פורום נסיונות פעילים (עמוד 548)

 

אבא ואמא לחוצים כי הסגר נכנס בשתיים, למרות שאבא אמר שמקסימום יש עוד 20 דקות של 'תוספת סגר' למי שלא הספיק.

ביום האחרון של הגן, אני הייתי אבא של סגר וטליה הייתה אמא של סגר, והגננת סיפרה לנו סיפור יפה על חנה'לה ושמלת הסגר. אם אני זוכר נכון חנה'לה רצתה לעזור לאמא שלה והשמלה התלכלכה, ואז במשך כל הסגר היא הסתובבה עם אותה שמלה מלוכלכת - 

כי אמא שלה אמרה לה שחבל לכבס, ממילא אף אחד לא רואה.

--

כשהסגר התחיל, 

ראיתי עוד אנשים מסתובבים מחוץ לתחום הסגר של אלפיים אמה.

אח שלי שלומד בישיבה, אמר שאסור לחלל סגר ומי שמחלל אותו עייף. או חייב מיטה, משהו כזה. 

אבא שלי גם חושב שצריך לשמור את הסגר, אבל הוא פחות קיצוני. בכניסת הסגר, שמעתי אותו מצטט את ר' גבריאל הברבשי שאמר:

"יותר משישראל שמרו על הסגר, שמר הסגר על ישראל"

--

בהתחלה לא הבנתי איך זה שיש אנשים שלא שומרים סגר, אבל אבא הסביר לי שאנחנו דתיים והם חיוניים. והחיוניים- לא שומרים סגר. 

"ומה לגבי האיש עם הכיפה הסרוגה שם שנוסע לעבודה?" שאלתי כמה ימים אחרי ראש השנה. אבא הסתכל עליי, חייך ואמר: "הוא מהחיונות הדתית. גם להם מותר"

--

ביום החמישי של הסגר, התקלקל לנו המזגן.

היה חם מאוד, אבל אי אפשר היה לנסוע ולקנות חלקי חילוף. 

אמא הסתכלה על אבא במבט של "זה פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה סגר", אז אבא קרא לשכן החיוני שלנו, וניסה לרמוז לו שחם בלי מזגן וקרץ. 

אבל רגע לפני שהוא הבין, אחי האמצעי, שכבר לא מאמין בקורונה והוריד את המסכה, לקח את המפתחות של האוטו ואמר לאבא שלי "חלאס, אין קורונה, תפסיקו עם השטויות האלה שלכם. מישהו ראה פעם את הקורונה? דיבר איתה? אתם באמת מאמינים שהיא הגיע מסיני? לא נראה לכם מוזר שרק המדענים רואים את הקורונה ואומרים לכם מה מותר ומה אסור לעשות? ואיפה הקורונה הייתה בשואה?!" 

ושלא תבינו אותו לא נכון, הוא חושב יש הרבה דברים יפים בקורונה-

אבל אם אנשים רוצים להיות בסגר עם המשפחה, זה צריך להיות מבחירה שלהם ולא מכפייה, ובכלל צריך להפריד את הקורונה מהמדינה. 

--

אבא שלי היה נבוך שהשכן החיוני שלנו רואה שאחי לא שומר סגר ובכלל לא מאמין בקורונה.

אבל ככה זה בציבור החיוני דתי, הרבה חבר'ה הורידו את המסכה. יאמר לזכותם שכשהם מגיעים להורים הם מכבדים ושמים מסכה, אבל אתה ישר רואה שהיא הייתה מקופלת בכיס הרבה זמן. 

חלק מהם אומרים שאפשר להאמין בקורונה גם אם לא שומרים על 2 מטר, ושמים מסכה, כי העיקר זה האמונה שבלב. 

--

מה אני יודע, אני רק ילד קטן-

 אבל שמעתי את אבא אומר לאמא "אם ישמרו ישראל שני סגרים כהלכתם מיד נגאלים"

הלוואי. סגר שלום!

@גרב

@כלביים זה החיים

 

 

אז מי כאן של זומים?

אתה קטן
והמיטה גדולה

ואתה לא תדע.

לא תדע על העיניים שלך שבמחי מבט שברו את לבי
על הדמעות שמצטברות אצלי
בין שכבות הלב, לוחצות עליו, מקשות עליו להיתדפק כמו שצריך

לא תדע שאני רואה בך את כל הפחד, רואה בך את הנסיגה
אני רואה את הילד המפוחד שבך מתמתח בתוך עורכם, בכל המטר וחצי וכמה שלכם

אני רואה אותך גם כשאתה לא יודע, יושב בקצה של בית המדרש, אוחז בעצמך לבל תיפול
אני רואה אותך בקצה של אולם, מתנדנד בכיסאך ומסרב להישבר
אני רואה אותך בכיתה מנסה לחשוב ואני מרגישה בעור שלי את גלגלי השיניים חורקים בראשך

לאחוז בידך, להרים את מבטך, להגיד לך: לך, תחזור עוד מעט.

אני רואה את האור בעינייך מרצד ונחלש מיום ליום, והאימה גואה בי מפחד שיכבה.



הלוואי
ויכולת
לראות
גם
בעיניים
עצומות.

או ציווי?

מתי איבדתי אותך

@צדיק יסוד עולם! 

איך עבר ר"ה?

 

@טוכעגחלכמלח