פורום נסיונות פעילים (עמוד 4252)

להתקשר ל**** לברר איתה קצת על הבגרויות קיץ.
להתקשר ל**** להירשם לבגרויות קיץ.
להתקשר ל***** לבדוק מה מתקדם איתה.
להתקשר ל**** ול**** ול**** ול*** ול***** ול*** להסביר להם מה עומד לקרות.

לפורומים, שעלו רשמית באיסרו חג של תשס"ה. 

 

 

השפתיים שלי יבשות. יבשות. יבשות.
וזה כואב ממש .
שפכתי בקבוק שמן זית שלם בערך,ואין פה שום שפתון לרפואה
מה עושיםם

@מבסוטטט תודה שהתואר הזה בהחלט מתאים לי.
אני במקומך הייתי הולכת להתלונן סיטואציה אחת המלחיצות בתכלס. לא הייתי רוצה להיות במקומך.

תחילת נקיונות: 19:41
סוף זמן אכילת תפו"א: 19:42
סוף זמן שריפת תפו"א (לג בעומר בלעז): יח' אייר18:53

אני בחיים לא יבוא למפגש בגללך

 

@חוני המעגל פינות

 

זה לא פייר.

ואף פעם לא מצאתי את הרגע המתאים לזה.
וזה כבר תקופה שאני חיה בתוך השאלה העמוסת תהיות הזאת.













@מבסוטטט אתה אח שלי במקרה?

יש למלא אנשים התנגדות לאכילת חמץ במוצאי פסח?

הופכים כל אחד שאוכל חמץ במוצ"ש לאיזה רעבתן חסר ערכים.

לא יודע אם זה עונה על הגדרים אבל הם נראה לי ממש עוברים על בל תוסיף...

תמיד אמרתי שכשייגמר פסח
זה יפחיד אותי כי כל ההכנות האינטנסיביות נעשות אחרי פסח.
ופתאום, אחרי פסח,
וזה אומר שהכל קרוב מדי,
והוא טס עוד שבוע, גאד.
ו.


(תעזור לי הקבה
תחבק אותי חזק
קשה לי
מדי)

הוא שבר לי לק על המיטה, הרצפה והשידה!
יא מוכשרר
אעאעאעעא אם לא היית מפסיק לשנוא אותי רק החג הייתי מתעצבנת ,אבל וואחד מתעצבנת.

|משועשע| . לק כחול. ייאי.

משקפיים עגולות בלי מסגרת ומוט זהב בצדדים

 

מה אעשה בנסיעות הארוכות היומיומיות?!

מה הדבר שאתם הכי שמחים להיות אחריו?


אני -
מליון ארוחות חג לא נגמרות

מצד אחד אני עם שרוול קצר, מצד שני זה חולצה די עבה

אני מרגישה כאילו יצאו לי שבע נשמות יתרות בבת אחת. איך בכלל נושמים את השגרה, אוף. לקראת צאת שבת פתאום נזכרתי שזה עוד רגע וכבר לא אוכל להדחיק אז אמרתי לעצמי שהי! אני לפחות מתגעגעת ונראה את כל החניכות והחברות מהמדרשה ויהיה כיף וזה בכלל בעצם פחות משבוע ושוב חוזרים הבייתה, הנה נשאיר לעצמי כמה עמודים אחרונים בספר כדי שאני ארגיש תמיד במרחק נגיעה מסופשבוע, הוא כבר מתקרב, אתם לא מרגישים? הלוואי שמחר תהיה לי בשורה טובה ממש שתאיר לי את השבוע כי כרגע אפילו המוזיקה לא מנצחת את העצבוביות הזו שהיא כמו מוצש בחזקת ארבע בערך. התיק ארוז ואין לי כח להתקלח. הכלים של פסח כבר ממש במקום ויש כלים של כל השנה, אמאל'ה החולין הזה מקיף לגמרי. הכנתי כבר חביתות לכל הילדים, הכביסה מקופלת, זרקתי את הפח ו ה ש ת ה י ת י בכל פעולה ופעולה. אוף, מה זה המצברוח הזה. אני רוצה לקבוע חברותא עם אבאמא, עם כל אחד בנפרד ועם שניהם יחד. מה פתאום זה מגיח משומקום שוב הצורך הזה לשאת באחריות. הנה, 50 שעות של התנתקות וההודעות זורמות מכל עבר ואין לי כח להגיב למרות הגעגועים והאהבה. בתחילת החופש היה לי מוזר כל הזמן להגיד לאיפה, עם מי ומתי ואם לקחתי וכן ולא וכל זה, אבל להפרד מזה קשה פי כמה. גם אחרי פסח הכל ריק, הכל. לוידעת. אוף.

אני בטח אראה כמו אריה או דוב משהו כזה