פורום נסיונות פעילים (עמוד 4687)

אהובה.
מה איתך?

לא יודעת.



אני בכלל לא צריכה להיות פה.

אני שמחה לראות אותל פה מידי פעם.
ובכלל המון זמן לא דיברנו

אני לא יודעת אם זה טוב לי להיות פה.
וגם נהיה פה ממש מוזר.
את תמיד מוזמנת..

אז תעשי מה שטוב לך. באמת.
בהחלט. בגלל זה אני כבר לא פה כמעט.

אלוהים יודע מה טוב לי.

אצלי אפילו זה לא..

אני משערת שהוא יודע.

אז הוא עןשה חי דברים כאילו הוא לא.

אני לא ממש יכולה לספר. אבל תודה

אני לא ממש יכולה לספר

ממ זה כבר משו אחר.

גם אמא.
למה היא רוצה לקבוע איתה פגישה???
שיכחדו שתיהן

לא נדמה לך.
אני הרבה פחות פה..

את חסרה פה

מותר לשאול למה?

ממ לא חושבת.
לוידעת. גם עומס וגם אולפנא וגם כי נהיה לי מוזר ולא קשור כבר לפה. אני באמת מרגישה לא קשורה שאין לי המון עניין להיות פה

אני אומרת לך את הרגשתי, אין מה לדון פה בכלל.

 

אני שונאת להתווכח עם אנשים.

אבל במציאות

כי אני. מיד מצליחה לצעוק יותר בקול..

 

מה שלומך?

שלומי יהיה יותר טוב אולי. ידעתי ימים יפים יותר.
מה איתך?

שלפעמים אני השתכנעתי מויכוחים עם אנשים,

וגם אם לא זה מחדד לי את הדעה שלי

 

בטוח הוא יהיה יותר טוב. 

אני הורסת לעצמי כל דבר טוב שמגיע אלי, אני כועסת על עצמי

הלוואי באמת.
אני גם כזאת.
אני שונאצ את עצמי עלזה שהלכתי לעיר השבוע לקנות בגדים כי הכל נהיה גדול עליי. והיה מתסכל לגלות שאני נכנסת בחולצתנועה מידה 18 כמעט פעם וחצי.

שעם עצמי אני לא מסתדרת

איך העולם חושב שאני אסתדר איתו?

ונמאס לי להיות הבת הכי קטנה בבית

 

מצאת בגדים?

להיות הכי קטנה זה בהחלט מעצבן לפעמים.


כן. בסוף מצאתי

מה רע להרשות לי לנסוע??
ולא. אל תנסו לדבר איתי כי אני לא רוצה בכלל לדבר איתכם.
מזל שאני נוסעת לאולפנא מחר. אני לא שורדת פה.
תקלטו שאני לא רוצה אותכם לידי. פשוט לא.
פיצית. את קולטת שזה כמעט קרה? זה עבר עלייך? את לא קולטת מה זה אומר. את מפגרת. תיכחדי אמן.

מתי בנאדם מרגיש אהוב ולמה

אז קיבלתי מהם צלוקלוקים ושמיכה ועגילים, אבל לא

ומהם עגילים ושרשרת בת מצווש ודובי אבל לא

אולי נעשה לי יום כיף מתישהו

סיפורים ארוכים

אם לא היית אחות של אחותך

פוף

אני בוכה כשרע לך

ילדה לא לבכות

אני רע .

 

אחרי ש.

אחרי שזה קרה .

חמש חודשים זה לא קצת זמן .

זה אפילו הרבה .

להוציא ולהכניס

זה כואב לי שאמרתי שאני לא נעלמת .

אני שקרנית

הלב שלי נבנה . ונשבר

שוב ושוב .

עיגול . לזכור שהחיים יפים .

פפ הוא לא היה רוצה שאני אבכה .

לא בוכה . טוב ***** לא בוכה בשבילך .

חיוך .

מסתבר שיש לי עניים יפות.

ידעתי שהייתי צריכה להביא את הגלידה אז .

ובכלל הכובע שלו אצלי .

 

 

ובפעם האחרונה שדיברנו .

עיגול : בפעם הבאה שנראה אותך .

***** : מצויין 

עיגול : אתה והמצויין שלך 

***** : תגידי שאת לא רוצה לראות אותי וזהוו 

עיגול : אתה רוצה שאני אגיד את זה 

***** : בחיים לא . שלא תעזי

ואתם יודעים מה אני הכי זוכרת .

שהוא אמר שהיום הולדת שלו זה בט טבת .

ואני אמרתי יום לפני צום .

 

פפף . הלכה המתנה

@הכל משמים

החיים יפים בסך הכל ?

אן בשירשור הזה שום דבר יפה.

זה רק פיסות קרעים מהלב שלי

אני רק רוצה שקט .

שקט מהמחשבות .

מהסיוטים

מהזכרונות

מהצעקות

 

ואני יקבל .

ואני אצליח לישון יותר משעה בלי לקום אחוזת בהלה .

 

הם ישבו שם .

בתוך החושך .

העניים נצנצו כמו זוג כוכבים באפלת הלילה .

זה כאב לה .

המבט החודר .

הידיעה . שזהו הוא בחר בה .

והיא תאכזב . היא לא יכולה להסכים לעצמה להיות שלו .

היא אוהבת אותו . אז היא תשחרר .

היא תתן לו ללכת . 

לפרוס כנפיים .

התשוקה שם עמדה באוויר .

הוא יסתכל לה בעניים . יותר ויותר

אבל היא לא יכלה . 

היא רצה . 

והוא אחריה . הוא צריך אותה . כך הוא צעק לתוך הדממה

והיא רעדה . ולא מקור

היא המשיכה לרוץ

לברוח . לברוח בשבילו 

ולא בשבילה .

היא רצתה שהוא ימשיך . 

היא רצתה שיהיה לו טוב .

ולאף אחד לא טוב איתה . היא רק שוברת

אז היא רצה . עד שהתחושה ברגליים כבר אבדה.

 

 

היא רצה . והוא נעצר מתנשף.

צורח את שמה לתוך דממת הלילה הקר.

והיא. היא גם נעצרה . מסתתרת מאחורי עץ גבוה

הגב צמוד לעץ . והגזע עושה לה חתכים בגב

את נותנת לו ללכת . היא לחשה לעצמה בתת מודע .

די ילדה . שחררי אותו

שחררי .

שחררי

שחררי

 

 

אם את אוהבת . תמחקי אותו 

תני לו ללכת .

תני לו למצוא מישהי .

 

אבל הוא .

הוא רק התקרב לגזע העץ המסתורי שעמד באמצע החורשה .

הוא נשען על הגזע .

ומחליק במורד . אל האדמה

הוא בוכה חרישית .

היא שומעת שהטיפות משקות את האדמה אט אט .

 

היא רק רוצה לעבור לצד השני של העץ .

לגאול אותו 

אבל .

אבל היא צריכה לשחרר

ודי . ועכשיו יכאב קצת .

אבל הוא ימשיך

הוא יתמודד

זה כואב . וזה יכאב . אבל בסוף זה ישתחרר

היא מנסה לעודד את עצמה .

וזה לא הולך .

וגם היא מחליקה .

ונופלת אל האדמה .

עץ אחד . שני אוהבים . ודממה .

 

 

 

בעולם הזה .

צריך ללמוד להרפות.

והיא עשתה את זה .

היא שחררה .

רק שהוא לא 

הוא עמד סלע .

הוא לא התכוון לוותר לה .

 

 

פפף

סיוטים

והלילה . הלילה השחור סגר עליה

הכוכבים כבר לא היו יפים

הם הכאיבו לה .

והעץ בחורשה . הוא עמד . כמו עמוד תליה 

 

הלילה היא תשים לזה קץ.

אף אחד כבר לא יכאב בגללה .

כי היא לא תהיה פה .

היא תעלם .

אז היא טיפסה על העץ

ונתלתה

והיה שם חבל . 

חבל שסגר לה הצוואר ועל הנשימה .

והיא כבר לא נשמה .

והעניים התגלגלו בחורים .

והיא כבר לא היתה שם .

היא לא תכאיב .

היא לא תהרוס אנשים .

היא לא תגרום לדמעות .

והיא תשחרר אותו . כי לא יהיה לו במה להחזיק .

 

והוא . הוא ראה אותה

ובכי קורע לב חתך את האוויר בחורשה .

אהבה שלו . תלויה על עמוד באמצע החורשה .

הוא לא יהיה מסוגל לאהוב יותר . הוא ידע .

והיא . היא טעתה .

 

 

היא לא שיחררה אותו .

היא רק כבלה אותו אליה .

 

לעד.

לנצח .

 

 

 

*מותר להגיב*

 

ואני רוצה שתקראי .

אל תרגישי צורך להגיב

@ממך עד אלי

לא יודעת למה אבל עשית לי דמעות
כאילו אני במצוקה ומשהו נתקע בי ושיחררת אותו. תודה.
אני מרגישה כאילו אני ממש יכולה לאהוב אותך למרות שאני לא מכירה אותך יותר מדי

מאז העניים שלו נשארו כבויות .

ואף אחת אחרת לא הצליחה להעיר את הזיק שכבה לו שם .

הוא חשב ללכת אחריה .

להעלם גם הוא .

כי אם הבנאדם היחיד שאהב אותו עזב .

אז אין לו מה להישאר פה .

להיות מת בתחפושת של חיות .

 

אבל הוא ידע .

הוא ידע שהיא כבר לא אוהבת אותו .

היא רוצה אותו רחוק ממנה .

אז בנתיים . בנתיים הוא נשאר בעולם .

 

היה לו קשה לקום בבוקר .

הוא היה נשאר במיטה . בוהה בתקרה .

הוא לא הרגיש צורך לקום .

הוא היה ישן יותר .

כי בחלומות הוא היה רואה אותה .

צורחת עליו , שיתאפס . שימשיך בלעדיה .

וזה היה שווה את זה . 

היה שווה לראות את המבט בעניים שלה .

לשמוע את הקול שלה .

אפילו שהיא כעסה עליו .

 

אבל יום אחד .

היא בכתה בחלום .

הדמעות זלגו אט אט .

היא בכתה .

היא לחשה שהיא אוהבת אותו .

והוא . הוא לא יכל לראות אותה ככה .

הוא אמר שהוא יפסיק . שהוא יקום שהוא יחיה בשבילה.

זה הכאיב לו . זה הכאיב לו בנפש . כשהיא בכתה

הוא הושיט אליה יד . אבל היא נעלמה .

והוא התעורר במיטה . קרה . סחוט בזיעה קרה .

הוא צריך אותה . כדי לחיות .

 

היא חשבה שהיא יודעת מה טוב לו .

אבל היא טעתה .

טעתה טעות גורלית

 

 

הימים המשיכו .

הזמן לא פסח עליו .

אנשים המשיכו .

אבל הוא . הוא נותר מאחור .

 

 

 

הוא ניסה . באמת שהוא ניסה 

אבל הריקנות אכלה אותו אט אט .

הוא לא מצא מספיק סיבות טובות לחיות .

כי בלעדיה מה הוא ?

כלום .

 

למרות שהיא תמיד אמרה לו שהוא בנאדם טוב .

הוא כבר לא האמין לה .

כי היא עזבה אותו . 

אז כנראה הוא בנאדם רע

אולי .

דמעות פפ. מקווה שטובות

יום אחד הוא פקח את העניים .

והחליט שהוא רוצה לחיות .

הוא החליט שהוא מקיים את הצוואה שלה .

הוא החליט שהחיים יפים.

והוא קם .

הוא קם מהמיטה והחליף את הסדינים .

הוא יצא .

הוא חייך . הכריח את עצמו לחייך .

כי מחשבה יוצרת מציאות

וחיוך יוצר דברים טובים .

הוא זכר את הימים הטובים שלהם יחד

הוא בנה את עצמו מהימים האלו

הוא חי .

הוא חי בשבילו ולא בשבילה

לא בשביל אף אחד אחר

אפשר להפריע?

 

לב יפה

 

באלי אותך שוב

לפני שנתיים

מאחורי הקראוונים

תמיד

 

..

הלוואי שהיינו יכולות לחזור לשם

הכל היה פחות מסובך

אמריקאיות בתכלס זה שטות.. 

בהצלחהה

מבין בזה?

הוצאתי 95 בבגרות..
זה מספיק טוב?