פורום נסיונות פעילים (עמוד 4555)

וישלי מתמטיקה ואינלי כחחח
ואני עייפה.ממש.
ועכשיו אני שבעה כי אכלתי
ו..זהו

@גלידת לימון

על רכבת חזרה מבית הספר
והראש מלא מחשבות
לא חשבתי דקה היום
האמת שהבטן שלי מזכירה לי שלא אכלתי היום
וכל זה בגלל מצלמות
מי היה מאמין שהתקשורת תשתלט עלי כל כך?!
כתבתי עיתון לשבת זכור
יצא אש
ועשינו פרומו פצצות
כתבתי שיר
הבנות הקליטו
עובדים על הסירטון
יצא רשימת שוטים ארוכה בקטע לא הגיוני
יש הרבה עבודה
וגם בקטע של לגרום לכל הבנות להיות שותפות
זה חשוב
ועל הדרך היה חזרות לריקודים וצילום לתמונות מחזור (יצאתי נורא)
קפצנו מחלון
רקדנו בגג
שיגענו את זה בקיוסק
הפכנו לחדר מורים
פרצנו לכיתת מגמה של דרמה
וכל זה ועוד רבות
לסירטון אחד!
אחד!
נקווה שזה יהיה שווה את זה!
שיהיה יפה!

מישו?

 

משיח בא כבר, די!

היום התעוררת בשתיים בצהריים

 

ראית מה השעה? איזה חושך בעיניים

כמה דקות של כדורסל ואני גמור..
יש לי תירוץ שזה היה אחרי האוכל..

ושנים לא נגעתי בכדור..

וואו. התגעגעתי

אני רוצה שמישהו ינער אותי חזק.
אני רוצה לבקש ממנו סליחה, שברתי אמון שלא ידעתי שאפשר לשבור. לא ידעתי כמה זה פגע בו. ועכשיו אני לא יודעת איך לתקן.

אני רוצה לומר תודה, לצאת לכמה ימים לאיזה טיול בקצה של העולם ולישון מתחת לשמים קרירים בתוך שק שינה צבאי.
אני רוצה כותל, אני רוצה יום חמישי, אני רוצה שמש כתומה וטיפות קטנטנות של גשם שהם כמו דמעות בלי המלח.
אני רוצה דבק לאחות את השברים, לאסוף את כל החלקים שבעטתי לפינות רחוקות ועכשיו קשה למצוא.
אני רוצה משמעת עצמית, אני רוצה לעזוב ופשוט ללכת וללכת וללכת מול ים או איזה צוק או בתוך קניון עמוק או יער. אני רוצה לטפס ולהישרט ולהרגיש כאב מהמאמץ של ההליכה, אני רוצה טבע ונוף ואוויר ושקט ועיניים ולב שיבינו אותי.



מעניין אם למישהו אכפת.

@א"י לעמ'י

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שבת אני מתנחלת אצלך..

 

אין לך כח.

את מפחדת

רועדת

כואב לך

מתפתלת בצער

מתכווצת

צונחת.

את קורסת

על סף תהום 

צורחת

נאבדת

מתרחקת בסערה

הנופים מתחלפים מול עינייך

ואת ממשיכה לדהור אל התהום

זועקת.

שיערך מועף ברוח האדירה

עינייך קרועות לרווחה

פצועה בכל נשמתך

את מאוימת

הכל סוגר עלייך

נשימתך נעתקת

וזהו.

ושונאת להצטלם

בוקר עם פנצ'ר

@מישתלמת
תזכירי לי להגיד לך משו

ופתעום רואה בשעון שעבר שעתיים🙄🙄.. סתום אני