שרשור חדש
מישהו ער???????? יש לי רעיון!!!!!!!!!!!!!ש מ ע ו ן

אם יש לך כח קרא/י את הרעיון הגאוני שלי:כל מי שמכיר פורומים אחרים מלבד שכתובים בראשי, שיכתוב אותם בשרשור פה כלומר אותם ואת המספר אחרי ה-F

לדוג': ניסיונות פעילים https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f12

פרשתי לנוחמחר יום ארוךבימאית דמיונות

ולמה ויולט על הבוצר?

זהו, אני כבר לא מדריךלישועתך קיויתי
טוב, יש לי עד יום רביעי...

"מדריך זה לכל החיים" כן, הסיסמאות האלו ממש עוזרות עכשיו.
*קומונר בפ"ת דומה אבל שונהחוני המעגל פינות
וד"א עדין לא מצאו מחליף אז אני עדין קומונר
פחח, בסניף כושללישועתך קיויתי
אה, אז אתה ממשיך חזרות לי מלח על הפצעים...
סניף קטן עם רבאק בשמים שכל פעם מלמד את התנועהחוני המעגל פינות
את התנועה שאחרי ששום דבר כבר לא יפתיע
אפשר להפתיע בגדול
נגרינסקי
מבאס...
טוב... לא חייבים להיות בתפקיד 'מדריך' כדי להמשיך להיות עם החניכים...
המדריך שהיה לי שנה שעברה, יש לו משפט נכון מאוד... 'פעם מדריך, תמיד חבר'...
גם עכשיו, אם אני אצטרך אותו בשביל לתייעץ או שסתם לדבר אני אוכל... כמו כל חבר...
תהיה שמח שזכית להשאיר חותם על נוער ושהם עוד יזכרו אותך להרבה מאוד זמן...
הם אפילו עוד לא נוערלישועתך קיויתי
לא משנה... גם אתה עוד לא נוער...נגרינסקי
סתם
לישועתך קיויתי
אני כבר אחרי; אני ביניש
טוב, גם עם המדריך שלי לשעבר אני בקשר מצויןלישועתך קיויתי
אבל זה קשור גם לגיל. פחות הופכים לחברי נפש עם ילדים שקטנים ממך בשש שנים.
ומה שיקרה זה שאני תמיד אשאר חולה עליהם והם לא ינידו עפעף
גם אני א"י לנצחאחרונה


הייתי כל כך מגעילה.נקודונת.
אני לא יודעת להיות נחמדה.
אני לא יודעת כלום.
בדיוק כמוני.בימאית דמיונותאחרונה

אוף

למי בא לעביר את זמני??Solomon
אם הייתי יכולה להיות ערה אז בכיףבימאית דמיונותאחרונה


..פנים אחרות.
אני חשבתי ששם אני יתגעגע פחות.
ואמרו לי שלא.
הלוואי שכן.
אוף.
הם גם לא יכולים להרגיש את מה שאני מרגישהנקודונת.
דרוש בדחיפות מישו שיצליח להסביר לאמא שלי איך להבין אנשיםבימאית דמיונות

ואיך להתנהג עם המעגל המשפחתי המצומצם,קרי,אני,אחים שלי ואבא שלי.

ועןד כמה דברים.

אבל זה הכי דחוף.

אה,ויותר דחוף מזה-

איך להקשיב.

באמת.

אל תעזוב אותינקודונת.
כי אין מי שיחזיק לי חזק את היד


(אני סתם שומעת שירים מטומטמים)
לא לפחד להתאהב שיישבר הלב.פנים אחרות.

בחיים לא יבינו,נקודונת.
רק אני מבינה את עצמי.
ואפילו זה לא.
אפילו היא לא מבינה.
ולא תבין.
(אף אחד אפילו לא מדמיין)נקודונת.
אני שוב אנינקודונת.
אני רק אני
עומדת יחפה על אדמה חמה
ומוכנה
נמאס לי. מהכל.נקודונת.
אין לי כח. זה אמיתי.נקודונת.
אפילו אליה הייתי מגעילה.נקודונת.
עצוב לי.נקודונת.
מלפני כמה שניות היו לי בראש שירים ממש יפים שפעם כולנו שמענובימאית דמיונות

אבל הם נמוגו לתהום השיכחה.

אולי מחר הם יצוצו.

אני אדם בודד.נקודונת.
כולנו בודדיםיחידי
יש שני סוגים של בדידותיחידיאחרונה
הבדידות שבה כל בן אדם נמצא, בעל כרחו (אם זה מעניין אותך תראי בתחילת "איש האמונה" של הרב סולובייצ׳יק).
הסוג השני הוא תחושת הבדידות שחונקת ומאיימת במצבים מסויימים של הנפש. ואני מניח שעל זה דיברת. אבל אעזוב את זה עכשיו כי זה לא קשור
יש שיר שאת צריה לשמועגלידת לימון

אני חושבת של עידן עמדי או ילדי החוץ, אני לא בטוחה

ששואל למה כולם בודדים בעולם הזה

 

אני צריכה להיזכר בו

ולתת לך לשמוע

איך קוראים לו?נקודונת.
לעזאזל. אני לא זוכרת.גלידת לימון

אני אחפש מתישהו ואגיד לך

נדפק לי הערוץ ואני חיה עם זהבימאית דמיונות

תאמת,התרגלתי לזה שאני רואה את כל ההסטוריה של ההתראות מהשבועיים האחרונים..

אלוהיםםפנים אחרות.
נמאס לי.
נמאס.
נמאס.
נמאס.

געגוע מטומטם.
כאב מטומטם.
ואני,הכי מטומטמת.