פורום נסיונות פעילים (עמוד 5277)

חשבתי עלייך וכבר היה מאוחר ותיארתי לעצמי שבטח כבר ישנת.

והייתי חייבת לתפקד יום אחר כך.

ואת, כבר ימים ולילות רבים אני מתכוונת להתקשר אלייך. בע"ה איזשהו יום השבוע

וכשגם ככה לא מאה זה מזיק עוד יותר

ואני יודעת שלא אכפת לך אבל בכל זאת 

את יודעת שאני כבר משובשת גם בלי זה. נכון?

יופי. אני מזיקה לעצמי בלי סוף.

ולא עשיתי בסוף באותו לילה. הייתי חייבת לתפקד ולנגן אחכ.

קרה לי כרגע

אני רק רוצה שתעזבו אותי.

השאלה היא מה עושים עם זה.

משלבים ידיים, מניחים רגליים על השולחן שממול ומחכים.

אם את חושבת שזה מה שטוב לך באמת, לכי על זה.
רק תבדקי אם זה טוב. תבדקי. תבדקי.

חח

אותה תשובה

כמו מי?

מוכר לי מידי.

 

ר..

וזה לא קריטי אם בוכים או לא, באמת. מה שחשוב זה אם את מבינה לפחות חלק ממה שאת אומרת. אם את מרגישה את התפילה.

סתם אמרתי שאתם חמודים.

 

ממ לא ממש. לא מרגישה את התפילה בכלל.

תתפילה...

ושזה יזיז לי.

אני במקום ככ אחר ורחוק שידעתי שזה מה שיקרה

התוכן הפוך מהכותרת

בטוח שהיא גם פגועה ממני.

לא יבלתי תשובה עליה.

פיזית?
זאת אומרת, את לומדת איתה?
שכנות?
יש סיכוי לדבר פנים אל פנים?

הרמבם כותב בהלכות תשובה.

[ג] בזמן שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה--אין שם אלא תשובה. התשובה מכפרת על כל העבירות: אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה--אין מזכירין לו שם רשעו, שנאמר "ורשעת הרשע לא ייכשל בה, ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג,יב). ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

וחשוב להביא את ההמשך:


ד] אף על פי שהתשובה מכפרת על הכול, ועצמו של יום הכיפורים מכפר--יש עבירות שהן מתכפרין בשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרין אלא לאחר זמן. כיצד: עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת, ועשה תשובה--אינו זז משם עד שמוחלין לו מיד, ובאלו נאמר "שובו בנים שובבים, ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג,כב).

הלכות תשובה, פרק א'.
עדיף שתפתחי אם את רוצה להעמיק. כי זה מהלך שלם.

לא בדיוק קשור לשאלה

אז הבאתי רמב"ם שאומר שיודעים את זה מפסוק מפורש.

אאלט יש על זה קטע בנתיבות שלום. אני אחפש את זה...

אוף.

אסור לבכות
צריך שחברות שלי יבואו מהר

לבכות זה טוב.

ומשחרר.

אולי בשירותים או משו?

אמרתי לך כבר שמתאים לך להיות ברסלבית? |מתכונן לפיטוש|

תהיה אתה ברסלב! לא בקטע מזלזל אלא בקטע שטוב לי ככה.
גם חותם צורי אמר שאני צריכה להיות ברסלבית

מה הבעיה? פשוט תעברי מטוס

 

שחכתי, אומן זה טומאת ארץ העמים וניו יורק לא

 

<צ>

דע שיכולין לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם. דהינו שיצייר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויצייר בדעתו קול הצעקה ממש עם הניגון כדרך שצועקין. ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת "קול דממה דקה" (מלכים א יט, יב) ושום אדם לא ישמע כלל. כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש, כי יש סמפונות בריאה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הריאה אל המח. ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במוחו על ידי מה שמצייר במחשבתו קול הצעקה ממש שבזה הוא מכניס קול הצעקה אל המח, ויוכל לעמוד בין כמה בני אדם ויצעק מאד ושום אדם לא ישמע כנ"ל. ולפעמים יוכל להשמט מזה איזה קול דק שיהיה נשמע כי מחמת שנכנס הקול דרך הסמפונות של המח אל המח יוכל להשמט לפעמים שיצא הקול דרך הסמפונות המוציאין קול אבל הוא בדקות גדול. ובלא דיבור (היינו כשאין מוציאים שום דיבור בשעת הצעקה הנזכר לעיל) קל יותר לצעוק כנ"ל, כי כשצריך להוציא הדיבור קשה יותר לתפוס את הקול אל המחשבה ולבלי להניחו לצאת דרך הקנה המוציא קול (עיין ברכות סא.), אבל בלא דיבור קל יותר:

 

(שיחות הר"ן טז)

הם איזה 5 בנות

ולא אוהבות אותי

והכניסו אותי לשם כי ההורים רצו

 

ואם הן לא אוהבות אז זה גם לא נחמד.

וזה באמת אחלה גיל.

הם ילמדו לאהוב אותך, לאט לאט.

אבל זה יקרה בסוף מתישהו

זה עוד יקרה, אל תדאגי.

ואם ממש לא ילך... מקסימום את תמיד יכולה לפרוש מההדרכה

ולא חשוב מה קורה תאהבי אותן. זה הדרך היחידה. מדריך יכול להיות הכי משקיע שיש (המדש שלי) והחניכים לא אהבו אותו כי הוא לא באמת אהב אותם


אני ברוך ה' אהבתי אותם עד כלות הנפש (לא עד כדי כך אבל קרוב) ואנחנו עדין מדברים וחברים וכו
וזה הישג מרשים בהתחשב בכך שעברו 3שנים והם היו בכיתה ג

סתם מעצבן שכרגע הן לא ממש אוהבות אותי.

ואת לא בבית כמעט..

אז עד שכן תהיי בסניף?

חוץ מזה שלהכנס עם חניכות זה לא ממש להיט..

המדריכה שלי בסניף הקודם ממש התלבטה אם לעשות קומונה שנה שניה ביישוב, והיא אמרה שלהיכנס כשאנחנו מדריכות זה לא להיט בכלל בכלל.

א. צודה

ב. חבל שהוא יצר אותי. סתם טרח.

למה ה' ברא את העולם
לא היה חסר לו כלום לפני כן ואחרי כן?


אלא שה' הוא טוב ודרך הטוב להטיב לכן ברא ה' את עולמו להטיב עם ברואיו


נחמד מצידו לא כך?!



ובדיוק כאן מתעוררת שאלה חדשה :
אם הוא רוצה להטיב, שיטיב בכבוד! במקום להוולד לעבוד ולקבל שכר
למה לא להגיע ישר לגן עדן, בנחת, ברגוע, בלי עולם מלא צער כאב ומאמץ


כאן עונה הגמרא תשובה עמוקה (מספיק עמוק כדי שאני לא אבין)

לחמא דכיסופא-לחם בושה
ה' לא רצה שברואיו יהנו במידת הרחמים כי זה באסה רצינית לאכול חינם
אני למשל מתחרפן כל פעם שאני צריך כסף מההורים

אלא שנקבל במידת הדין
אין לך מושג איזה כיף וכבוד זה לקבל 500 אחרי שעבדת עליו

יש הבדל בין לעשות טוב לבין לאמלל.

אני מהאלה שהוא מאלל אותם ולא עושה להם טוב וזה גורם לאנטי. מה יוצא לו מזה. שומדבר. עוד כופרת למאגר.

ברור שכן, זה התפקיד שלי



הוא לא מאמלל
הוא מקשה
את בוחרת להיות אומללה



אין נסיון שאת נפגשת איתו ואת לא מסוגלת לעמוד בו ולצאת חזקה יותר

זה התפקיד שלך.

 

 

 

הוא מותח את החבל אצלי יותר מידי.

 

 

יש. עובדה.

כואב זה לא נחמד בכלל, אני מסכים.




ואין לך מושג למה את מסוגלת אם רק תרצי ותתאמצי אפשר הכל

 

 

 

 

 

 

 

אני לא מצליחה. באמת שלא.

אני לא יודע.
אין לי מושג עם מה את מתמודדת



אבל אם תאמרי הרבה פעמים שאת לא מסוגלת

















זה לא יעזור, את מסוגלת.

אם אלוקים מנסה אותך, כנראה שיש סיבה

או שהוא סתם רוצה להכביד ולהקשות.

ולראות כמה זמן ייקח לי לעוף מהדת שלו.

הם לא רוצים שיהיה לי סמארטפון ולא נמאס מהנוקיה הזה.

קצת מעצבן

חח

אתה לא רואה איך אני מתעצבנת

אז תכלס הם צודקים.
(אני עם סמארטפון, אז זה לא חכמה. הדבר הזה גוזל לי שעות מהיום. שעות. תשמחי בזה).

סליחה (:

וואו. מלא הוד

איך שכחתי?

לא כי זה טוב או נחמד
פשוט כי זה עדיף

זה משהו אחר. נותן סיפוק.

מגיע לי משהו טוב, אבא. משהו ממש טוב.
שלושה ימים שלמים!

כדאי לצלם את הטפסים ולשלוח אותם כבר. עכשיו לילה, אז מחר בבוקר.

אולי אלך לישון?