פורום נסיונות פעילים (עמוד 4617)

לא שזה קשור אלי... אבל שזה מגיע לזה שאני קוראת לה שעות והיא מיתעלמת זה מחרפן😡

כשמישי התחרשה ונמחצ'ה מהחיבוק שלי

לא התחלתי ללמוד
ואין לי כוח להתחיל

יש עכשיו מבחנים... שיעורי חזרה... וגם הלימודי קודש ממשיכים כרגיל...

אבל נו, זה גם סיום שלב כלשהו.

היה היום ראיונות לטמחיות איזה קטנטנות!

ונרשמתי לסיירות. בעז"ה יהיה טוב ואני אתקבל להכללל!!

לישתות ברד אייס קפה בקור הזה

אתם אפילו לא מבינים כמה זה מפחיד.
היא בסך הכל בת ארבע וחצי.
אלוהים. תגיד שזה לא אמיתי. היא כזאת קטנה.
אבל זה פשוט צורח. מכל כיוון שיש.

אתם יודעים מה הבעיה? שכותבים פעם אחת ומתמכאים לזה.
צפו פגיעה.
אלוהים כואב לי.

מותר לומר שטוב שהיה את הפינוי?
לא מעניין אותי אם כן או לא
כי זה מסובך רצח
אבל יש בזה משהו טוב אפילו טוב מאוד אבל בשבילי
החיים שלי עברו למסילה אחרת
השתנו בבת אחת
כזה בבום
היה לי יום להחליט לפני והחלטתי
ואז כבר לא היה דרך חזרה מזה
במבט לאחור זה היה שווה את זה
ההחלטה הזאת
ללכת לשם למרות דעת המוסד וההשלכות
וההשלכות היו חמורות מידי
עכשיו שאני מסתכל על זה
שבעה חודשים של טלטלות וזעזועים שהיו לי
גם בלימודי, גם מבחינת מוסד, גם מבחינה דתית, וגם מבחינה אישיותית
שבעה חודשים שלמים עד שהגעתי למקום שאני שלם איתו
שבעה חודשים שנבעו מ10 שעות
העשר שעות לא השפיעו בתכלס
אבל מבחינתי עשר שעות האלה היו הכי ממצות
וגרם לי לתחושה טובה
ואז פיצוצים ודיבורים ולעוף ודיכאון ארוך ושינוי
וסוף שנה והחלטות קשות ודיבורים קשים
והזיה פשוט הזיה
ובסוף מצאתי תמקום
אני כל כך מאושר שהגעתי למקום הזה
ושעברתי את זה
אלוהים-היה אפשר להוריד כמה דברים בדרך
אבל בסופו של דבר
עמונה עשתה לי טוב

לא יודע מה הבנתם
זה יצא לי מבולבל
ואף אחד כמעט לא יבין לגמרי מה היה פה
תגיבו חופשי-אם יש לכם מה
אם לא לפחות שאני ידע שקראתם

@נוצת זהב
@אולי עוד כמה

נשמע כעת בתחנה מרכזית ירושלים

לגבי הראשון אני לא בטוח

בעע אמא למה אכלתי