פורום נסיונות פעילים (עמוד 4474)

למרבה מזלם הרעידה הייתה באיזור הררי שרחוק מישובים.

 

הוא שונא אותי לגמרי.



יש דברים שאני לא אכתוב בגלל אנשים פה, אבל זו האמת.

אני רוצה להרגיש מסופקת. אני רוצה מקום.
כואב לי הכל.

כמה שהוא בוגר.
הוא הסביר לי את מה שלא רציתי להבין.
אני קטנוני כשאני בוחר להתנתק.
זה לא נותן לי כלום.
אז מה אם אני לא רוצה להרגיש שייך.
אז מה אם התחפןשת הזו מציקה לי.
כדאי לי. זה נטו בשבילי השייכות.
ואם יש אנשים מושחתים ומסריחים זה לא הופך את כולם לכאלה.
משום מה נתקע לי בראש שכל מי שלא כמוני הוא חוטא לאמת, אין לו אלוהים, הוא גנב, רמאי, שקרן ןחסר עכבות.
אבל זה לא נכון.
זה שיש אנשים כאלה זה לא הופך את כולם לכאלה.
וזה שהם לא כמוני זה גם, לא אומר כלום.
למה תקוע לי שכולם עובדים רק את האינטרסים של עצמם והמטרה היחידה שעומדת להם בראש זה כסף?
מה הדפק?
למה להיות חשדן?
אני צריך להתחזק בהלכות לשון הרע ולהתחיל לחשוב חיובי גם על השונה ממני.
שוב, זה נורא לא בוגר מצידי כל הקטע הדבילי הזה.

פורים זה ונהפוך הוא.
לפורים יש כח של שינוי.
של היפוך.
זה מה שאני צריכה.
אני צריכה להשתנות.
לשנות את המציאות והמחשבה לטובה.
אני לא מתכוונת לפספס את ההזדמנות הזאת.
אני ככ רוצה לשנות.
אני אשתנה ואשנה.
יהיה לי טוב.
אני אהיה שמחה.
אני אתקרב לקדוש ברוך הוא.
ככ התרחקתי. ועכשיו ונהפוך הןא.
אבל ונהפוך הוא לא רק ליומיים של פורים.
לתמיד.
אני רוצה שינוי.

אבאאא אני אוהבתת אותךך!! תעזור לי להתקרב אליך!
בבקשהה! רק לכבודך.

ואעחחח

 

כי אי אפשר לדעת מי אמיתי ומי לא.
לדוג' חיילים. אין לדעת אם זה תחפושת או אמיתי.
ערבים, אין לדעת.
ועוד מיליון ואחת דוגמאות

תענית אסתר.

אין לי מושג איך זה הולך להיות,

כנראה עם מלא מלא מלא דמעות.

(כמעט שנה. איך בכלל?)

לא היה מצחיק בכלל
הומור רדוד ונמוך
בדיחות קרש לעוסות
הגברה גרועה, לא שמענו כלום
הביכו את התלמידים יותר מהצוות.
בלעכס.

את החברים שלי אני בוחר בפינצטה.
אני בוחן אותם באלפי סיטואציות.
מודד את הכנות והנאמנות שלהם
בודק את ההתמסרות והערכים שלהם לעומק.

נכון. זה קשה ומעצבן לעשות את זה.
זה גם לא פייר לעשות את זה מבלי ליידע.

אבל זה משתלם לכל הצדדים.
אם הבחור לא חבר אמיתי, בתןר ידיד הוא אחלה.
הוא לא יידע אף פעם שבחנתי אותו, ואני אשאר איתו בקשר כלשהו.
אבל אם הוא חבר אמיתי שראוי לאמון שלי, ועמד בכל המבדקים , גם כילייה אני אתרום לו אם חלילה יצטרך.
אני אעשה בשבילו הכל.

ככה אני.

מתי מתי מתי קאטי מר

לכשיפוצו

 

 

 

 

 

 

 

קפצתי לביקור |בורח חזרה ללמוד|

המשך יום טוב שיהיה!

אל תעשי את זה.

מה מה מה.

איכס.

בואו נקיא

אל תדאג חמודי, זה מצווה! אנחנו שמחים לעשות את זה!

אבל אבא

בלי אבל! אתה תמחה את עמלק כמו ילד גדול!

אבל אבל אני לא רוצה ...

תחשוב שהעמלקי שקיבלת הוא מרפי ...

אבא, אני יכול לקבל 2?

היא חייבת לקום.

ואני חייבת לישון.

בנתים כשאני מזיזה אותה היא היא שולחת אותות כאב חזקים מדי...

השעון מעורר לא מכוון.

אז לפרקטיקה- איך מעירים את הרגל?