פורום נסיונות פעילים (עמוד 4449)

4 ימים מלאים בקדושה ועבודת ה'.

שנצ?

@אש קודש

חומר של כיתה א

|שונא|

שהרי אין מוקדם ומאוחר בתורה.

כי קיבלנו כרטיסי טיסה מאיפשהו
ובהתחלה אמרו לנו שזה לאיטליה אבל אז אמא סידרה את זה
הגענו לשדה התעופה ואחים שלי רצו למדרגות הנעות כי הן חדשות
ואבא שלי צילם אותם במצלמה חדשה שהוא קנה
שאלתי אותו אם היא יותר טובה מזו שכבר יש לו והוא אמר שלא
עלינו במעלית והגענו למסדרון קטן בסגנון עתיק
היתה שם מסעדה לא כשרה עם כלים ערוכים על שולחנות עץ כהים אבל לא היה אף אחד
אמא רצתה לברר משהו במזכירות והיא לקחה אותי איתה אבל לא מצאנו מזכירות
נכנסנו לאולם גדול והיו בו הרבה שולחנות עגולים
מסביב לכל שולחן ישבו בחורות וכולן לבשו סריג משמין בצבע צהוב עתיק
וחלקן הצביעו בהתלהבות וחלק מהשולחנות קמו והחכו כשנכנסנו
זה היה אולם פעיל מאד
והבנו שזה מקום שהבנות לומדות בו איך להיות דיילות
והלכנו שם עד שמישהי שהכירה את אמא שלי אמרה לה שאין לנו כניסה
ואמא שאלה אותה איפה היא יכולה לקבל עזרה בנושא מסויים
היא הפנתה אותה לאחד השולחנות ושם ענו לאמא שלי איפה לחכות
וחיכינו במקום כלשהו אבל אני לא זוכרת איך הוא נראה, כי רק ראיתי את הצורה של הרחובות בגוגל מפות
הלכתי ברחובות שם לפי גוגל מפות אבל סתם הסתובבתי
ואז אחותי רצה ואצרה שהגיע חייל מהבסיס להביא לנו מרק כי הוא שמע שאנחנו נוסעים
ורצתי אחריה אבל עצרתי ליד המראה כדי לראות שאני נראית סביר כי הייתי אחרי מקלחת משום מה
והיא התרחקה בינתיים לחפש אותו אז נשארתי במקום
ואח שלי רץ לחפש אותו וצעק "מתן!" כי זה היה השם של החייל
וזהו.

מעין עולם הבא...

עם השגרה הזאת!!

 

 

 

 

באלי חופש,עכשיו,לא עוד שבועיים,עכשיו!

שקט
אז את מבינה שעכשיו באופן סופי,
חד משמעי ומוחלט זה נגמר
השקט יחזור
על אף התחושה המעיקה שרוקדת לי על המצפון ןעל אף העצב
יש בזה משהו משחרר
זה נגמר
אולי כך סופסוף תזכירי את מי ומה שאת
תזכירי שאת חזקה
כשאת רוצה
אולי עכשיו תהיי חזקה
הדמעות נגמרו לי
אין בהן טעם עוד
אם הקבה מסובב לשקט הזה
כך יהיה
שקט
אין טעם להילחם בזה
ואולי זאת ההזדמנות שלי
ללמוד שקט
אם אני רק יהיה מסוגלת לזה
אנשים שאהבת זה הזמן להשאיר מאחור
אין טעם להמשיך את המלחמה הזאת.
אין טעם
אין טעם
אין טעם
אין טעם
אין טעם
אין טעם לשום דבר שגורם לעיניים שלך להתמלא דמעות

שביום ראשון אפשר לקום כרגיל לעבודה - לא נרדמתי בשבת אז ישנתי טוב במוצ"ש.

זה אמור להיות נסיונות פעילים, לא?

כמו כנף של רוכב ערבות
ככה היא אוהבת

But I survived

כולם הכירו אותן. כינו אותן "שחור ולבן"..
שביעיסטיות קרובות ושונות להפליא באותה העת. האחת-מוצלחת, השניה.. קצת פחות.

מלי, בעלת הגומות והשיער הארוך הגולש, תמיד מוקפת בחברות ומוכשרת במשחק, בשירה ובריקוד. היא ממיסה בחיוכה את כל הסובבים אותה ומקבלת תפקידים ראשיים בקבע במופעי בית הספר..
ןלעומתה, אחותה שני.. שני בעלת עיני שקד חומות וחודרות, נמוכה, רזה ונראית קטנה מכפי גילה בכמה שנים. היא לא מוכשרת במיוחד, וגם לא מקובלת, ואפילו..קצת קצת בודדה.

בניגוד להילה וההמולה שאפפו את מלי תמיד, היתה אחותה כמו סירה ששטה ברוגע בין קצף הגלים בלב ים. מי שהכיר את שני באמת, ידע להעריך את התבונה שלה שפורצת ממנה בלי מילים.
אבל לא הרבה אנשים הכירו אותה באמת, את שני, אחותה היתה בפסגה, והיא, נותרה בשוליים. בתחילת הטיפוס על ההר הגדול, מנקה את שובל האבק שהותירה אחריה רעותה הטובה ממנה בדרכה למעלה.



המשך יבוא

פתאום את מגלה כמה תלמידים יודעים מי את..:/