פורום נסיונות פעילים (עמוד 4621)

הלוואי שהיו לי מילים
ללחוש לך
להגיד לי שאת חזקה
ושתעברי את זה
כמו שעברת הכל
עד היום.
בחיוך, במבט
באמונה טהורה
אמיתית
איתנה.
בלהאמין בכוחות
שלך
שלמרות הכל
הוא יודע הכי טוב
מה טוב בשבילך
ושהוא רוצה אותך
דווקא מהמקום הזה
שתתפללי אליו
שתבכי את כל הפיכס
שבנפש
שתוציאי הכל
אליו
שהוא יחבק ויעטוף
ויעזור ויעודד
וישמח
שפנית אליו
דווקא מהתהום הזאת
דווקא מהכאב הזה
דווקא מעומקי עומקים
הוא קורא אליך
ומשתוקק
וכוסף
ומתאווה
לתפילתך.

תמיד אמרתי
שבסוף הגיהנום
נמצא פתחו
של גן העדן.

















הלוואי שהיו לי
מילים
אבל אין לי.

והייתי בטוח שיש לי 100

אני עצלנית.
אני רעה.
אני לא נחמדה.
אני כופרת.
אני ראויה לסקילה.
אני חצופה.
אני איומה.
אני מוזרה.
אהמ אשמה.
אני רגשנית.
אני רעה.

תומכים בכם מכאן

לא בגלל ההורים



עד שמגיע רגע האמת ומסתבר שאין להם תשובות לכלום

כאלה שאפשר לדבר איתם בגובה העיינים
לפרוק כשקשה
והם יקשיבו?

אפילו לקלוע צמה אני לא מצליחה נורמאלי

מטמתיקה..

אף פעם.

טעטעע!!! אני מתה פהההה!😵😵

אוףףףף😓😓