פורום נסיונות פעילים (עמוד 3675)

עזבי שפיתחתי רגישות לשתיהם

לפעמים כן לפעמים בחילה..

 

סויה זה גם לא טעים, וגם לא בריא אז זה בכלל לא שווה אכילה.

לפחות זה פרווה

זה היה מבצע בגודל מטורף, כל צה''ל והמשטרה הפכו כפרים שלמים, חברון הייתה בעוצר מוחלט כמה ימים כשצה''ל הפך את האיזור. ואתה זוכר כמה בכירים של חמאס נעצרו? היה מעצר אחד ענק של כמה מאות בכירים (המעצר הזה זה מה שהדליק את צוק איתן)

בזמן של שלושת הנערים היו חיפושים מטורפים. המשטרה והצבא לא נחו לרגע.

שבתקופה ההיא ביימו כמה חטיפות והמשטרה בחרה לא לקפוץ מיד, אלא לבדוק לפני זה

שזה הגיוני בסהכ, ולצערנו בסופו של דבר זה גווה (\בה) מחיר של חיים..

 

ואין מה לקשקש..

בחטיפות יהודים המשטרה פעלה בכל דרך אפשרית, ימים ולילות

כנל כשהתברר שחטיפת הנערים היא אמת.

ולא את כולן הם בחרו לחלוק איתך
..

ובוא תשמע איך זה עובד אצלנו.
לא מחכים להוכחות שקרה משהו, לא מחכים שנהיה בטוחים שיש סכנה,
ברגע שרואים איזשהי תזוזה הכי קטנה ליד איזה יישוב קופצים לשם, בדרך מבררים אם באמת הייתה סיבה לקפוץ.

הלילה הייתי כיתת כוננות, באמצע הלילה זינקתי מהמיטה, עליתי על ציוד ודפקתי ספרינט לרכב, דקה אחרי שישנתי כבר הייתי עם ווסט וקסדה ומחסנית בתוך הנשק, בנסיעה במהירות האור לאיפשהו, וכמובן שלא קרה שום דבר. רק איזשהו דיווח על משהו שאולי יכול להיות חשוד אם יש לך דימיון פורה... וגם הבוקר קפצנו על כלום.

על כזה צבא ומשטרה אתה לא יכול להגיד שהוא לא לוקח התראות ברצינות.
רק מקרה יחיד של שוטרת מטומטמת שלא האמינה...

הוא לא קשור בכלל משפחתית.

פחחחחחחחח 

 

 

 

 

רוצי עם זה!

בכללי כתבתי לעצמי דברים, ואהבתי. כן בכיווני חשיבה שיש גם בקבוצה... אבל לא ככה

קיצר, בעעע.

זה משגע אותי הקיבעון הזה וההכללות וכיוצא בזה.

אבל לפעמים אני יוצאת פוגענית, אני ממש משתדלת לעשות את זה בצורה טובה. תקיפה אבל טובה, כי אחרת אנשים לא יתחילו להבין...

הקטע שאני רק כותבת את זה או שם, או מידי פעם אישית לבנות, וזהו. חבל שאני לא יכולה לבטא הכל בדיבור איפשהו, או בכתב אבל במקומות אחרים.

בחוץ לא תיראי אותי מדברת ככה או בכלל

איכסה של מצב.





איכ.





תפסיקו לעבוד עליי שזה טוב



כי זה מפחיד אותי




מאד

מאסטר, רוצה לספר לנו משו?

כן שירת נשים זה שיקצע מהלך!

אבלאבל
מותר לנו! אלא אם כן יש משו שאת/ה מסתיר/ה מאיתנו

וחוצמיזה שכן, אני חוזרת בתשובה בהגזמה. אני מגדלת פיאות, הולכת עם מגבעת וחליפה ומתפללת 5 תפילות ביום. אז עכשיו אני גם מפסיקה שירת נשים.

כמו כן את נוהגת להסתובב עם תפילין וטלית בכותל?

התחלתי לסרוג לעצמי גם כיפה.

ותפילין בשבת?

לת

חן

צצמ

..

ייעכה

עיימ

מיכנ

ציי

לינ

מעע

מעענ

ייעע

ננע

מיכ

יוע

מעכ

עכ

ייכ

מעככ

ננהב

מעע

עעע

ממה

מעכה

עעכ

עככ

עעכ

נכ

נכג

מעכ

ננה

@פוסעת

לא, מה שלא יהיה, לא קרבי! ואת יודעת איך הולך שאר השיר, כן?

לא..

ואת בעזרת ה' לא מת גייסת גם בלי קשר.

 

גגלי, רימון חוסם לי אתרים של מילים לשירים וכו'.

שרק עים צעקות מבינים

לא חייב להיות שמן

הוא לא שמן

תודה!

זרבוביתי זרבוביתך זרבוביתו וכן הלאה..

משער יפו לכותל

אך, כנראה נראיתי ממש אומללה או חתיכה

חיפשתי וחיפשתי  ובסוף קניתי חדש

אגב, האבידה נמצאה

כמו שאני מוכשרת כדי לאבד אותו

אני מוכשרת מספיק כדי למצוא אותו

לפחות לא התאמצתי לשווא:-@

תיזהרי ממני!

וראיתי שזה בכלל חזר.


חוצמיזה שאם ארצה...

ואת אם מתעניינת חוץ מהפרטים שאמרת לי לוידעל עלייך כלום נראלי.


מבינה שהיה קשה לך התגובה;)

אבל במיוחד תחרות כתיבה

1. כתב עת דו שבועי- פעם בשבועיים יצא כתב עת לספרות וביטוי עצמי. לכל כתב עת יהיה נושא, ובמהלך השבועיים אנו נאסוף מכם קטעים כתובים (מאמרים, שירים, סיפורים וכו') הקשורים לנושא. אנו נערוך אותם, נסדר ונפיץ את כתב העת.
2. תחרות כתיבה- אודישנים, שלבי תחרות וכל מה שצריך, כולל שופטים, ובסופם יוכתר הסופר/משורר של נסיונות פעילים.
3. ערב הקראה פתוח- נקבע ערב אחד וכל מי שירצה יעלה ויקריא מכתביו.
4. פתוחים לרעיונות נוספים.

כמובן שהכול נעשה במסגרת ווירטואלית.

אם זה סתם פתוח למה שבאלי. אז כתב עת. (גרועה בלחשוב מה הכי כדאי גם נושא כללי נחשב כתיבה חא נחשב)