פורום נסיונות פעילים (עמוד 5061)

@ניסו יצאנו סוונה שלימה של גיבעוננחים להפיץ בהילולה של. שמעון הצדיק. קיצור נשרף הרמקול של הסוונה..😒 מוריד קצת את האויר מהמפרסים..

@אגל טל @שלולית @נחל @ים 

להוציא את מה שמציק, את הגורם המפריע שבגללו הכל הסתבך ככה ובגללו הוויכוחים וההרגשה הכללית הזאת.


אבל אם הגורם המפריע זה אני?

בואו נשמע שירים דביליים, נאכל עדשים של ילדים ונלך לישון בלי לזכור כלום.

חשבתי שיום אחד אני ארגיש חיה.
אני רוצה לחיות באמת.
אני חיה ועושה ועושה ועושה.
ומתה.

באמת.





(מה שאומר שבעצם אני רוצה המון ולא יודעת מה)

אני לא טובעת בזה שוב.

נעצר לרגע

ו.. בום. התרסקות דרסטית.

יש לי המוני מילים שצריכות להאמר ותקועות עמורץק בתוך הבטן.

כמה זמן לא הצפתי כאן.

לא. אני לא חוזרת אחורה)

יש הבדל בין לחשוב ללדעת. רוב האנשים חושבים שהם יודעים, ומיוחדים אלה שיודעים איך לחשוב.

הימים שלנו הם כמו מדרגות, ואנחנו אלה שבוחרים לאיזה כיוון להתקדם.

אם יש משהו שלמדתי ממתמטיקה, זה שלכל דבר יש לפחות שתי דרכים ופיתרון.


אני כמו הים. לפעמים סוערת, לפעמים שקטה, ולפעמים מעלה קצף ולפעמים סוחפת. אבל בדיוק כמו הים, המצב שלי תלוי בתנאים שבהם אני נמצאת, בסביבה שאני נמצאת בה.

כוח יכול להיות גם ברכה וגם קללה. אתה זה שבוחר איזה מהשניים הוא יהיה.

תחיה את עצמך.

וממש אין לי מושג איך היא תגיב על זה.
אני מקווה שזה היה נכון לכתוב לה.





(עידוד מישו?)

בימים.


ובלילות.

כמה זמן לא נרדמתי במצברוח כל כך זבל.
אלוהים.
קשה לי עכשיו.

לטענתה, זה עוד לא מספיק. צריך להמשיך. לעזאזל.
אני תוהה מה יצא מזה בסוף.

לצאת לריצה אחרי יום עבודה כשכל הרגלים תפוסות זה ממש מסירות נפש,
למרות שזה לא מגיע למדרגה של חבר שלי, שמספר שפעם הןא כבר היה במיטה כשנזכר שהוא שכח לרוץ, ותוך 5 דק הוא כבר היה בחוץ עושה מתיחות.
שנזכה.