פורום נסיונות פעילים (עמוד 5580)

הרצון הזה של לומר לה- לכי לעזאזל. ולא. לא אומרים את זה.

מזכיר לי אנשים שאני מעדיפה לשכוח

ואני חשבתי שזה ראש הישיבה שלי שסיננתי בטעות, ואח"כ עניתי ולא היה שם אף אחד...

 

סורי, (כל המילים שלנו)

אבל באמת ביררת לי תעלומה.

 

בהצלחה לנו,

בצוותא שלי.

 

 

 

ואני לא מדברת עם בנים וזהו. די. זה הגיוני ונורמלי ומותר לי

ואיכשהו בסבך

נגלה לי שביל של אור 

והוא מושך אותי 

חצי בעל כרחי

מציל אותי כל יום.

 

 

קול זיכרון ישן,

כל זיכרון ישן.

 

 

כל הדברים שרציתי לכתוב לך

ועוד לא

חרוטים בלבך

 

כל המילים שרציתי ללחוש באוזנך

אך שקט

נשמעים בראשך

 

כל התפילות שלי עלייך

עודן כאן

לא שבות ריקם לעולם.

 

@שלולית
המשפט הזה!
בזכותכם כל פעם שאני שומעת ישי ריבו אני נזכרת בכם ויש לי חיוך על הפנים

הייתי בהר הזיתים (מסתבר בסוף שלא בכותל..)
רואים את הנוף של הר הבית! מושלם

אם לא נכנסים אז אפשר לפחות לראות מרחוק

משגעים אותי חסרי הגאווה היהודית!!

 

כאלו שתומכים במחללי שם ד' ותורתו בשביל "אהבת ישראל"... 

6:00

השכמה

לקראת יום גיבוש באולפנה עם המורה והמדריכה()

עד 7 אני מחוץ לבית,

ומה שיש לי בתיק זה:

פאלפון(טעינה מלאה)

רב קו,כסף להטעין ועוד קצת

אוזניות

מים

מפתח

משאף

כריך שהוכן בתוך 10 שניות

פונפון (הוא תמיד נמצא בתיק הזה בתור קישוט,אבל היום היה לו תפקיד)

7:25

אני מגיעה למרכזית,קונה גביניה מקופיז וטסה למעלה.

מגיעה לאוטובוס בשניה האחרונה(לא הספקתי לחתום בדף)

באוטובוס פוגשת עוד מישי שנוסעת גם למפגש

במחלף חמד עולה עוד אחת,

איתה כבר דיברתי אתמול.

ביחד היינו האלה המעצבנות שלא סותמות לרגע.

מגיעים לת.מרכזית עפולה,

מסתובבים חצי שעה,

ויאלה למגדל.

10:00

הגענו,

שעה לפני הזמן.

אנחנו מסתכלות על המבנה של הישיבה(המפגש היה שם)

וראות שם בנים.

פאדיחות להכנס,

אז אנחנו הולכות טיפה ליער ליד.

11:00

כולם כבר הגיעו,נכנסנו פנימה

וגילינו שהמבנה  משמש כבית מלון לאיזו משפחה שמונה איזה 250 נפש.

מדהים.

סבב הכירות(שכחנו לגמרי מתחילת החופש)

ויוצאים החוצה למשחקי הכירות מרטיבים במיוחד.

אני כישרון בלפוץ בלוני מים.

על עצמי.

מכינים אוכללל

זוללים

אני יוצאת לאוטובוס הישיר

מגלה שהוא עבר לפני רבע שעה.

כפיים.

אני נשארת עד 4 וחצי,

יוצאת עם עוד איזה 6.

חלק מפספסות את האוטובוס שלהן(אוטובוס אחר....)

ב2 שניות.

עולים לעפולה,

מגלים שהקו לירושלים מגיע עוד שעה.

ש-י-ע-מ-ו-ם

הוא סוף סוף מגיע,

ואני כבר חצי בטוחה שאני לא מספיקה את הביביסיטר,ומחפשת מישי שתחליף אותי.

לא מוצאת.

יש פקקים.

אני בלחץ להגיע.

לא יכולה יותר לומר לאנשים את המילים "מחלף חמד"

אחרי 3 וחצי שעות(יענו 9)

הוא סוף סוף מגיע.

טיסה לביביסיטר,

איחרתי בחצי שעה

היא הבינה למה...

נס.

אני מתחילה כזה,

אומרת להם ללכת לישון וכו

מגלה שהם אוהבים לעשות את עצמם שובבים,

אבל הם הולכים לישון דווקא מוקדם.

לא לפני שהם מכוונים את המזגן ל-18.

ברררר

עדין לא הפשרתי.

אחרי חצי שעה,נגמרת לי הסוללה.

ואין לי שום דבר מה לעשות.

מרוב שיעמות התחלתי לנסות לפתור תרגילים!!

ואז גם די הרסתי את הפונפון ההוא..

קיצר,אחרי 3 שעות היא מגיעה,

אין לה כסף פרוט,

לא אין ליפרוט

אז היא מביאה לי צ'ק.

נחמד..

עכשו יהיה לי כסף רק עוד שבוע בערך.

ואני צריכה אותוווווו

נחיה עם זה.

 

לסיכום:

17 שעות מחוץ לבית,

6 וחצי מתוכם בנסיעות.

נחמד

אז מה עשיתי היום? הכנתי פיתות וטחינה, קיפלתי כביסה. זהו.
אני צריכה בית משלי כדי לתפעל אותו, אבל אני לא יכולה אותו לפני שאני מרגישה טוב יותר. או שלא?
מה אתם חושבים? אנחנו צריכים להיות במיטבנו לפני שאנחנו מתחתנים?

מתי אני כבר אגדדדדלללל???

מישהו לא חשוב טען שאנחנו נשואים.
באיזה קטע? הוא מעולם לא ראה אותי.

בעע. אני צריכה ניעור.
למי אפשר לספר?