון לקיים מצוות.

מכל מיני סיבות..

בעיקר כי זה מכניס לפרופורציות,נותן לך משמעות לעצם קיומך בעולם (למרות שמשמעות אפשר להשיג תמיד אבל,זו משמעות שלא נעלמת) וכו'.

 

עם דת..אפשר לחלוק על זה.

מצד אחד,דת נותנת יציבות,שייכות,אורח חיים מסויים..

מצד שני,לעיתים אתה עלול לאבד את החופש שלך.

(כל זה כאשר מוכח באופן ודאי שהדת הזו היא הנכונה והאמיתית,כן?)

שומדבר מהדברים שכתבתי לא נכונים לגבי כולם אלא רק למאמינים בה.

לא דיברתי על יהדות והאלוקים (של היהדות) באופן ספציפי.

אינטואיציה שראוי לעבוד את אלוקים, (כמו שאסור לרצוח או שראוי לתת צדקה).
כי זה טוב לך.

וזו אחת מהאקסיומות שלי.

זו אקסיומה. ולא כי צריך אקסיומה...

וכי החיים שיהיו לי אם אני יאמץ אותם לאקסיומות יהיו הרבה פחות נעימים.

מהותה של האמונה היא שהיא באה מתוך האדם. מתוך הכרה פנימית וברורה שלו שכך ראוי.

כפי שאני מאמינה - זו האמת ולכן אני חיה על פיה.

ניכר שמשהו מפריע לך... אם אני צודקת - מה?

איך ידיד שלי אמר, בשביל שנוכל למות עם חיוך על הפנים מתוך מחשבה שיש המשך

יפה!!
השרשור בתכלס היה סוג של ציטוט מחשבה
לא תכנון לדיון

אבל יפה!
שיהיה לי זמן אני אענה

תקובל תפילתכם ברצון

אמן!

בינתיים

רימון לא נותן לי לפתוח את הקישור

את יודעת, חוסר יחס של אנשים לפעמים יכול לחורר את הלב יותר מכל דבר אחר.
במיוחד אנשים מסוימים.
התעלמתי, הלכתי משם, לא היתה תגובה, המשכתי הלאה. בדרך הביתה זה הציף אותי , אח''כ חשבתי לעצמי שזה בעצם לא נכון כלכך..

(מלא זמן שלא היית פה!)

את צודקת.
(הדבר שהכי עוזר לי זה פשוט לבכות... לפני שמגיעים הכעס והשנאה. ככה אפשר להסתכל על המצב בהיגיון)

ונכון! מדי פעם קופצת טיפה

(טוב נו, כן קצת) ולא שנאתי, ובכיתי כן ממש טיפה.
והתפרקתי. ונכנסתי לפרופורציות, כי יש עוד אנשים בעולם, למרות הכל.

ויש לי גם קטע כזה שאני יכולה להרגיש שיש לי חברות , אוהבים אותי והכל, אבל לא מבינים אותי. שאני לבד בקטע כזה.. אבל ממשיכים הלאה כי בסהכ אין למה לשקוע בזה.

(מוזמנת לקפוץ תמיד⁦⁩)

והבדידות הזאת קורית לכולם. השאלה היא אם זה בתדירות הגיונית או שזה הרבה מדי ככה

יש סיבה שזה קורה, אני שונה במובנים מסוימים מחלק מהסביבה שלי..

אחרת לא היינו בפורומים.

בשביל להיות בפורומים צריך כמה תכונות אישיות שאני מעריך אבל הרבה מהעולם לא.

זה לא בהכרח שלילי.

התעלמות לפעמים זה הדבר הכי כואב שקיים.

תודה

לוחות "חי"

זה איפה שכתוב בלוח חיפה?

צום מועיל וקל!!

אז טבריה זה חיפה?

כי אין לי מושג על איזורים בצפון.

טבריה הרבה יותר מזרחית מחיפה.
ולכן החג נכנס בה כמה דקות קודם.

תל אביב
חיפה
באר שבע
ירושלים
חיפה היה הכי קרוב...

ונראלי יותר קריטי כמה זה מערבי/ מזרחי כי זה לפי השקיעה.

לא משנה במילא זה כבר עבר.

כל הצום חשבתי על המשחק שהיה בצום
מסתבר שהצום לא היה לשווא, כי ניצחנו