פורום נסיונות פעילים (עמוד 4628)

איך היתה שבת?

לא כיף שאנשים טובים סובלים בגלל אנשים שקשה להם לראות את הצד השני
לא כיף שאני בצד המשפחתי הלא נכון
ולמה גם אני צריכה לסבול? תעזבי אותי בשקט ותפסיקי לשתף אותי בפרטים המגעילים. יש לי את המערכה שלי והיא מספיקה לי.

עייפות כבר אמרנו?
חמשוש נריה ואז זה.
וואו כמה שזה אאוטינגית.

לילט

רע לי רע לי רע לי. אני צריכה לדבר עם מישהו שיגיד לי כמה לא באמת רע לי.
מישהו ספציפי אבל אפשר להתפשר עכשיו על סתם מישהו, בתנאי שבאמת יקשיב לי

@לעשות רצונך!

אני סיפרתי את כולם..
איזה יפה יצא לי!

ועכשיו נותר לי להתלבט אם להמשיך (חיסרון- אני כבר לא מפוקס. יתרון- אני בטוח יעשה את זה)

או- ללכת לישון ולנסות לקום ב-4( חיסרון- אינמצב שאני יקום. יתרון- אם אני יקום יהיה לי הרבה יותר כח..)

 

לקחת סיכון?

 

נשאר לי:

לעשות תרגיל מסכם וקטורים

לסיים את התרגיל של חקירה

ללמוד שוב את כללי הבסיס של גאומטריה אנליטית

 

פווו 

לא כזה הרבה באמת.

אני סתם עושה פיל מנמלה.

החיים האלה כל כך מסובכים
די די ה תן לי כוח

אפילו השיער שלי מרגיש שחורף ואין לי תלתלים.
שיגיע כבר הקיץ ואני לא אצטרך לעשות דברים שגדולים עלי.
כשיגיע הקיץ יחזור הסוסים. פעמיים בשבוע. קבוע.
ואת מי מעניין שפעם היה גשם?
כשיגיע הקיץ אני אוכל שוב ללכת עם הגיטרה בלי לפחד שהיא להרס.
כשיגיע הקיץ יהיה ים.
כשיגיע הקיץ אולי אני אפסיק לישון.
כשיגיע הקיץ יגיע החופש. ושוב אני אהיה אני.
כשיגיע הקיץ השיער שלי יהיה בצבע סגול.
כשיגיע הקיץ בכלל לא יעניין אותי עד כמה האבחון משפיע על הבגרות.
כשיגיע הקיץ אני כבר אהיה עם חלק תעודה ביד.
כשיגיע הקיץ אולי אני כבר אדע לעשות מבחנים.
כשיגיע הקיץ שוב תהיה לי תקופה זוהרת כמו פעם שעברה.

אני יודעת שאני סתם חולמת. תהיה לי הרבה עבודה.
הם כבר אמרו לי שהכל צריך בסוף להשלים.
אבל בואו קצת נחלום על קיץ וים וגיטרה.

כולם שם.

כל החבר'ה, כל האנשים שאתה אוהב ולא אוהב, כל הסיבות לכך שאתה כאן.

אבל אתה מרגיש לבד. אתה מרגיש את החיוכים המזויפים,

את אוירת המשחק, את הציניות באוויר, ואת הצחוק המאולץ ברקע.

הצחוק הזה מהדהד בראשך כשאתה יושב בבית הכלא של הלבד.

אך האם הבדידות היא מילה גסה? האם להיות אדם כן,

אדם בעל נקודות אמת גבוהות כל כך שהוא לא יכול להשתתף במשחק,

אדם שחי כשלעצמו ולא כשהוא לאחרים - זה להיות אדם מתבודד ומוזר?

וכי החברה השפיעה עלינו עד כדי כך כשנחשוב שאם אתה לא שם אתה לא קיים?

אני קיים.

גם אם אתם לא רואים את זה, גם אם אני נראה כמו אוויר מבחינתכם,

גם אם אתם חושבים שאני בודד ועצור - אני שם.

מרגיש לבד בחדר מלא אנשים - ועם זאת מרגיש האדם הכי חי,

בחדר שמלא באנשים.

לא יכול
בלי
שורש
לא נוגע
הוא
לא שבע
מתמלא
ולא רווה
איפה זה כואב
איפה זה כואב?!

מה אכפת לה?