פורום נסיונות פעילים (עמוד 5046)

החוסר ודאות והחששות
כאילו מערבבים לי את הבטן והראש
הפחד שנובע ממה שהיה
משפיע על מה שיהיה
הפחד משתלט ולא מרפה
הצילו

שסבא מדבר על העבר

יש לו סיפורים מעניינים

אבל בקצרה - הגיעה מישי לבית חולים עם יד מופרדת מהגוף. היא עכשיו מזיזה אותה כמו שצריך

שכן שלי אפילו הצטלים עם היד שלה...

 

 

-מה רבו מעשיך ה'!!!!!-

כן או לא??

היה ממש נחמד!

אשכרה שבת עם אחי, סבא וסבתא. וזהו.

בחיים זה לא קרה שהייתי רק עם עוד אדם אחד אצלם בשבת..

היה שקט. הייתי זקוקה לו.

הייתי רגועה, והיה לי ממש נחמד.

גם הייתי אחרי הצהריים איתה. טיילנו ודיברנו והיה ממש נחמד

 

שבוע טוב

יש אנשים שישברו לך את הלב כדי להרוס אותך, ויש אנשים שישברו אותו כדי לעזור לך לבנות אותו מחדש.

הדמעות מראות שאכפת לך.

בעולם בלי מראות יכולנו לראות את עצמינו טוב יותר.

לפעמים הבלגן הוא הדבר הכי מסודר שיש.

יש אנשים ששומעים, ויש אנשים שמקשיבים. ההבדל הוא שהסוג הראשון דוחה את המילים שלך והסוג השני סופג אותן פנימה.

אדם צריך להכיר בכשרונות שלו.

לפעמים אתה כמו ביצה. עוטף את עצמיך בקליפות, ומחכה שמישהו יבוא ויעז לטלטל אותך קצת כדי שהצבע האמיתי שלך שבפנים יתגלה.

אבל עוד לא התחלתי לארגן תיק לזמן חורף ואני רוצה לישון סביר.. נקווה להספיק..

אני הולך לקום חודש שלם בחמש בבוקר ולעבוד עד שלש.

עד שזה ישתנה ואני אתחיל לקום בחמש בשביל לרוץ ולעשות מסעות בגשם עם אלונקות על הגב...

זה החלום שלי...

אל תגיבו לי

זה בסדר

התעוררתי דקה לפני השעון מעורר.
קמתי,התארנתי וצעדתי לאולפי.
התפללנו כל האולפנה ביחד.
ואז דבר תורה של המנהלת,הודעות וכו'..
נשארה חצי שעה עד להפסקה, למדנו תנ"ך,
בהפסקה דיברתי עם @ג'ינג'ית!!! והלחצנו אחת את השניה בעלילותינו
אח"כ מתמטיקה, הדלת נפתחת אחרי 5 דקות של שיעור, לשניה חשבתי זה המשיח, אבל מסתבר שזאת היתה צ. שביקשה בנות שיבואו לעזור בגמ"ח, לא להאמין, אני התנדבתי, הכנו את האוכל לחלוקת שבת ועקב השטויות
שעשינו עם הטיבול של התפו"א התלכלכתי כולי.
חזרתי להפסקה הבאה, לא הייתי רעבה, אני וא. השתחררנו ויצאנו,מלאות בכתמי שמן ופפריקה, לכיוון התחנה, עלינו לאוטובוס ב13:45
הנהג נסע כמו צבב, והיה קפואא הצטננתי מהמזגן שם,
הגענו לירושלים ב15:40,היה מלא מפגינים,למרכזית הגענו ב16:30 (!!!)
במרכזית פגשתי את @עלה שלכת המהממת ויחדיו חקרנו כל ס"מ שם בחיפוש אחר מקום לדף הניקים המהולל, מצאנו מקום, חתמנו, הכנסו את הדף,אבל, הדף נתקע שם ולא הצלחנו להוציא..
לקחנו דף חדש,והמשכנו לחפש מקום, עד שמצאנו
הסתובבנו עוד קצת, ואז היפיופית הלכה.
אני וא. קנינו אייסים בקופיז, עלינו למגנוליה וקניתי שם שרשרת,בכיסופים קנינו טבעות,קפצנו לטופמרקט לומר שלום למוכרת הלא היא אחותי היקרה.,עלינו לדברי שיר,וועעאא,שאלתי את המוכרת אם הם יעשו לי הנחה אם אני אקנה את כל החנות.,ירדנו,עלינו לשאול את המודיעין מה עם המפגינים,ירדנו לwow. לא קנינו כלום, ואז א. לא מצאה את הפלאפון, הפכנו את כל החנויות ומצאנו אותו בדברי שיר...,קנינו א. ערב בפינתי ועלינו לאוטובוס חזור. הנסיעה עברה מהר, עשיתי קצת שטויות כשהבודקים במחסום הבקעה עלו אבל הן יצונזרו.
וואו. לא נורמאלי מי שקרא עד פה.

זה לא שאני לא מבינה וזה לא שאני חופרת או לא מבינה רמזים או סתומה זה פשוט שלא אכפת לי ושאני לא יכולה או מצליחה לשתף פעולה עם הבורגז הטיפשי הזה ואני גם לא רוצה ואני לא רגילה לזה ואני לא רוצה את זה ולא אכפת לי מה הוא רוצה אני והחיוך שלי לא ניפרד בשביל שומדבר כן כזאת אני ששמעת אותי פעם ראשונה אומרת בשמחוס קצת הופתעת אבל זה לא אכפת לי גם אם זה ימשיך אני פעורה תחשוב גם לא אכפת לי תתעלם גם לא אכפת לי העיקר אני מתנהגת רגיל ומחייכת ומכאן הבחירה היא של אלה סבבי ולא שלי אז מה אכפת

תאמת, 2 שאלות א.לא הבנתי מה זה הפורום הזה. ב. לא הבנתי איך מגיעים אליו...

שוחים בנהרות

יש זיכרון של ים

זרמים ומצולות

אפילו ציפורים

שנולדות בכלוב

יש זיכרון של אור

עצים וצמרות

(כנסיית השכל, 'מעל הים')

מיץ ענבים בעעעעעעעעעע גועל נפש https://media.tenor.co/images/7b735ca473b842c239f087a5bd34b5ff/tenor.gif

מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט מחרטט