פורום נסיונות פעילים (עמוד 5101)

אני רוצה לצעוק.
רוצה לבכות.
רוצה דמעות.

שיבואט
וישטפו את הכל.

אני רוצה לומר.
רוצה לצחוק.
רוצה לשמוח.

שתבוא
ותשטוף את הכל.

זה טוב.

גרף 📈. זרימה בצמוד למדד המחירים של החברה הישראלית.

מפקסת אותך

 

 

 

שהכל זה שטויות

 

 

 

פשוט דמיון אחד דגול

 

 

םשוט הכל

ועשו פה פעיל פתאום⁦⁩

ונלך לישון.

היה לילה מדהים. זה נמצא עכשיו אצלי עד שמחת תורה הבא. זה היה לי טוב.
ברוך ה'.

הלואי שיהיה טוב מחר.

והוא היה יפה.
באסה.

התפללתי.
אני. התפללתי.
אני.
וןאו. הרגשתי קצת צבועה. מה אני באה ומתפללת אחרי המון זמן שלא? אבל אמא הייתה שם. חייבים.
וכולם שרו בהקפות.
וככ היה לי קשה עם השירים. ככ קשה.
אמאלה כמה אני לא קשורה אליו כבר

אני רוצה שזה ימשיך.
שאני לא ארצה עוד פעם לברוח מהבית. כי פשוט לא טוב לי שם עם המבטים שלם כולם
שפשוט ימשיך להיות טוב. ושמח.
אלוהים. בבקשה.

אני רוצה להשתנות.
אני צריך להשתנות.

מאיפה נתחיל? מזה.
רק שלא יפריעו לי. שיתנו לי להיות מי שאני צריך להיות. ואני יודע מה יחכה לי ביום ראשון. מן הסתם זה לא יהיה קל. אני צריך ללכת עם זה בראש כל הזמן.
רק שיהיה טוב.
אני רוצה להיות טוב. הלוואי שיהיה טוב.

הו כמה שזה כואב לי

פשןט אין לי כח.
לכלום.
לשום דבר
רק לישון.
ולישון.
ולישון...
לנצח.
לא לקום בכלל.

ערב חג.
נרדמתי רגל לפני שהחג נכנס. נכנסתי בטיל להתקלח. התארגנתי מהר. עליתי לתפילה.
הקפה.
הייתי עם חברות.
הקפה עם היישוב.
יורדים לאכול.
אין לי כח לעלות להמשך. אני נשארת לישון עם מלאכון ואברהם.
מלאכי מתעורר ב2. ישן איתי במיטה עד הבוקר. סיוט.
קמים מתישו בבוקר. מפספסים את קול הנערים.
3 הקפות.
סעודה.
4 הקפות.
אני מגיעה קצת מאוחר.
מדברים מדברים מדברים. ממש נחמד. מרכלים על משי ובעלה. זוג מתוק מתוק.
הבדלה.
מתלבטים אם לנסוע ואם כן לאן.
מחליטים להר המור ואולי כותל.
נוסעים. מרכזית.
רואים אותה. אני אוהבת אותה ממש. יאוו. היא מדהימה.
נוסעים להר המור.
נתקעים בחןץ. יש תור.
עולים בסוף.
נכנסים. מסריח. בעכס.
מתחיחים לרקוד בקטנה במקום לא רואים כלום.
אני רואה פתאום את המחנכת שלי. פאדיחות. אני מתעלמת. באיזשהו שלב היא ראתה אותי.. מביךך.
נשארים קצת, ב2 יוצאים משם.
טרמפ עד לאוטובוס.
מחכים 25 דקות. נחמד כזה.
אוטובוס. מגיעים ב4 הביתה.
אני גמורה.
יאוו החג הזה נוראי

לא חכם לרקוד שבע שעות ביום ולא לעשות מתיחות..

איזה כיף.
צריך לקום עוד ארבע שעות.
זה פחות כיף.

הלב מתכווץ. ממש. לא מכיל. עוד משפחה שנהרסו להם החיים. פשוט לא נתפס. ולא מתאים לבכות פה.
אלוהים די. פשוט די. חטפנו וחטפתי מספיק כאפות.