פורום נסיונות פעילים (עמוד 4619)

לפעמים הכל מוזר.

ולא תמיד יש לי כוח.

ממש לא תמיד!

היום חשבתי על תרגיל כתיבה וזה היה נורא נחמד.

אבל אני צצריכ שיהיה לי כוח לעשות אותו.

ואם זה לא יצא דכאוני או משו בסגנון, ודווקא יסתדר טוב עם הלחן- זה יהיה נחמד.

אבל זו לא המטרה.

למרות שאם כן זה יהיה מגניב.

המחברת של נמצאת בבית מדרש.

שיעור.

ואני לא שם

אין לי ראש.

באלי לקוות שאני לא מדי חופרת.

ובאלי שעוד כמה זמן אני אוכל להסתכל אחורה ולומר לעצמי שהתקדמתי

אבל למה התקדמויות זה דברים שרואים ככה?

למה אי אפשר לראות את זה תוך כדי?

טוב, אולי ממש לפעמים זה כן אפשרי... אבל לפעמים.

אתם יודעים מה ממש ממש ממש באלי עכשיו?

לצאת החוצה

לנשום את האוויר

ולהרגיש שמלא מלא כוח נכנס לי.

לפעמים אני ממש ממש מרוקנת...

לא כמו עכשיו. עכשיו אני במצב כזה של באמצע.

הלוואי שהיינו קצת זמן קדימה...

אבל יהיה טוב בסדר.

ודי.

כי באמת יהיה בסדר.

@יעלוש מחבד

@אוהב אותך ה

אני במירוץ אחר עצמי. לגלות את האני. 

אני במדבר הגדול. רץ ואיני רואה בעיניים. 

ישנה רק מטרה אחת. 

אני במירוץ אחר עצמי. מצפה להשתנות.

אני במדבר הגדול. רץ לאופק, אל האור.

אני במירוץ אחר עצמי. בדרך אל האור.

אני במדבר הגדול. רץ ומשאיר את הכל מאחור.

אני במירוץ אחר עצמי. מריח את העבר.

אני במדבר הגדול. רץ, רק שטרם נגמר. 

אני במירוץ אחר עצמי. והנה כבר מגיע.

אני במדבר הגדול. רץ והנה אני על העין. 

אני במירוץ אחר עצמי. עומד מול המים. 

אני במדבר הגדול. 

ואני, כאיל העורג על אפיקי מים, מסתכל על עצמי רק מהצד השני. 

המירוץ נצער, וקול הרעש כבר נדם. 

מסתבר, שאני כבר לא מי שהייתי פעם...

או מתי יהיה הסוף??