פורום נסיונות פעילים (עמוד 4021)

זה נשמע קשה😑
בהצלחה יפה שלי.
שבוע וזה מאחורייך😘

יותר מאוחר אני אזכה בנסיעה של שעתיים בערך. אני אהיה משועממת טילים

שיפלו כמה נפשות בדרך😅
בכלל אין לי מאיפה להשיגג

שלא תפגשי בעכביש ענק בגודל 2 סנטימטר שאפשר להרוג בשנייה

(

למה אתה לא כותב את זה בפורום שלנו?

וחוץ מבגרות גרועה באנגלית

כל שאר הזמו שהייתי ער

עשיתי רק שטויות

וואי וואי איזה שטויות

ולא למדתי כלום

 

אה חוץ מקצת הכנה לשבועות בזכות

@אוהב אותך ה הצדיק

ת

כנראה פתחתי לא נכון ת'ר"ת

(רק שקראתי ואין לי מילים לתגובה.)

תודה תודה.

זאתי זוועה

כנראה אני אלמד איפהשהוא יו נואו

תכיני טעים

מה קשור יפה?

זה כל הקטע יפה
ואז מצלמים כזה ומעלים לסטטוס
ושאוכלים את זה, זה בטעם זבל

אז תכיני מפלסטיק

יש לאנשים קונספירציות מעניינות

את מי תייגת והורדת באחת בערב?

לקח לי זמן לקלוט למה הוא לא תייג לי כשכתבתי @הכל מאבא

נזכרתי בזה רק אז . לאידעת למה

תשאלי את @נושם ובועט, נראה לי יש לו הרבה.

אולי הוא יוכל להשאיל לך כמה מהם לתקופת נסיון..

לא יודע... תשאלי את מי ששם

הכל נגדי,אה?

(לא חייב, סתם סקרנות)

ספרדיה טהורה

אין לי מושג כמה...

כל המבטים האלה...

אבל לא לזה התכוונתי

זה בדיוק האותיות
עין צורים?🙈

מחר אסתכל על הבגרויות. מתחשק לי לנסות לפתור אותן. איך היה לך?

משעשע אותי שזה מתחשק לך.
היה לי די בסדר.. מקווה לטוב

שילחי ידך אל ראשי וראי

כמה רטוב הוא מטל

 

 

מה סימן בזה?

לא.. הוא כבר לא רטוב.

(את כל השיר חוץ מהקטע הזה

הצלחתי לתרגם לחיים שלנו)

זה אומר שה' איתנו בכל מקום שגם הוא סובל בחוץ. עובדה הנה תראי שהראש שלי מלא בטל

בפועל לא בתאוריה

@ריעות.
3

פעם ראשונה לבת מצווה
ועכשיו אני גומרת כל שלושה חודשים
ואין לי שליטה בתנך

אומרים שאני יריבה שקולה
ושיש לי ידע מדהים
ושאם אני אגש אני אזכה
ושאני שולטת בחומר

ואני
רק מגחכת לי בשקט
כי זה כך רק מאחורי מסך
ופנים מול פנים
אני שותקת
לא מעזה לחשוף טפח
גם אם הוא כולל כיסוי טפחים

בקבוצה של החידון
זורקים המון ציטוטים
וממנו מצפים לזהות אותם
וזה לא קשה, לא בכלל
ובכל זאת, כל פעם כמעט, אני שותקת
רק שלא יבקשו י לחשוף את ידיעותי.

בקבוצה של החידון
אומרים שזה נכון וזה יפה
וזה בכלל מקבל אגודל מורם
ואני לא יודעת, אני קצת תומהת,
האם תיק אאלץ להסתתר מאחורי מסך.

למה שאני ארצה את זה?
כלומר, אני רוצה, פשוט לא מצליחה להבין למה.

אני לא יודעת כלום.
אוף.

למה אני ביישנית?
למה?
האם זה בגלל האופי שלי?
האם זה בגלל החינוך שלי?
למה?
למה אני לא מעיזה לבוא ולעמוד מול קהל?
למה בחידון אני מרגישה צורך להשחיל כמה תשובות לא נכונות?
למה אני מכשילה את עצמי בכוונה תחילה, סתם כדי שלא אהיה מקום ראשון?
למה כזה ברור לי שזה רע?
למה בחידון פסח הייתי צריכה שלא לסמן את התשובה שהיתה ברורה לי כנכונה?
למה ב סופקורס סימנתי את הא' ההוא כשידעתי את התשובה?
למה אני ביישנית?
למה?
האם זה גורם אופי?
האם זה גורם חינוך?
האם זה פחד ממחויבות?
מה מניע אותי לעשות את זה?
לו רק ידעתי.

שבו כל מי שהם לא ביישנים רחמנים וגומלי חסדים.. צריך לחשוש ליהדותו.

 

זה מדהים שאת לא רוצה להשוויץ, ונכון הכבוד מוציא את האדם מן העולם.

זה נכון

ואת צדיקה וזה פשוט מדהים לראות את זה.

 

בע"ה את באמת תתחברי לבעלך ותגדלי דור של אוהבי תורה בע"ה

כי את צדיקה.

 

 

זה לא אומר בהכרח להיכשל בכוונה

אפשר לקבל מאה בלי להתגאות.

איך?

יש 2 דרכים,

או ללמוד מסילת ישרים על מידות הגאוה-ענוה שוב ושוב ושוב, ואז לקבל את המאה שלך, שמגיע לך, ולהיות בשקט, ולהתקדם הלאה.

או לברוח מזה.. ופשוט לא לנצח..

 

אני חושב שאת צריכה לנצח,

אבל עצם זה שהסכמת לותר על הניצחון בשביל ספק גאוה - זה מדהים. מדהים.

 

אשרייך,

את צדיקה.

שירבו נשים צדקניות כמוך! 

 

אשמח לעזור אם צריך

ונכון שבה אני חלק מהעם הזה, אבל אמור להיות גבול כלשהו... לא כן?

ודווקא המסילש הוא זה שהוביל אותי להבנה הזאת...
עד כמה זה חשוב.
עד כמה זה קריטי.
ולהבדיל, עד כמה זה מסוכן.

כלומר, אני יודעת שיכול להיות שאני יכולה, אבל תוהה שאולי בגלל שאני לא ניגשת - אולי זאת הגאווה שלי.
ואני לא יודעת...

ותודה.

האם באמת התורה הייתה רוצה שתמנעי מעצבך לעלות שלב בחידון תנך רק בשביל שלא תתגאי?

אני חושב שלא.

 

אני חושב שהתורה הייתה רוצה שתנצחי בחידון ולא תתגאי.

 

אם כי אני חושב שזה מדהים מדהים מדהים שהסכמת לוותר על הניצחון בשביל זה.

 

אשרייך

למה לא?
אם אני יודעת שיהיה לאנשים מסביבי ממש קשה לקבל את זה אני לא אעשה את זה.
אם אני יודעת שלי יהיה קשה לקבל את זה אני לא אעשה את זה.
לא כן?

עדיף ככה...
לא כן?
לי זה לא יהיה טוב, ולהם זה לא יהיה.
למי כן?

חוצמזה.. אני חושב שהם רוצים לנצח כשהם באמת הכי טובים..

לא כשויתרו מ1 2 3 

באמת.

נראה לי נכנסה להלם.

למה זה בסדר?
זה לא בסדר.
זה סותר את הלך הרוח הטבעי שלי.
כלומר, אני בת. השאיפה העליונה שלי בעולם היא לעזור לבעלי ולילדי להיות עובדי ה'.
ואין דרך להפגין ידע בלי לצאת מתנשאת, כי תמיד תהיה מישהי שתאמר שזה מתנשא. אי אפשר לרצות את כולם. אז למה מראש להיכנס למשבצת הזו?
חוץ מזה, זה כבר לא נתון בשליטתי. אני פשוט לא מסוגלת להשיג מאה במשהו. 98 בסדר. אבל 99 ו 100?
למה?
האדם לא נברא להיות מושלם. נכון?
ויש לזה סיבה.
אז איך אפשר להגדיר מישהו בתור ה'הכי' במשהו?
אי אפ'ר.

אבל אני לא רוצה שאנשים יקנאו. הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין מן העולם. חבל לי שאנשים יקנאו, ומצד לעשות הכל כדי שזה לא יקרה. לא כן?
חוץ מזה, אין באמת משהו שאני טובה בו. יש דברים שאני שוטת בהם יותר מאחרים. יש דברים 'אני יודעת יותר מאחרים. זה לא אומר שאני טובה מהם! זה סה"כ אומר שאני למדתי יותר, שזה היה חשוב לי יותר וכו'. זה לא אומר שאני טובה יותר! כולנו נבראנו בצלם, נכון? זה מעיד על זה שבכולנו יש חלק זהה,. חלק אלוק ממעל. נכון, יש לנו גם חלקים שונים, אבל בבסיס 'לנו כולנו אותו דבר ושואפים להגיע לאותו דבר.
ברור 'אני לא מושלמת, אפילו לא קרוב. כי אין דבר כזה. רק הקב"ה מושלם. אי אפשר להיות. קרובים אליו מספיק בשביל להיות מושלמים, אבל חייבים לנסות.
ואדרבא, אם אני טובה במשהו, עדיף לי לשמור את זה לעצמי, לא?
לא ללכת ולהפיץ את זה לכל העולם, אלא. לשבת ולנצל את זה.

הבעיה היא שלהרבה אנשים זה יראה כליצנות וחסר משמעות, אבל אותי זה כן מעניין.