נכון?
לעשות סרטון לשוק פורים שלנו
ענה אחרי שתי דקות![]()
וזה תלוי בכמה זמן יהיה לי... לצערי כרגע זה לא הרבה
והם לא אוכלים בשרי גם בשבת. זה היה נחמד בסך הכל.
אכלתי פסקזמן אחרי הסעודה.
לא לאכול בשרי בשבת?!?!
איך נפלו גיבורים?
פוסעתאין אבלות בשבת!!!
הרי בכלל המנהג של לא לאכול בשר הוא לא נכון לכל תפוצות ישראל ויש שנהגו כך ויש שנהגו כך - איך לא אוכלים בשר בשבת?!? שלא אבלים!!!
הם גם לא התקלחו אאל"ט.
אבל אכילת בשר זה מנהג שלא לאכול. כשסבא שלי ישב שבעה על אחיו הוא לא אכל בשר.
כי לא לאכול בשר זה מנהג שהוא לא חובה
לעומת זאת לא לשבת על כסא גבוה זה חובה גמורה
ובשבת יושבים על כסאות גבוהים משום שאין אבלות בשבת
אני ראיתי אותם קוראים מספר על המקלחת. כנראה מאותו אחד גם על בשר.
את בטוחה שהם לא אכלו בשרי כל השבת?!
כ, מילצרתי להם אז גם אני לא אכלתי בשרי כל השבת
נראלי ככה כותבים...
ויש כל מיני מנהגים שונים בין עדות
וגם פסיקות הלכתיות לפעמים משתנות, אבל בהם אני לא בקיאה.
רק בערך ובמה שאני הכרתי...
אולי זה קשור..
דברים פרטיים למשל מקלחת ועוד כל מיני דברים אסורים כי זה לא משו ברסהיא.
אבל עונג שבת.
לאיודע.
אם זה מעניין אפשר לבדוק אתזה.
אה, ובכללי יש כאלה שבקושי הולכים בשרי בשבתות 
גם בשבת!
מה ההגדרה.
לא נראה לי שצריך שאף אחד לא ידע מזה כדי שייחשב צנעה.
שכל העולם יידע על זה.
שאלה מה הגדר של "לא בפרהסיא"
אבל יש פה מספיק רבנים...
מותר מן הדין לאכול בשר באבלות.
יש שנהגו אחרת.
ובשבת צריך לאכול בשר.
רק שאין חיוב לאכול בשר בדווקא, אם יש סיבות נוספות.
אבל בהחלט מעניין.
יש אבלות.
עברי אנכידיברנו על זה חבוב 
אני אוהב ת'מילה הזאת. חבוב. חבוב חבוב חבוב חבוב 
התרופות האלה של אח שלי. מסכן 
יעל
@כל האנשים שעושים תחרויות מילים ארוכות
יעלאחרונההשיער שלה פזור, שחור,
מכסה את הפנים.
היא לא דואגת מכלום,
בטח שלא מבנים.
אתה עזבת אותה,
לבד לבד.
השיער שלה פזור שחור,
וריק לה בפנים.
לא השארת מכתב,
או מילה,
או משהו לתפוס בו.
לא אמרת תודה,
או סליחה,
כל כך ריק פה.
לא חשבת שהשיר
ייגע בך אי פעם.
הגב שלה שוכב, כפוף,
השיער עוד שחור.
הלכת בלי לומר מילה,
לא נתת לה לבחור.
אתה עזבת אותה,
לבד לבד,
אתה זרקת אותה,
לאיזשהו חור.
לא השארת מכתב,
או מילה,
או משהו לתפוס בו.
לא אמרת תודה,
או סליחה,
כל כך ריק פה.
לא חשבת שאני
אכתוב לך אי פעם.
ואימא שלי בוכה,
על משהו שכבר אין פה.
לא אמרת תודה או סליחה,
כל כך ריק פה.
לא חשבת שאני
אזרוק אותך אי פעם.
אז אל תטלפן, ואל תכתוב,
אל תזרוק מילה.
כי כל מה שכן, כל מה שלא-
אני כבר לא ילדה.
ואם אתה נטשת
את מי
שאהבה אותך בעוצמות של אש,
אז אתה
ואני
ואתה
ואני
כבר לא.
ריעות.שירי הדיכאון שלי,
שיר המלחמה.
פצצות עכשיו נופלות סביבי,
ומי לך- מה?
קולות עולים יורדים עליי
אני אותם זוכרת.
פתאום אתה עכשיו איתי,
ואין לך אחרת.
כי כבר כתבתי כאן מאות שירים
על עצב ובדידות.
מחברת חושך עם פרחים
מילים בריח תות.
רקוב, עצוב, מדוכא- מעט,
אבל אתה עכשיו איתי,
נוכח בי לאט.
ולא ממש ממש שלי,
יותר כמו חייל.
מקבל פקודה, מופיע כאן,
ואז נעלם, אבל-
לא ממש בלב שלי
יותר בדמיון,
אני איתך, אתה איתי,
ושנינו בחלום.
כי כבר כתבתי כאן מאות שירים
על עצב ובדידות,
מחברת חושך עם פרחים,
מילים בריח תות.
רקוב, עצוב, מדוכא- מעט.
אבל עכשיו אתה איתי,
נוכח בי לאט.
ולא תאמר מילה אחת של אושר,
ולא תניח לי לבכות לבד בחדר.
רודף אותי, ואיך אפשר
אחרת מנשיכה?
עוד לא יודעים, אבל אני-
אוהבת רק אותך.
אבל בגדול זה רק משירה.
חלילית אלט
חלילית אלטעיפרון שכותב שורות צפופות על דף,
מרחף באוויר לשניה אחת ושב.
מילים שנוצרות תחת כף ידך.
סיפור שיסופר אחרי מותך.
דמעות שזולגות, נוטפות על הנייר,
מרחפות באוויר עד שפוגשות בדף.
מילים שמציירות את הרגע הנושך.
סיפור שיסופר אחרי מותך.
מחשבה סוררת שפולשת למוחך,
אומרת שאסור לך לכתוב את שמך.
מוסיפה עוד מילים שעל הרגע מוותרות.
סיפור שיסופר להמשך כל הדורות.
*צונזר*
(השיר של ל"ג בעומר)
נראה לי שאני באווירה טובה, אז אני הולכת לכתוב עוד.
ריעות.הכל מנסיון, אז קבלי חיבוק.
פרפר נחמד&והגעגוע,
לא נרדם.
הוא קבוע,
בינינו כבר.
ואתה,
ילד קט,
נעלם,
בבת אחת.
מילים מילים
הזמינו אותך,
אבל אתה,
בשלך.
לא רוצה
לבוא אליי.
לא בדרך זו,
גשמים עליי.
זו אימא שקוראת לך לבוא אליה
זו אימא שתדאג לך יותר
אז אולי, ילדון, כבר תרחם עליה?
כי בינתיים את הלב אתה שובר.
(סליחה שרק עכשיו קראתי)
ריעות.כתבה של אתר ערוץ 7:
"אתה שואל אותי אם זה עשה טוב? לדעתי כן. תאר לעצמך כמה חללים היו אם לא הדבר הזה", אמר גלעד שרון אך הביע התנגדות לנסיגה מאיו"ש
מתגעגעת למקום הזה.
אני של המקום הזה.
ליכולות שהוא נתן לי.
אותן שיישמתי במקומות אחרים,
כשהלכתי.
ופתאום
הכל השתנה
והיכולות נחבאו
ואין לי כח לגרד את הבוץ.
אז אני רק קוראת.
ומקנאה.
ביכולות האחרות
שלא לקחתי מכאן,
כי פחדתי.
למה?
זה היה טוב
להשתמש בהן בחיים
ולא כאן.
ומה טוב
בכך שאני כאן
ולא משתמשת בהן
לא כאן ולא שם?
או שכן כאן?
קצת?
אינני יודעת.
לאן נעלמה לי הפתיחות שטיפחתי,
אלוקיי?
לא רוצה להיות כאן.
זה מיד סוחף
וזה לא טוב לי.
אז לכי.
לא רוצה.
שלום בריחה.
טוב לי.
באמת טוב
ברוך השם.
אבל
חסום קצת
וקשה לפתוח
אז אני מתגעגעת.
ולשרוץ כאן
לא בטוח שיועיל.
לחכות לתגובה.
*לאני של המקום הזה.
לא, אני לא שלו.
אות שנשכחת ומשנה משמעות.
אין סיבה לשקוע בחדלות אישים!
מזעזעת.
יאללה מותק,
תרגיעי
תפסיקי להתמסכן.
הגיע הזמן לעמוד באומץ.
כן.
לא להתבייש.
לא להתבחשש.
לא ללהסתתר.
תבחרי,
ותודיעי.
היום כ"ז שבט. זה אומר שעברה שנה.
מפחיד כמה מהר הזמן עובר, כמה מהר המצב יכול להגיע לזה שהזמן מאז שהוא הלך, יהיה יותר מהזמן שהוא היה.
שנה שלמה.
והזמן מתקדם. עוד מעט פורים, שאולי בפעם הראשונה, יהיה לי עצוב.
ואז פסח. ופסח זה גם שנה. יש הבדל בין זו של עכשיו, לזו של פסח. אבל בשבילכם זה לא משנה