פורום נסיונות פעילים (עמוד 4610)

למה התכתבתי עם אנשים ב5 בבוקר.
אחוות האלה שהתעוררו ולא נרדמו ובכו. נהדר.

או שעדיין לא?

אני שונא לצאת דוס חשוך אבל...

לא עם עצמו
אנחנו משנים מציאות לא משלימים איתה


זו אמרה זוועתית שאומרת אין אמת, אם נולדתי עצלן אני אשאר עצלן זה הטבע שלי ותעזבו אותי
אנשים שמיואשים מעצמם
וגורמים יאוש לאחרים

אז זה בסדר


שטות פוסטמודרנית!

לא, יש סדר, ויש לא בסדר!

אדם נכה נניח הוא לא בסדר, בדיוק בגלל זה המדינה תסכים להשקיע בו מיליונים כדי שיסתדר
להנציח את הפגם ולהפוך חולשה לאידיאל
זה נורא

זה לקדש את המציאות
מציאות יכולה להשתנות
היא לא קדושה.

של לעבוד את כוחות הטבע השולטים בנו



אבוי לו לאדם נזר הבריאה להשתעבד למה שנתון למרותו

אבל כן צריך לחיות עם הפגמים
לתקן אותם
אבל להכגיש טוב עם עצמי למרות שככה ןככה וככה
אדם נכה הןא לא בריא וטוב
אבל הוא צריך להשלים עם העובדה ולחיות עם הנכות

צריך לחיות עם הפגם כל עוד מנסים להתמודד אותו...


להרגיש טוב אני תמיד בעד


אדם נכה צריך להכיר ולהשלים בעובדה שעליו להתמודד עם הנכות...

אבל אתה לא יכול לקבוע כזה דבר על משפט בשיר מבלי לשמוע אותו בשלמותו...

חוץ מזה שאני מסכים איתך והמשפט הזה נורא
אבל בכללי זה אחד השירים הטובים

רימון

אני בפער לימודי אדיר.

בפער?
יותר מדי.

הרגשתי בכללי רע בשבוע האחרון.
התחיל להפריע לי בתפקוד מאז אתמול.

בכל מקרה, המלצה אישית שלי, ברגע שאת יכולה תעשי הכל אבל ממש הכל כדי להשלים את כל החומר כמה שיותר מהר. לא למרוח את זה יותר.

זה חומר במדעי המחשב.
מערכות ספרתיות.

הבעיה היא שאפחד לא יודעת.

או בנות מהכיתה שלי.

מכירה את בת חן?

לשאול אותה?

זכייה לשמוע הרצאה מרתקת של המורה נעמה על טו בשבט.
אני מכחישה את זה שלא הקשבתי בכלל.

כנראה שאני איתה גן 'מה הבאה.

תהני.

ננסה.

אולי שבוע הבא אבוא לבקר שוב. אני מתה לפוגשך.

השבוע הזה כבר צריך להגימר.

הוא ארוך לי מדי

איך לך?

כנל.

זהו, הוא בערך נגמר

מקורה?

 

 

 

 

 

תעסוקה טובה?

 

היא עזרה טכנית

עזרה ריגשית זה לעודד שהבנאדם עצמו ירגיש טוב עם עצמו, והוא היחיד שיכול לעשות את זה ...


אז אין באמת דרך לעזור

גם חלק מהגברים צריכים את זה, אבל החברה לא נותנת אפשרות לבטא את זה כי אנחנו מלאים הגדרות מגדריות מיותרות

אבל בשביל שתשנה את עצמך אתה צריך להרגיש טוב עצמך, ובזה החברה כן יכולה לעזור.

אבל לפעמים בהחלט כן.

אפשר להתלונן ולבכות שזה לא ככה, ואפשר לקום ולשנות בעצמך. לא לשנות את העולם, לשנות את עצמך. ושהשאר יעשו מה שבא להם. אם מתחשק להם, שימשיכו בדיוק ככה.

ומישהי הזכירה את ההרצאה של לא-זוכר-את-שמו על "גברים, אנחנו הבעיה, בואו נלמד מנשים איך לבטא רגשות". הוא צודק בבסיס אבל אני חושב שכמו שהפמיניזם שמנסה להפוך נשים לגברים הוא מוטעה מיסודו וצריך לבוא ממקום אחר, ככה גם אי אפשר להפוך גברים לנשים ולא כדאי שזה יקרה.
יש משהו מאוד אמיתי בחיבוק שלא מגיע מתוך אוטומט או נימוס.)

גברים בטבע שלהם באמת פחות צריכים הזדהות רגשית מנשים.

לא רואה צורך להלחם בזה.

ולא חסרות סיבות למה היא נראית נכונה למרות שהיא לא. אבל לא עשיתי מחקרים מקיפים אז אני לא יכול לקבוע בוודאות אם היא נכונה.
מה שאני כן יכול להגיד בוודאות זה שיש לא מעט גברים שמדחיקים את הרגשות שלהם, לפעמים בלי מודעות, כי הם יודעים שלא יזכו להזדהות ותמיכה מהסביבה (או שהם פשוט מתביישים ברגשות שלהם כי הם לא רואים שהם קיימים אצל אחרים, אז כנראה שהם חריגים). לפעמים הם אפילו לא יודעים שהאפשרות הזו קיימת בכלל.
לא, אין מצווה להיות רגישים אבל גם אין מצווה להיות גבריים. פשוט צריך להכיר את עצמך ואם אתה צריך להרגיש ולקבל תמיכה / השתתפות / סתם חיבוק ואין לך ממי כי יסתכלו עליך עקום, זה עצוב מאוד.
חֶברה, ככלל, היא לא דבר מכיל במיוחד. וככל שהיא גדולה יותר ככה היא פחות מכילה, וצריך לעמוד בנורמות של אותה חברה. הנורמות בחברה הגברית הם לא להביע רגשות וזה פוגע בגברים הרגשניים, והנורמות בחברה הנשית הם להביע רגשות כל הזמן עד כדי כך שהם לא מביעים הצד השני עלול להיעלב. וזה פוגע בנשים הפחות רגשניות. המצב הזה לא תקין לשני הצדדים, אבל תרשה לי לקבוע שהגברים סובלים ממנו יותר.

היום כבר הפך להיות נורמלי לעשות שחנשי"ם עם חברים ואפילו עם הרמי"ם.

ובהרבה ישיבות אפשר גם לפרסם דברים שיושבים לך על הלב, בלי שאנשים יעקמו פרצוף.

יש ישיבות שזה באמת פחות נפוץ, והם גם לא מתאימות לכולם.

 

אני חושב שמי שמחפש את זה גם ימצא. ואולי הוא גם צריך להחליף סביבה וחברים בשביל זה.

אני חושב שיש עוד מה להשתפר, כחברה, בהרחבה של הלגיטימציה לדברים "נשיים" שהם לא באמת נשיים. אבל באמת התקדמנו לא מעט.

בא לי לפרט אבל מביך אותי כאן.

זה לא צריך להיות ככה, לא צריך להפוך את הגברים לנשיים, פשוט צריך להפוך את כל הנושא הזה ללאו-דווקא-נשי.

אני חושבת שזה השתנה מפעם, כנראה באמת בגלל הפמיניזם. פעם לגברים היה מעמד גבוה יותר, חזק יותר; הם לא היו יכולים להשבר, אבל היום זה אחרת. היום הכל התמתן..

גברים הם חלשים
כן,הם גם צריכים חיבוק כשקשה להם!
והעולם לימד אותנו לטאטא את הרגש והכי נפגעו מזה הם הגברים

ה"ל
חוץ מכשהם ממש לבש בלילה בחדר בחושך בפינה
והם מודים שיש להם קגשות כשהם מרגישים שזה אפשר שלא לא יקבלו אותם

דבר שני קראתי את התוכן ולכן "תיקנתי"

את מועילה לכאן.

דווקא לא, ממש באופן מובהק ויעידו אנשים שמכירים אותי

ואני בטוחה שאיני היחידה.

אולי מחר יהיה לי יותר קל להאמין בזה.

בזכותך כתבתי קורות חיים הייי!!!!!

זה היה ממזמן ממש.
אבל כמעט חייכת אותי.